ז'אק אדוארד אלכסיס
 | |||||||||||||
| לידה |
21 בספטמבר 1947 (בן 76) גונאיב, האיטי  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
האיטי | ||||||||||||
| השכלה | |||||||||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, מרצה | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
ז'אק אדוארד אלכסיס (בצרפתית ובקריאולית האיטית: Jacques-Édouard Alexis; נולד ב-21 בספטמבר 1947) הוא פוליטיקאי מהאיטי שכיהן כראש הממשלה בין השנים 1999–2001 ובשנים 2006-2008.[1][2][3] הוא פוטר בכהונתו השנייה עקב מהומות שהתרחשו במדינה כמחאה על המחירים הגבוהים של המזון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסיס נולד בגונאיב שבהאיטי בשנת 1947. הוא גמר את לימודי התואר הראשון בהנדסה חקלאית באוניברסיטה הממלכתית של האיטי, כיום אוניברסיטת האיטי, בשנת 1973.[4]. לאחר סיום לימודיו מילא אלכסיס סדרה של משרות במספר אוניברסיטאות ומכללות. הוא היה מרצה לכימיה באוניברסיטה הממלכתית של האיטי בשנים 1973–1976 ועוזר הוראה ומחקר באוניברסיטת לאוול בקוויבק שבקנדה בין השנים 1977-1978.[4] קיבל את תוארו השני במדעי המזון והטכנולוגיה מאוניברסיטת לאוול בשנת 1979.[4]
בין השנים 1979–1987 שימש כמרצה לטכנולוגיות מזון באוניברסיטה הממלכתית של האיטי ובין 1985 ל-1987 שימש שם כראש הפקולטה לאגרונומיה ורפואה וטרינרית וכסגן הדקאן.[1][5]
הוא היה בין מקימי אוניברסיטת קיסקייה, ושימש כרקטור הראשון של האוניברסיטה, בין השנים 1990–1995.[5][4]
כניסתו לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין 1997 ל-1999 אלכסיס כיהן כשר החינוך, התרבות והנוער בממשלת האיטי.[1][4]
אלכסיס הועמד לראשות הממשלה על ידי רנה פרבאל ב-16 ביולי 1998, לאחר שהסנאט דחה את שלושה המועמדים הקודמים. מינויו אושר ב-17 בדצמבר. הוא כיהן כראש ממשלה בין 26 במרץ 1999 ל-7 בפברואר 2001.[1][2][4]
בין השני 1999–2000 אלכסיס כיהן, בנוסף לתפקידו כראש הממשלה, כשר הפנים של האיטי.[1][4]
פרבאל נבחר לנשיאות מחדש בפברואר 2006, ושוב מינה את אלכסיס כראש ממשלה ב-17 במאי 2006, שלושה ימים לאחר שנכנס לנשיאות[1].[2] המועמדות אושרה כמעט פה אחד על ידי שני בתי האספה הכללית, ואלכסיס וממשלתו הושבעו ב -9 ביוני 2006. ממשלתו השנייה הורכבה משש מפלגות.[4]
על המדיניות הכלכלית של אלכסיס נמתחו ביקורות רבות, שגרמו להצבעת אמון בפברואר 2008, אותה שרד. מהומות פרצו בתחילת אפריל 2008 עקב מחירי המזון הגבוהים. כתגובה, הכריז אלכסיס על תוכנית השקעות שנועדה להוריד את יוקר המחיה.[6]
ב-10 באפריל פורסם כי 16 סנאטורים (רוב, שכן יש 30 מושבים בסנאט) חתמו על מכתב המייעץ לאלכסיס להתפטר תוך יומיים. ב-12 באפריל הצביע הסנאט פה אחד על פיטוריו.[1] לאחר הפיטורים, פרבאל אמר כי יתייעץ עם הפרלמנט לבחירת ראש ממשלה חדש, אך גם אמר כי אלכסיס עשה כמיטב יכולתו ולא צריך לקבל את כל האשמה על המצב.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסיס נשוי לפרדריקה פייר לואי ואב לחמישה ילדים.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Meridian International Center Team, Jacques-Édouard Alexis | Meridian International Center, www.meridian.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 "Jacques-Edouard Alexis nouveau premier ministre". Le Monde.fr (בצרפתית). 2006-05-23. נבדק ב-2021-09-27.
- ^ Jacques-Édouard Alexis en visite à Montréal, La Presse, 2010-10-21 (בצרפתית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Haïti - Élections : Qui est Jacques-Édouard Alexis?, HaitiLibre.com
- ^ 1 2 "Jacques-Edouard Alexis nouveau premier ministre". Le Monde.fr (בצרפתית). 2006-05-23. נבדק ב-2021-09-27.
- ^ Le gouvernement haïtien est remis en question, Le Devoir (בצרפתית)