ז'ולי מריאל
 | |||
| מידע אישי | |||
|---|---|---|---|
| לידה |
1884 ברצלונהמו שבספרד | ||
| פטירה |
21 במאי 1963 (בגיל 79 בערך) ברצלונה, ספרד  | ||
| שם מלא | ז'ולי מריאל אי מונדט | ||
| עמדה | שוער, קשר | ||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | |||
| |||
| |||
  | |||
ז'ולי מריאל אי מונדט (בקטלאנית: Juli Marial i Mundet, נולד ב-1884 בברצלונה שבספרד, נפטר ב-21 במאי 1963 בברצלונה[1]) היה כדורגלן קטלאני ששיחק בברצלונה בין 1903 ל-1908. בין 1906 ל-1908 היה במקביל נשיא המועדון.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריאל נולד וגדל בברצלונה למשפחה אמידה. אביו, ז'ולי מריאל אי טיי היה ארכיטקט ופוליטיקאי, וגם אחיו, מלסיור מריאל, היה פוליטיקאי. בצעירותו החל לעבוד כקבלן בניין, באופן דומה לאביו. ב-1901, עם הקמתו של מועדון הכדורגל אייריש בעיר, הצטרף לקבוצה, שם שיחק כשוער. הוא גם היה נשיא המועדון באופן מעשי מימיו הראשונים, וככזה השתתף בהקמת התאחדות הכדורגל הקטלאנית.[2] הוא היה באייריש עד פירוקו ב-1903. לאחר מכן הצטרף לברצלונה. בתחילה שיחק כשוער ולאחר מכן כקשר. מריאל שיחק 5 שנים בברצלונה, עד 1908, ותארו היחיד עם ברצלונה, ולמעשה הישג השיא הקבוצתי שלו, הוא אליפות קטלוניה, בה זכו ב-1905.
ב-1 באוקטובר 1906, בעודו שחקן פעיל במועדון, נבחר מריאל בישיבת חברי המועדון לתפקיד נשיא המועדון.[3] ב-6 בנובמבר 1907 נבחר לשמש בתפקיד לקדנציה שנייה, שנמשכה עד ה-11 בנובמבר 1908. בתקופה זו היה המועדון במשבר, הן מבחינה מקצועית-ספורטיבית והן מבחינה חברתית. מספר חברי המועדון צנח לכדי 38. הקבוצה התקשתה להציג יכולת טובה במשחקיה, בייחוד בשל עזיבה של מספר שחקני מפתח כגון ז'ואן גאמפר, ארתור ויטי, ליואיס ד'אוסו וסטנלי האריס, שכולם היו מעמודי התווך עוד מימיו הראשונים בראשית המאה ה-20. למרות הקשיים עמם התמודדה הקבוצה במהלך כהונתו של מריאל צורפו שחקנים כגון מנואל אמצ'סורה, פאקו ברו וצ'ארלס וולאס, שהיו משחקניה המובילים עת זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע הספרדי ב-1910. המועדון התעמת מספר פעמים עם התאחדות הכדורגל, בראשה עמד איזידרה ליורט, שהואשם בכך שהעדיף את מועדון הכדורגל X וסייע לו לזכות באליפות קטלוניה שנתיים ברציפות. ב-11 באוקטובר 1908 קיבל על עצמו מריאל גם את תפקיד נשיא התאחדות הכדורגל במקומו של ליורט, שעזב בשל הביקורת התקשורתית, אך הוא נשאר בתפקיד זמן קצר והוא סיים אותו עוד לפני סוף השנה.[4]
בנוסף לכדורגל, עסק מריאל גם בענפי ספורט אחרים. הוא היה אחד ממייסדיו של מועדון השחייה ברצלונה ב-1907, היה בחבר המנהלים בתור רואה חשבון, וכן היה חבר באיגוד הספורט הבסקי (Real Sociedad de Sport Vasco), שם שיחק כדוריד.[5] יתר על כן, היה חבר במועדון המכוניות של קטלוניה (RACC) ובעלים של מכונית היספאנו-סוויסה. הוא השתתף במספר מרוצים שארגן המועדון.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברצלונה
- אליפות קטלוניה: 1905
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'ולי מריאל במדור הנשיאים של מועדון הכדורגל ברצלונה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Necrologicas, La Vanguardia, 22.5.1963
- ^ Siluetas. Primer bando del «Irish Football Club, Los Deportes, עמ' 465, 3.8.1902
- ^ Foot-ball, Los Deportes, עמ' 680, 6.10.1906
- ^ Federación Catalana, מונדו דפורטיבו, 31.12.1908
- ^ Sport Vasco, La Vanguardia, 23.11.1914