גביע המלך הספרדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גביע המלך הספרדי
Copa del Rey logo since 2012.png
סמל גביע המלך הספרדי משנת 2012
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1902 (לא רשמי)
1903 (רשמי)
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל הספרדית
מספר מתמודדים 83
מדינות משתתפות ספרדספרד  ספרד
שמות קודמים גביע מועצת העיר מדריד
(1904-1903)

גביע המלך אלפונסו ה-13
(1932-1905)

הגביע הספרדי
(בזמן הרפובליקה הספרדית השנייה)

גביע הגנרל
(בזמן שלטונו של הגנרל פרנקו)
אלוף/ה נוכחי/ת ברצלונה (2017)
הכי הרבה זכיות ברצלונה (29)
מפעל מקביל הליגה הספרדית
אתר האינטרנט הרשמי
סמל גביע המלך הספרדי עד שנת 2012

גביע המלךספרדית: Copa del Rey, ידוע גם בתור La Copa, הגביע) הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הספרדי, אחרי ליגת העל הספרדית. בטורניר משתתפות 83 קבוצות ספרדיות.

התחרות נוסדה באופן רשמי בשנת 1903, מה שהופך אותה לתחרות הכדורגל הספרדית הותיקה ביותר. בדרך כלל, זוכת גביע המלך תשתתף בליגה האירופית, אלא אם כן היא העפילה לליגת האלופות.

ברצלונה היא מחזיקת הגביע הנוכחית, שזכתה בו בפעם ה-29, לאחר שניצחה 3-1 בגמר את דפורטיבו אלאבס באצטדיון ויסנטה קלדרון.

שיטת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגביע מנוהל בשיטת נוק-אאוט, כאשר בשלבים הראשונים מתמודדות קבוצות הליגות הנמוכות מתמודדות ובשלבים המתקדמים מצטרפות קבוצות הליגות הבכירות. המשחקים מנוהלים בשיטת בית וחוץ ושערי חוץ.

הזוכה בגביע המלך מקבלת כרטיס לליגה האירופית. במידה והיא כבר משתתפת במפעל אירופי, סגניתה מקבלת את הכרטיס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1902, תחרות תחת השם Copa de la Coronación, שוחקה לאחר שקרלוס פדרוס, לימים נשיא ריאל מדריד, הציע להקים טורניר כדורגל כדי לחגוג את הכתרתו של המלך אלפונסו השלושה עשר. ארבע קבוצות נוספות הצטרפו עם מדריד לתחרות: ברצלונה, אספניול, ניו פוטבול דה מדריד וביסקאיה (קבוצה שהורכבה משחקנים מהמועדונים אתלטיק קלוב ומועדון הכדורגל בילבאו) שניצחה בסופו של דבר את ברצלונה בגמר. גביע זה מוצג במוזיאון של אתלטיק בילבאו, והמועדון כולל את הניצחון ברשימת הכבוד שלו. עם זאת, זה לא נחשב ממש לחלק מגביע המלך, ופדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית לא מכירה בתחרות הזו כרשמית. [1]

גביע המלך היה האליפות הלאומית בכדורגל של ספרד מ-1903 עד הקמתה של הלה ליגה בשנת 1929. הגביע בתחילה היה ידוע בשם Copa del Ayuntamiento de Madrid (גביע מועצת העיר מדריד). בין 1905 ו-1932, הוא היה נקרא בשם Copa de Su Majestad El Rey Alfonso XIII (גביע הוד מלכותו, המלך אלפונסו השלושה עשר). בזמן הרפובליקה הספרדית השנייה, הגביע היה ידוע בשם Copa del Presidente de la República (גביע נשיא הרפובליקה) או Copa de España (הגביע הספרדי), ובמהלך שנות הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו, הוא היה ידוע בשם Copa de Su Excelencia El Generalísimo או Copa del Generalísimo (גביע הוד מעלתו, הגנרל או גביע הגנרל). אתלטיק בילבאו הוכרזו כזוכה בשנת 1904, לאחר שהיריבה שלה אספניול דה מדריד לא הופיעה למשחק. ב-1910 ו-1913, היה פיצול בין המועדונים והיו שתי התאחדויות יריבות, "אוניון אספניולה דה קלאב דה פוטבול" (UECF), ואת "פדרסיון אספניולה דה פוטבול" (FEF, ההתאחדות הספרדית), שארגנו שתי תחרויות יריבות, גביע ה-UECF ואת גביע ה-FEF. בשנת 1937, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, מועדונים באזור הרפובליקני של ספרד ארגנו טורניר שנקרא "קופה דה לה אספניה ליברה", לבאנטה ניצחה יריבתה העירונית ולנסיה 1-0 בגמר. (אם כי בשנת 2007 הפרלמנט הספרדי דחק בהתאחדות הכדורגל הספרדית להכיר בגביע הזה כרשמי, ואז זה יחשב כזכייה בגביע המלך עבור לבאנטה, [2] ההתאחדות עדיין לא החליטה).

בשל המחלוקת על התחרות ב-1902, הנתונים על כמות הזכיות והסגנויות של כמה קבוצות הם גם במחלוקת. ברצלונה זכו בגביע 29 פעמים; אתלטיק בילבאו אחר כך, עם 24 או 23 זכיות, תלוי את מי שואלים. לאורך ההיסטוריה של התחרות, היו 12 גביעים בפועל. הגביעים הוענקו לצמיתות למועדונים שזכו בגביע שלוש פעמים ברציפות, או חמש בסך הכל, או מסיבות מיוחדות אחרות, כך שמתחילים בהכנתו של גביע חדש. לכן, חמישה גביעים הוענקו לברצלונה, שלושה לאתלטיק בילבאו ואחד לריאל מדריד. אתלטיק בילבאו שומרת את הגביע הראשון של התחרות שבו היא זכתה בשנת 1903, סביליה שומרת את גביע הגנרל הראשון משנת 1939 ואתלטיקו מדריד, שומרת את גביע הגנרל האחרון משנת 1976 לאחר מותו של פרנסיסקו פרנקו. בחודש דצמבר 2010, הגביע ניתן לסביליה, זוכת הגביע ב-2010, למזכרת לרגל זכייתה של נבחרת ספרד בגביע העולם בכדורגל באותה שנה. [3]

לפני הקמת הלה ליגה בשנת 1929, הגביע היה למעשה אליפות לאומית. קבוצות נכנסו לתחרות דרך הליגות האזוריות שלהם. במהלך השנים נעשה שימוש בפורמטים שונים כולל בשלב בתים. בניגוד לגביע האנגלי, כמות הקבוצות המשתתפות בגביע המלך מוגבלת. רק קבוצות מהלה ליגה, סגונדה דיויסן, כ-23 קבוצות מהסגונדה ב' ואלופות הבתים מהטרסה דיויסן (אם אלופת אחד הבתים היא קבוצת מילואים, אז הסגנית מאותו בית תשתתף) מורשים להתחרות בגביע. הסיבובים המוקדמים הם משחק אחד, ולקבוצות מהליגות הנמוכות ניתן יתרון ביתיות. שלב 32, שלב 16, רבע הגמר, וחצי הגמר משוחקים בשני משחקים בשיטת בית-חוץ. הגמר הוא משחק אחד המשוחק במקום נייטרלי. מחזיקת הגביע מעפילה לליגה האירופית ומשתתפת בסופר קאפ הספרדי בעונה הבאה.

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בדצמבר 2010, באסיפה כללית יוצאת דופן של התאחדות הכדורגל הספרדית, סביליה ביקשה רשות מההתאחדות לשמור את הגביע בו הם זכו בגמר 2010, להנצחת זכייתה של נבחרת ספרד בגביע העולם בכדורגל באותה שנה בדרום אפריקה. היה לכך תקדים; ריאל מדריד הורשותה לשמור את גביע הרפובליקה האחרון (1936), סביליה, את גביע הגנרל הראשון (1939), ואתלטיקו מדריד, את גביע הגנרל האחרון (1976).

גביע חדש נעשה על ידי התכשיטן ממדריד פדריקו אלגרה. הגביע, עשוי מכסף, שוקל 15 ק"ג, והוא בגובה של 75 ס"מ. ב-21 באפריל 2011, ריאל מדריד הפכה לראשונה שזוכה בגביע החדש. במהלך החגיגות שלאחר המשחק, בכיכר פלאסה דה סיבלס, שחקן ריאל מדריד סרחיו ראמוס, הפיל בטעות את הגביע מראש אוטובוס דו-קומתי, והאוטובוס דרס אותו. עשרה חתיכות נאספו על ידי אנשי כוחות החירום, לאחר שהרימו אותו מהקרקע. המועדון קיבל עותק שמוצג באצטדיון סנטיאגו ברנבאו. [4] [5]

זכיות לפי שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זוכה סגנית תוצאה אצטדיון
1902[6] ביסקאיה ברצלונה 2–1 היפודרומו, מדריד
1903 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 3–2 היפודרומו, מדריד
1904 אתלטיק בילבאו --- הגמר לא התקיים,
ואתלטיק זכתה אוטומטית
דל פיצ'ון, מדריד
1905 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו 1–0 דל פיצ'ון, מדריד
1906 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו 4–1 היפודרומו, מדריד
1907 ריאל מדריד ביסקאיה 1–0 היפודרומו, מדריד
1908 ריאל מדריד ריאל ויגו ספורטינג 2–1 אודונל, מדריד
1909 ריאל סוסיאדד אספניול דה מדריד 3–1 אודונל, מדריד
1910 FEF ברצלונה אספניול דה מדריד 3–2 דל פיצ'ון, מדריד
1910 UECF אתלטיק בילבאו ריאל סוסיאדד 1–0 אונדרטה, סן סבסטיאן
1911 אתלטיק בילבאו אספניול 3–1 חולסטה, גטצ'ו
1912 ברצלונה ריאל חימנסטיקה 2–0 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1913 FEF ראסינג אירון אתלטיק בילבאו 1–0 אודונל, מדריד
1913 UECF ברצלונה ריאל סוסיאדד 2–1 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1914 אתלטיק בילבאו אספניה דה ברצלונה 2–1 קוסטורבה, אירון
1915 אתלטיק בילבאו אספניול 5–0 אמוטה, אירון
1916 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 4–0 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1917 ריאל מדריד ארנאס קלוב 2–1 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1918 ריאל אוניון ריאל מדריד 2–0 אודונל, מדריד
1919 ארנאס קלוב ברצלונה 5–2 מארטינז קאמפוס, מדריד
1920 ברצלונה אתלטיק בילבאו 2–0 אל מולינון, חיחון
1921 אתלטיק בילבאו אתלטיקו מדריד 4–1 סן ממס, בילבאו
1922 ברצלונה ריאל אוניון 5–1 קוייה, ויגו
1923 אתלטיק בילבאו קלוב אירופה 1–0 לס קורטס, ברצלונה
1924 ריאל אוניון ריאל מדריד 1–0 אטוצ'ה, סן סבסטיאן
1925 ברצלונה ארנאס קלוב 2–0 ריינה ויקטוריה, סביליה
1926 ברצלונה אתלטיקו מדריד 3–2 מסטאייה, ולנסיה
1927 ריאל אוניון ארנאס קלוב 1–0 טוררו, סראגוסה
1928 ברצלונה ריאל סוסיאדד 3–1 אל סרדינרו, סנטנדר
1928/29 אספניול ריאל מדריד 2–1 מסטאייה, ולנסיה
1930 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 3–2 מונז'ואיק, ברצלונה
1931 אתלטיק בילבאו ריאל בטיס 3–1 צ'מרטין, מדריד
1932 אתלטיק בילבאו ברצלונה 1–0 צ'מרטין, מדריד
1933 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 2–1 מונז'ואיק, ברצלונה
1934 ריאל מדריד ולנסיה 2–1 מונז'ואיק, ברצלונה
1935 סביליה סבאדל 3–0 צ'מרטין, מדריד
1936 ריאל מדריד ברצלונה 2–1 מסטאייה, ולנסיה
1937[6] לבאנטה ולנסיה 1–0 מונז'ואיק, ברצלונה
1936–1939
לא שוחק עקב מלחמת האזרחים בספרד.
1939 סביליה ראסינג פרול 6–2 מונז'ואיק, ברצלונה
1940 אספניול ריאל מדריד 3–2 ואיקאס, מדריד
1941 ולנסיה אספניול 3–1 צ'מרטין, מדריד
1942 ברצלונה אתלטיקו בילבאו 4–3 צ'מרטין, מדריד
1943 אתלטיקו בילבאו ריאל מדריד 1–0 מטרופוליטנו, מדריד
1944 אתלטיקו בילבאו ולנסיה 2–0 מונז'ואיק, ברצלונה
1944/45 אתלטיקו בילבאו ולנסיה 3–2 מונז'ואיק, ברצלונה
1946 ריאל מדריד ולנסיה 3–1 מונז'ואיק, ברצלונה
1947 ריאל מדריד אספניול 2–0 ריאסור, לה קורוניה
1947/48 סביליה סלטה ויגו 4–1 צ'מרטין, מדריד
1948/49 ולנסיה אתלטיקו בילבאו 1–0 צ'מרטין, מדריד
1949/50 אתלטיקו בילבאו ריאל ויאדוליד 4–1 צ'מרטין, מדריד
1951 ברצלונה ריאל סוסיאדד 3–0 צ'מרטין, מדריד
1952 ברצלונה ולנסיה 4–2 צ'מרטין, מדריד
1952/53 ברצלונה אתלטיקו בילבאו 2–1 צ'מרטין, מדריד
1954 ולנסיה ברצלונה 3–0 צ'מרטין, מדריד
1955 אתלטיקו בילבאו סביליה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1956 אתלטיקו בילבאו אתלטיקו מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1957 ברצלונה אספניול 1–0 מונז'ואיק, ברצלונה
1958 אתלטיקו בילבאו ריאל מדריד 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1958/59 ברצלונה גרנדה 4–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1959/60 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 3–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1960/61 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 3–2 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1961/62 ריאל מדריד סביליה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1962/63 ברצלונה ריאל סראגוסה 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה
1963/64 ריאל סראגוסה אתלטיקו מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1964/65 אתלטיקו מדריד ריאל סראגוסה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1965/66 ריאל סראגוסה אתלטיקו בילבאו 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1966/67 ולנסיה אתלטיקו בילבאו 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1967/68 ברצלונה ריאל מדריד 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1969 אתלטיקו בילבאו אלצ'ה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1969/70 ריאל מדריד ולנסיה 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה
1970/71 ברצלונה ולנסיה 4–3 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1971/72 אתלטיקו מדריד ולנסיה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1972/73 אתלטיקו בילבאו דפורטיבו קאסטיון 2–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1973/74 ריאל מדריד ברצלונה 4–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1974/75 ריאל מדריד אתלטיקו מדריד 0–0 (4–3 בפנדלים) ויסנטה קלדרון, מדריד
1975/76 אתלטיקו מדריד ריאל סראגוסה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1976/77 ריאל בטיס אתלטיק בילבאו 2–2 (8–7 בפנדלים) ויסנטה קלדרון, מדריד
1977/78 ברצלונה לאס פאלמס 3–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1978/79 ולנסיה ריאל מדריד 2–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1979/80 ריאל מדריד קסטיליה‡‡ 6–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1980/81 ברצלונה ספורטינג חיחון 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד
1981/82 ריאל מדריד ספורטינג חיחון 2–1 חוסה סורייה, ויאדוליד
1982/83 ברצלונה ריאל מדריד 2–1 לה רומרדה, סראגוסה
1983/84 אתלטיק בילבאו ברצלונה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1984/85 אתלטיקו מדריד אתלטיק בילבאו 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1985/86 ריאל סראגוסה ברצלונה 1–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1986/87 ריאל סוסיאדד אתלטיקו מדריד 2–2 (4–2 בפנדלים) לה רומרדה, סראגוסה
1987/88 ברצלונה ריאל סוסיאדד 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1988/89 ריאל מדריד ריאל ויאדוליד 1–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1989/90 ברצלונה ריאל מדריד 2–0 לואיס קזנובה, ולנסיה
1990/91 אתלטיקו מדריד מיורקה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1991/92 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1992/93 ריאל מדריד ריאל סראגוסה 2–0 לואיס קזנובה, ולנסיה
1993/94 ריאל סראגוסה סלטה ויגו 0–0 (5–4 בפנדלים) ויסנטה קלדרון, מדריד
1994/95 דפורטיבו לה קורוניה ולנסיה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1995/96 אתלטיקו מדריד ברצלונה 1–0 (לאחר הארכה) לה רומרדה, סראגוסה
1996/97 ברצלונה ריאל בטיס 3–2 (לאחר הארכה) סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1997/98 ברצלונה מיורקה 1–1 (5–4 בפנדלים) מסטאייה, ולנסיה
1998/99 ולנסיה אתלטיקו מדריד 3–0 האצטדיון האולימפי, סביליה
1999/2000 אספניול אתלטיקו מדריד 2–1 מסטאייה, ולנסיה
2000/01 ריאל סראגוסה סלטה ויגו 3–1 האצטדיון האולימפי, סביליה
2001/02 דפורטיבו לה קורוניה ריאל מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2002/03 מיורקה רקראטיבו ולבה 3–0 מנואל מרטינס ולרו, אלצ'ה
2003/04 ריאל סראגוסה ריאל מדריד 3–2 (לאחר הארכה) ליואיס קומפאניס, ברצלונה
2004/05 ריאל בטיס אוססונה 2–1 (לאחר הארכה) ויסנטה קלדרון, מדריד
2005/06 אספניול ריאל סראגוסה 4–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2006/07 סביליה חטאפה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2007/08 ולנסיה חטאפה 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד
2008/09 ברצלונה אתלטיק בילבאו 4–1 מסטאייה, ולנסיה
2009/10 סביליה אתלטיקו מדריד 2–0 קאמפ נואו, ברצלונה
2010/11 ריאל מדריד ברצלונה 1–0 (לאחר הארכה) מסטאייה, ולנסיה
2011/12 ברצלונה אתלטיק בילבאו 3–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
2012/13 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 2–1 (לאחר הארכה) סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2013/14 ריאל מדריד ברצלונה 2–1 מסטאייה, ולנסיה
2014/15 ברצלונה אתלטיק בילבאו 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה
2015/16 ברצלונה סביליה 0-2 (לאחר הארכה) ויסנטה קלדרון, מדריד
2016/17 ברצלונה דפורטיבו אלאבס 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד

‡ התאחד עם "אירון ספורטינג קלוב" בשנת 1915, למועדון הכדורגל ריאל אוניון.

‡‡ קבוצת המילואים של ריאל מדריד. השתתפותן של קבוצות מילואים בגביע המלך נאסרה בפעם הראשונה בעונת 1990/91.

זכיות לפי קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ברצלונה
29
11
1910, 1912, 1913, 1920, 1922, 1925, 1926, 1926, 1928, 1951, 1952, 1953, 1957, 1959, 1963, 1968, 1971, 1978, 1981, 1983, 1988, 1990, 1997, 1998, 2009, 2012, 2015, 2016, 2017 1902[6], 1919, 1932, 1936, 1954, 1974, 1984, 1986, 1996, 2011, 2014
אתלטיק בילבאו
23
14
1903, 1904, 1911, 1914, 1915, 1915, 1916, 1921, 1923, 1923, 1930, 1931, 1932, 1933, 1933, 1943, 1945, 1950, 1955, 1956, 1958, 1969, 1973, 1984 1905, 1906, 1913, 1920, 1942, 1949, 1953, 1966, 1967, 1977, 1985, 2009, 2012, 2015
ריאל מדריד
19
20
1905, 1906, 1907, 1908, 1917, 1934, 1936, 1946, 1947, 1962, 1970, 1974, 1975, 1980, 1982, 1989, 1993, 2011, 2014 1903, 1918, 1918, 1924, 1929, 1930, 1933, 1933, 1940, 1943, 1958, 1960, 1961, 1968, 1979, 1983, 1990, 1992, 2002, 2004, 2013
אתלטיקו מדריד
10
9
1960, 1961, 1965, 1972, 1976, 1985, 1991, 1992, 1996, 2013 1921, 1926, 1956, 1964, 1975, 1987, 1999, 2000, 2010
ולנסיה
7
10
1941, 1949, 1954, 1967, 1979, 1999, 2008 1934, 1937[6], 1944, 1945, 1946, 1952, 1970, 1971, 1972, 1995
ריאל סרגוסה
6
5
1964, 1966, 1986, 1994, 2001, 2004 1963, 1965, 1976, 1993, 2006
סביליה
5
3
1935, 1939, 1948, 2007, 2010 1955, 1962, 2016
אספניול
4
5
1929, 1940, 2000, 2006 1911, 1915, 1941, 1947, 1957
ריאל אוניון
3
1
1918, 1924, 1927 1922
ריאל סוסיאדד
2
6
1909, 1987 1905, 1910, 1913, 1928, 1951, 1988
ריאל בטיס
2
2
1977, 2005 1931, 1997
דפורטיבו לה קורוניה
2
0
1995, 2002
ארנאס קלוב
1
3
1919 1917, 1925, 1927
מיורקה
1
2
2003 1991, 1998
ביסקאיה
1
1
1902[6] 1907
לבאנטה
1
0
1937[6]
סלטה ויגו
0
3
1948, 1994, 2001
חטאפה
0
2
2006, 2007
ריאל ויאדוליד
0
2
1950, 1989
ספורטינג חיחון
0
2
1981, 1982
אספניול דה מדריד
0
2
1909, 1910
דפורטיבו אלאבס
0
1
2017
אוססונה
0
1
2005
רקראטיבו ולבה
0
1
2003
ריאל מדריד קסטיליה‡‡
0
1
1980
לאס פאלמס
0
1
1978
דפורטיבו קאסטיון
0
1
1973
אלצ'ה
0
1
1969
גרנדה
0
1
1959
ראסינג פרול
0
1
1939
סבאדל
0
1
1935
קלוב אירופה
0
1
1923
אספניה דה ברצלונה
0
1
1914
ראסינג אירון
0
1
1913
ריאל חימנסטיקה
0
1
1912
ריאל ויגו ספורטינג
0
1
1908

‡ התאחד עם "אירון ספורטינג קלוב" בשנת 1915, למועדון הכדורגל ריאל אוניון.

‡‡ קבוצת המילואים של ריאל מדריד. השתתפותן של קבוצות מילואים בגביע המלך נאסרה בפעם הראשונה בעונת 1990/91.

הכובשים המצטיינים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום מדינה שם שנים גולים סך הכול
1 ספרדספרד תלמו סארה 1939–1957 81 אתלטיק בילבאו 81
2 ספרדספרד ז'וזפ סמיטייר 1919–1934 65 ברצלונה + 5 ריאל מדריד 70
3 ספרדספרד גיירמו גורוסטיזה 1929–1946 37 אתלטיק בילבאו + 25 ולנסיה 62
4 ספרדספרד קיני 1968–1987 38 ספורטינג חיחון + 17 ברצלונה 55
5 ספרדספרד אדמונדו סוארס 1939–1950 52 ולנסיה 52
6 הונגריההונגריה ספרדספרד פרנץ פושקש 1958–1962 49 ריאל מדריד 49
7 צ'כיהצ'כיה הונגריההונגריה ספרדספרד לאסלו קובאלה 1951–1965 49 ברצלונה 49
8 ספרדספרד סנטיאנה 1970–1988 48 ריאל מדריד 48
9 ספרדספרד ססאר רודריגס אלברס 1939–1960 3 גרנדה + 36 ברצלונה + 8 אלצ'ה 47
10 ספרדספרד רמון פולו 1923–1935 45 סלטה ויגו 45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גביע המלך הספרדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Spain - Cup 1902, באתר www.rsssf.com‏
  2. ^ El Levante, a un paso de la Copa... de 1937, באתר אל פאיס‏, 25 בספטמבר 2007
  3. ^ El Sevilla se queda en propiedad con la Copa del Rey gracias a España, באתר מארקה‏ 22 בדצמבר 2010
  4. ^ הגביע של ריאל נדרס, באתר "מאקו"‏, 21 באפריל 2011
  5. ^ גביע המלך עדיין שבור, באתר "ONE"‏ 2 ביוני 2011
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 לא רשמי.