לדלג לתוכן

גביע המלך הספרדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע המלך הספרדי
Copa del Rey
סמל גביע המלך הספרדי משנת 2012
סמל גביע המלך הספרדי משנת 2012
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1902 (לא רשמי)
1903 (רשמי)
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל הספרדית
מספר מתמודדים 83
מדינות משתתפות ספרדספרד ספרד
שמות קודמים גביע מועצת העיר מדריד
(1904-1903)

גביע המלך אלפונסו ה-13
(1932-1905)

גביע נשיא הרפובליקה
(בזמן הרפובליקה הספרדית השנייה)

גביע החנרליסימו
(בזמן שלטונו של החנרליסימו פרנקו)
זוכה אתלטיק בילבאו (24 זכיות)
הכי הרבה זכיות ברצלונה
(31 זכיות)
מפעל מקביל הליגה הספרדית
אתר האינטרנט הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל גביע המלך הספרדי עד שנת 2012

גביע המלךספרדית: Copa del Rey, ידוע גם בתור La Copa, "הגביע". בעבר נקרא גביע נשיא הרפובליקה וגביע החנרליסימו[1]) הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הספרדי, אחרי ליגת העל הספרדית. בטורניר משתתפות 83 קבוצות ספרדיות.

התחרות נוסדה באופן רשמי בשנת 1903, מה שהופך אותה לתחרות הכדורגל הספרדית הוותיקה ביותר. בדרך כלל, זוכת גביע המלך תשתתף בליגה האירופית, אלא אם כן היא העפילה לליגת האלופות.

אתלטיק בילבאו היא מחזיקת הגביע הנוכחית, לאחר שניצחה בגמר את מיורקה בפנדלים. המשחק התקיים באצטדיון האולימפי שבסביליה.

שיטת המשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהעונה הקרובה שיטת הגביע שונתה, בשלב המוקדמות מתמודדות קבוצות מהליגות הנמוכות (ליגה רביעית וליגות אזוריות) שהעפילו לגביע, כאשר בשלבים הבאים (החל מהשלב הראשון) מצטרפות כל קבוצות הליגה הראשונה, הליגה השנייה ומנצחות הבתים בליגה השלישית (ללא קבוצות מילואים), ארבע הקבוצות שהעפילו לסופר קאפ הספרדי שמצטרפות החל מהשלב השלישי. החל מהשלב השלישי ההגרלה היא בשיטת המזל כך שכל קבוצה יכולה לקבל קבוצה מאותה הליגה, אם שתי הקבוצות מליגות שונות המשחק יתקיים בביתה של הקבוצה מהליגה הנמוכה יותר ללא קשר להגרלה עצמה.

בשנת 1902, תחרות תחת השם Copa de la Coronación, שוחקה לאחר שקרלוס פדרוס, לימים נשיא ריאל מדריד, הציע להקים טורניר כדורגל כדי לחגוג את הכתרתו של המלך אלפונסו השלושה עשר. ארבע קבוצות נוספות הצטרפו עם מדריד לתחרות: ברצלונה, אספניול, ניו פוטבול דה מדריד וביסקאיה (קבוצה שהורכבה משחקנים מהמועדונים אתלטיק קלוב ומועדון הכדורגל בילבאו) שניצחה בסופו של דבר את ברצלונה בגמר. גביע זה מוצג במוזיאון של אתלטיק בילבאו, והמועדון כולל את הניצחון ברשימת הכבוד שלו. עם זאת, זה לא נחשב ממש לחלק מגביע המלך, ופדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית לא מכירה בתחרות הזו כרשמית.[2]

גביע המלך היה האליפות הלאומית בכדורגל של ספרד מ-1903 עד הקמתה של הלה ליגה בשנת 1929. הגביע בתחילה היה ידוע בשם Copa del Ayuntamiento de Madrid (גביע מועצת העיר מדריד). בין 1905 ו-1932, הוא היה נקרא בשם Copa de Su Majestad El Rey Alfonso XIII (גביע הוד מלכותו, המלך אלפונסו השלושה עשר). בזמן הרפובליקה הספרדית השנייה, הגביע היה ידוע בשם Copa del Presidente de la República (גביע נשיא הרפובליקה) או Copa de España (הגביע הספרדי), ובמהלך שנות הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו, הוא היה ידוע בשם Copa de Su Excelencia El Generalísimo או Copa del Generalísimo (גביע הוד מעלתו, הגנרל או גביע הגנרל). אתלטיק בילבאו הוכרזו כזוכה בשנת 1904, לאחר שהיריבה שלה אספניול דה מדריד לא הופיעה למשחק. ב-1910 ו-1913, היה פיצול בין המועדונים והיו שתי התאחדויות יריבות, "אוניון אספניולה דה קלאב דה פוטבול" (UECF), ואת "פדרסיון אספניולה דה פוטבול" (FEF, ההתאחדות הספרדית), שארגנו שתי תחרויות יריבות, גביע ה-UECF ואת גביע ה-FEF. בשנת 1937, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, מועדונים באזור הרפובליקני של ספרד ארגנו טורניר שנקרא "קופה דה לה אספניה ליברה", לבאנטה ניצחה יריבתה העירונית ולנסיה 1-0 בגמר. (אם כי בשנת 2007 הפרלמנט הספרדי דחק בהתאחדות הכדורגל הספרדית להכיר בגביע הזה כרשמי, ואז זה יחשב כזכייה בגביע המלך עבור לבאנטה,[3] ההתאחדות עדיין לא החליטה).

בשל המחלוקת על התחרות ב-1902, הנתונים על כמות הזכיות והסגנויות של כמה קבוצות הם גם במחלוקת. ברצלונה זכו בגביע 31 פעמים; אתלטיק בילבאו אחר כך, עם 24 או 23 זכיות, תלוי את מי שואלים. לאורך ההיסטוריה של התחרות, היו 12 גביעים בפועל. הגביעים הוענקו לצמיתות למועדונים שזכו בגביע שלוש פעמים ברציפות, או חמש בסך הכל, או מסיבות מיוחדות אחרות, כך שמתחילים בהכנתו של גביע חדש. לכן, חמישה גביעים הוענקו לברצלונה, שלושה לאתלטיק בילבאו ואחד לריאל מדריד. אתלטיק בילבאו שומרת את הגביע הראשון של התחרות שבו היא זכתה בשנת 1903, סביליה שומרת את גביע הגנרל הראשון משנת 1939 ואתלטיקו מדריד, שומרת את גביע הגנרל האחרון משנת 1976 לאחר מותו של פרנסיסקו פרנקו. בחודש דצמבר 2010, הגביע ניתן לסביליה, זוכת הגביע ב-2010, למזכרת לרגל זכייתה של נבחרת ספרד בגביע העולם בכדורגל באותה שנה.[4]

לפני הקמת הלה ליגה בשנת 1929, הגביע היה למעשה אליפות לאומית. קבוצות נכנסו לתחרות דרך הליגות האזוריות שלהם. במהלך השנים נעשה שימוש בפורמטים שונים כולל בשלב בתים. בניגוד לגביע האנגלי, כמות הקבוצות המשתתפות בגביע המלך מוגבלת. רק קבוצות מהלה ליגה, סגונדה דיויסן, כ-23 קבוצות מהסגונדה ב' ואלופות הבתים מהטרסה דיויסן (אם אלופת אחד הבתים היא קבוצת מילואים, אז הסגנית מאותו בית תשתתף) מורשים להתחרות בגביע. הסיבובים המוקדמים הם משחק אחד, ולקבוצות מהליגות הנמוכות ניתן יתרון ביתיות. שלב 32, שלב 16, רבע הגמר, וחצי הגמר משוחקים בשני משחקים בשיטת בית-חוץ. הגמר הוא משחק אחד המשוחק במקום נייטרלי. מחזיקת הגביע מעפילה לליגה האירופית ומשתתפת בסופר קאפ הספרדי בעונה הבאה.

גביע המלך של עונת 2013/14

ב-22 בדצמבר 2010, באספה כללית יוצאת דופן של התאחדות הכדורגל הספרדית, סביליה ביקשה רשות מההתאחדות לשמור את הגביע בו הם זכו בגמר 2010, להנצחת זכייתה של נבחרת ספרד בגביע העולם בכדורגל באותה שנה בדרום אפריקה. היה לכך תקדים; ריאל מדריד הורשותה לשמור את גביע הרפובליקה האחרון (1936), סביליה, את גביע הגנרל הראשון (1939), ואתלטיקו מדריד, את גביע הגנרל האחרון (1976).

גביע חדש נעשה על ידי התכשיטן ממדריד פדריקו אלגרה. הגביע, עשוי מכסף, שוקל 15 ק"ג, והוא בגובה של 75 ס"מ. ב-21 באפריל 2011, ריאל מדריד הפכה לראשונה שזוכה בגביע החדש. במהלך החגיגות שלאחר המשחק, בכיכר פלאסה דה סיבלס, שחקן ריאל מדריד סרחיו ראמוס, הפיל בטעות את הגביע מראש אוטובוס דו-קומתי, והאוטובוס דרס אותו. עשר חתיכות נאספו על ידי אנשי כוחות החירום, לאחר שהרימו אותו מהקרקע. המועדון קיבל עותק שמוצג באצטדיון סנטיאגו ברנבאו.[5][6]

זכיות לפי שנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה זוכה סגנית תוצאה אצטדיון קהל
1902[7] ביסקאיה ברצלונה 2–1 היפודרומו, מדריד לא ידוע
1903 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 3–2 היפודרומו, מדריד לא ידוע
1904 אתלטיק בילבאו --- הגמר לא התקיים,
ואתלטיק זכתה אוטומטית
דל פיצ'ון, מדריד לא ידוע
1905 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו 1–0 דל פיצ'ון, מדריד לא ידוע
1906 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו 4–1 היפודרומו, מדריד לא ידוע
1907 ריאל מדריד ביסקאיה 1–0 היפודרומו, מדריד 6,000
1908 ריאל מדריד ריאל ויגו ספורטינג 2–1 אודונל, מדריד 4,000
1909 ריאל סוסיאדד אספניול דה מדריד 3–1 אודונל, מדריד לא ידוע
1910 FEF ברצלונה אספניול דה מדריד 3–2 דל פיצ'ון, מדריד לא ידוע
1910 UECF אתלטיק בילבאו ריאל סוסיאדד 1–0 אונדרטה, סן סבסטיאן לא ידוע
1911 אתלטיק בילבאו אספניול 3–1 חולסטה, גטצ'ו לא ידוע
1912 ברצלונה ריאל חימנסטיקה 2–0 לה אינדוסטריה, ברצלונה לא ידוע
1913 FEF ראסינג אירון אתלטיק בילבאו 1–0 אודונל, מדריד לא ידוע
1913 UECF ברצלונה ריאל סוסיאדד 2–1 לה אינדוסטריה, ברצלונה לא ידוע
1914 אתלטיק בילבאו אספניה דה ברצלונה 2–1 קוסטורבה, אירון לא ידוע
1915 אתלטיק בילבאו אספניול 5–0 אמוטה, אירון 5,000
1916 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 4–0 לה אינדוסטריה, ברצלונה 6,000
1917 ריאל מדריד ארנאס קלוב 2–1 לה אינדוסטריה, ברצלונה 2,500
1918 ריאל אוניון ריאל מדריד 2–0 אודונל, מדריד לא ידוע
1919 ארנאס קלוב ברצלונה 5–2 מארטינז קאמפוס, מדריד לא ידוע
1920 ברצלונה אתלטיק בילבאו 2–0 אל מולינון, חיחון 10,000
1921 אתלטיק בילבאו אתלטיקו מדריד 4–1 סן ממס, בילבאו 15,000
1922 ברצלונה ריאל אוניון 5–1 קוייה, ויגו 12,000
1923 אתלטיק בילבאו קלוב אירופה 1–0 לס קורטס, ברצלונה 30,000
1924 ריאל אוניון ריאל מדריד 1–0 אטוצ'ה, סן סבסטיאן לא ידוע
1925 ברצלונה ארנאס קלוב 2–0 ריינה ויקטוריה, סביליה 6,000
1926 ברצלונה אתלטיקו מדריד 3–2 מסטאייה, ולנסיה 17,000
1927 ריאל אוניון ארנאס קלוב 1–0 טוררו, סראגוסה 16,000
1928 ברצלונה ריאל סוסיאדד 3–1 אל סרדינרו, סנטנדר 18,000
1928/1929 אספניול ריאל מדריד 2–1 מסטאייה, ולנסיה 25,000
1930 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 3–2 מונז'ואיק, ברצלונה 63,000
1931 אתלטיק בילבאו ריאל בטיס 3–1 צ'מרטין, מדריד 20,000
1932 אתלטיק בילבאו ברצלונה 1–0 צ'מרטין, מדריד 25,000
1933 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 2–1 מונז'ואיק, ברצלונה 60,000
1934 ריאל מדריד ולנסיה 2–1 מונז'ואיק, ברצלונה 46,000
1935 סביליה סבאדל 3–0 צ'מרטין, מדריד 15,000
1936 ריאל מדריד ברצלונה 2–1 מסטאייה, ולנסיה 22,000
1937[7] לבאנטה ולנסיה 1–0 מונז'ואיק, ברצלונה לא ידוע
1936–1939
לא שוחק עקב מלחמת האזרחים בספרד.
1939 סביליה ראסינג פרול 6–2 מונז'ואיק, ברצלונה 60,000
1940 אספניול ריאל מדריד 3–2 ואיקאס, מדריד 20,000
1941 ולנסיה אספניול 3–1 צ'מרטין, מדריד 23,000
1942 ברצלונה אתלטיקו בילבאו 4–3 צ'מרטין, מדריד 30,000
1943 אתלטיקו בילבאו ריאל מדריד 1–0 מטרופוליטנו, מדריד 50,000
1944 אתלטיקו בילבאו ולנסיה 2–0 מונז'ואיק, ברצלונה 65,000
1944/1945 אתלטיקו בילבאו ולנסיה 3–2 מונז'ואיק, ברצלונה 55,000
1946 ריאל מדריד ולנסיה 3–1 מונז'ואיק, ברצלונה 60,000
1947 ריאל מדריד אספניול 2–0 ריאסור, לה קורוניה 30,000
1947/1948 סביליה סלטה ויגו 4–1 נואבו צ'מרטין, מדריד 55,000
1948/1949 ולנסיה אתלטיקו בילבאו 1–0 נואבו צ'מרטין, מדריד 70,000
1949/1950 אתלטיקו בילבאו ריאל ואיאדוליד 4–1 נואבו צ'מרטין, מדריד 80,000
1951 ברצלונה ריאל סוסיאדד 3–0 נואבו צ'מרטין, מדריד 75,000
1952 ברצלונה ולנסיה 4–2 נואבו צ'מרטין, מדריד 80,000
1952/1953 ברצלונה אתלטיקו בילבאו 2–1 נואבו צ'מרטין, מדריד 67,145
1954 ולנסיה ברצלונה 3–0 נואבו צ'מרטין, מדריד 110,000
1955 אתלטיקו בילבאו סביליה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1956 אתלטיקו בילבאו אתלטיקו מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 125,000
1957 ברצלונה אספניול 1–0 מונז'ואיק, ברצלונה 75,000
1958 אתלטיקו בילבאו ריאל מדריד 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1958/1959 ברצלונה גרנדה 4–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 90,000
1959/1960 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 3–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1960/1961 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 3–2 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 120,000
1961/1962 ריאל מדריד סביליה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 90,000
1962/1963 ברצלונה ריאל סרגוסה 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה 90,000
1963/1964 ריאל סרגוסה אתלטיקו מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 75,000
1964/1965 אתלטיקו מדריד ריאל סרגוסה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 90,000
1965/1966 ריאל סרגוסה אתלטיקו בילבאו 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 95,000
1966/1967 ולנסיה אתלטיקו בילבאו 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1967/1968 ברצלונה ריאל מדריד 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1969 אתלטיקו בילבאו אלצ'ה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 120,000
1969/1970 ריאל מדריד ולנסיה 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה 80,000
1970/1971 ברצלונה ולנסיה 4–3 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1971/1972 אתלטיקו מדריד ולנסיה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1972/1973 אתלטיקו בילבאו דפורטיבו קאסטיון 2–0 ויסנטה קלדרון, מדריד 64,200
1973/1974 ריאל מדריד ברצלונה 4–0 ויסנטה קלדרון, מדריד 48,000
1974/1975 ריאל מדריד אתלטיקו מדריד 0–0 (4–3 פ) ויסנטה קלדרון, מדריד 60,000
1975/1976 אתלטיקו מדריד ריאל סרגוסה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 80,000
1976/1977 ריאל בטיס אתלטיק בילבאו 2–2 (8–7 פ) ויסנטה קלדרון, מדריד 70,000
1977/1978 ברצלונה לאס פאלמס 3–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 60,000
1978/1979 ולנסיה ריאל מדריד 2–0 ויסנטה קלדרון, מדריד 70,000
1979/1980 ריאל מדריד קסטיליה‡‡ 6–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 65,000
1980/1981 ברצלונה ספורטינג חיחון 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד 50,000
1981/1982 ריאל מדריד ספורטינג חיחון 2–1 חוסה סורייה, ואיאדוליד 30,000
1982/1983 ברצלונה ריאל מדריד 2–1 לה רומרדה, סראגוסה 35,000
1983/1984 אתלטיק בילבאו ברצלונה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 100,000
1984/1985 אתלטיקו מדריד אתלטיק בילבאו 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 85,000
1985/1986 ריאל סרגוסה ברצלונה 1–0 ויסנטה קלדרון, מדריד 45,000
1986/1987 ריאל סוסיאדד אתלטיקו מדריד 2–2 (4–2 פ) לה רומרדה, סראגוסה 37,000
1987/1988 ברצלונה ריאל סוסיאדד 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 70,000
1988/1989 ריאל מדריד ריאל ואיאדוליד 1–0 ויסנטה קלדרון, מדריד 30,000
1989/1990 ברצלונה ריאל מדריד 2–0 לואיס קזנובה, ולנסיה 44,240
1990/1991 אתלטיקו מדריד מיורקה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 60,000
1991/1992 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 70,000
1992/1993 ריאל מדריד ריאל סרגוסה 2–0 לואיס קזנובה, ולנסיה 42,000
1993/1994 ריאל סרגוסה סלטה ויגו 0–0 (5–4 פ) ויסנטה קלדרון, מדריד 60,000
1994/1995 דפורטיבו לה קורוניה ולנסיה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 95,000
1995/1996 אתלטיקו מדריד ברצלונה 1–0 (ה) לה רומרדה, סראגוסה 37,000
1996/1997 ברצלונה ריאל בטיס 3–2 (ה) סנטיאגו ברנבאו, מדריד 82,498
1997/1998 ברצלונה מיורקה 1–1 (5–4 פ) מסטאייה, ולנסיה 54,000
1998/1999 ולנסיה אתלטיקו מדריד 3–0 האצטדיון האולימפי, סביליה 45,000
1999/2000 אספניול אתלטיקו מדריד 2–1 מסטאייה, ולנסיה 55,000
2000/2001 ריאל סרגוסה סלטה ויגו 3–1 האצטדיון האולימפי, סביליה 45,000
2001/2002 דפורטיבו לה קורוניה ריאל מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 75,000
2002/2003 מיורקה רקראטיבו ולבה 3–0 מנואל מרטינס ולרו, אלצ'ה 35,000
2003/2004 ריאל סרגוסה ריאל מדריד 3–2 (ה) ליואיס קומפאניס, ברצלונה 54,000
2004/2005 ריאל בטיס אוססונה 2–1 (ה) ויסנטה קלדרון, מדריד 55,000
2005/2006 אספניול ריאל סרגוסה 4–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 78,000
2006/2007 סביליה חטאפה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד 80,000
2007/2008 ולנסיה חטאפה 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד 54,000
2008/2009 ברצלונה אתלטיק בילבאו 4–1 מסטאייה, ולנסיה 50,000
2009/2010 סביליה אתלטיקו מדריד 2–0 קאמפ נואו, ברצלונה 93,000
2010/2011 ריאל מדריד ברצלונה 1–0 (ה) מסטאייה, ולנסיה 55,000
2011/2012 ברצלונה אתלטיק בילבאו 3–0 ויסנטה קלדרון, מדריד 54,850
2012/2013 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 2–1 (ה) סנטיאגו ברנבאו, מדריד 80,000
2013/2014 ריאל מדריד ברצלונה 2–1 מסטאייה, ולנסיה 52,953
2014/2015 ברצלונה אתלטיק בילבאו 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה 99,354
2015/2016 ברצלונה סביליה 2–0 (ה) ויסנטה קלדרון, מדריד 54,907
2016/2017 ברצלונה דפורטיבו אלאבס 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד 45,000
2017/2018 ברצלונה סביליה 5–0 וונדה מטרופוליטנו, מדריד 62,623
2018/2019 ולנסיה ברצלונה 2–1 אצטדיון בניטו ויאמרין 53,698
2019/2020 ריאל סוסיאדד אתלטיק בילבאו 1–0 האצטדיון האולימפי, סביליה ללא קהל
2020/2021 ברצלונה אתלטיק בילבאו 4–0 האצטדיון האולימפי, סביליה ללא קהל
2021/2022 ריאל בטיס ולנסיה 1–1 (5–4 פ) האצטדיון האולימפי, סביליה 53,387
2022/2023 ריאל מדריד אוססונה 2–1 האצטדיון האולימפי, סביליה 55,579
2023/2024 אתלטיק בילבאו מאיורקה 1–1 (4–2 פ) האצטדיון האולימפי, סביליה 57,619

‡ התאחד עם "אירון ספורטינג קלוב" בשנת 1915, למועדון הכדורגל ריאל אוניון.

‡‡ קבוצת המילואים של ריאל מדריד. השתתפותן של קבוצות מילואים בגביע המלך נאסרה בפעם הראשונה בעונת 1990/91.

זכיות לפי קבוצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ברצלונה 31
12
1910, 1912, 1913, 1920, 1922, 1925, 1926, 1926, 1928, 1951, 1952, 1953, 1957, 1959, 1963, 1968, 1971, 1978, 1981, 1983, 1988, 1990, 1997, 1998, 2009, 2012, 2015, 2016, 2017, 2018, 2021 1902,[7] 1919, 1932, 1936, 1954, 1974, 1984, 1986, 1996, 2011, 2014, 2019
אתלטיק בילבאו 24
16
1903, 1904, 1910, 1911, 1914, 1915, 1916, 1921, 1923, 1930, 1931, 1932, 1933, 1943, 1944, 1945, 1950, 1955, 1956, 1958, 1969, 1973, 1984, 2024 1905, 1906, 1913, 1920, 1942, 1949, 1953, 1966, 1967, 1977, 1985, 2009, 2012, 2015, 2020, 2021,
ריאל מדריד 20
20
1905, 1906, 1907, 1908, 1917, 1934, 1936, 1946, 1947, 1962, 1970, 1974, 1975, 1980, 1982, 1989, 1993, 2011, 2014, 2023 1903, 1916, 1918, 1924, 1929, 1930, 1933, 1940, 1943, 1958, 1960, 1961, 1968, 1979, 1983, 1990, 1992, 2002, 2004, 2013
אתלטיקו מדריד 10
9
1960, 1961, 1965, 1972, 1976, 1985, 1991, 1992, 1996, 2013 1921, 1926, 1956, 1964, 1975, 1987, 1999, 2000, 2010
ולנסיה 8
10
1941, 1949, 1954, 1967, 1979, 1999, 2008, 2019 1934, 1937,[7] 1944, 1945, 1946, 1952, 1970, 1971, 1972, 1995, 2022
ריאל סרגוסה 6
5
1964, 1966, 1986, 1994, 2001, 2004 1963, 1965, 1976, 1993, 2006
סביליה 5
4
1935, 1939, 1948, 2007, 2010 1955, 1962, 2016, 2018
אספניול 4
5
1929, 1940, 2000, 2006 1911, 1915, 1941, 1947, 1957
ריאל אוניון 3
1
1918, 1924, 1927 1922
ריאל סוסיאדד 3
6
1909, 1987, 2020 1905, 1910, 1913, 1928, 1951, 1988
ריאל בטיס 3
2
1977, 2005, 2022 1931, 1997
דפורטיבו לה קורוניה 2
0
1995, 2002
ארנאס קלוב 1
3
1919 1917, 1925, 1927
מיורקה 1 3 2003 1991, 1998, 2024
ביסקאיה 1
1
1902[7] 1907
לבאנטה 1
0
1937[7]
סלטה ויגו 0
3
1948, 1994, 2001
חטאפה 0
2
2006, 2007
ריאל ואיאדוליד 0
2
1950, 1989
ספורטינג חיחון 0
2
1981, 1982
אספניול דה מדריד 0
2
1909, 1910
דפורטיבו אלאבס 0
1
2017
אוססונה 0
2
2005 ,2022
רקראטיבו ולבה 0
1
2003
ריאל מדריד קסטיליה‡‡ 0
1
1980
לאס פאלמס 0
1
1978
דפורטיבו קאסטיון 0
1
1973
אלצ'ה 0
1
1969
גרנדה 0
1
1959
ראסינג פרול 0
1
1939
סבאדל 0
1
1935
קלוב אירופה 0
1
1923
אספניה דה ברצלונה 0
1
1914
ראסינג אירון 0
1
1913
ריאל חימנסטיקה 0
1
1912
ריאל ויגו ספורטינג 0
1
1908

‡ התאחד עם "אירון ספורטינג קלוב" בשנת 1915, למועדון הכדורגל ריאל אוניון.

‡‡ קבוצת המילואים של ריאל מדריד. השתתפותן של קבוצות מילואים בגביע המלך נאסרה בפעם הראשונה בעונת 1990/91.

הכובשים המצטיינים בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-17 באפריל 2021[8]
  • שחקנים שעדיין פעילים - מודגש.
דירוג מדינה שחקן שנים קבוצות (שערים) סך הכול
1 ספרדספרד תלמו סארה 1939–1957 אתלטיק בילבאו (81) 81
2 ספרדספרד ז'וזפ סמיטייר 1919–1934 ברצלונה (65), ריאל מדריד (4) 69
3 ספרדספרד גיירמו גורוסטיסה 1929–1946 ראסינג דה פרול (3), אתלטיק בילבאו (37), ולנסיה (24), לוגרונייס (1) 65
4 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי 2004–2021 ברצלונה (56) 56
5 ספרדספרד אדמונדו סוארס 1939–1950 ולנסיה (54) 54
ספרדספרד רמון פולו 1920–1935 סלטה ויגו (54)
7 ספרדספרד קיני 1968–1987 ספורטינג חיחון (36), ברצלונה (14) 50
8 הונגריההונגריה ספרדספרד פרנץ פושקש 1958–1966 ריאל מדריד (49) 49
צ'כיהצ'כיה הונגריההונגריה ספרדספרד לאסלו קובאלה 1951–1964 ברצלונה (49), אספניול (0)
ספרדספרד סנטיאנה 1970–1988 ראסינג סנטנדר (0), ריאל מדריד (48)
11 ספרדספרד ססאר רודריגס אלברס 1939–1960 גרנדה (3), ברצלונה (36), אלצ'ה (8) 47
12 ספרדספרד קמפנאל 1928–1946 ספורטינג חיחון (2), סביליה (43) 45
ספרדספרד רוחליו טאפיה 1925–1932 סלטה ויגו (45)
14 ספרדספרד פרודן 1935–1950 סלאמנקה (5), אתלטיקו אוויאסיון (7), ריאל מדריד (29), פלוס אולטרה (3) 44
15 ארגנטינהארגנטינה ספרדספרד אלפרדו די סטפנו 1956–1966 ריאל מדריד (40), אספניול (3) 43

שיאים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גביע המלך הספרדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השם הרשמי המלא של הגביע כיום הוא "Campeonato de España-Copa de Su Majestad el Rey", שפירושו "אליפות ספרד – גביע הוד מלכותו" (או "אליפות ספרד – גביע המלך"). בשנים 1932–1936, חלק מתקופת הרפובליקה הספרדית השנייה, נקרא הגביע "Copa del Presidente de la República", כלומר "גביע נשיא הרפובליקה". בשנים 1939–1976, ימי שלטונו של החנרליסימו פרנסיסקו פרנקו (והשנה שאחרי מותו), נקרא "Copa del Generalísimo", כלומר "גביע החנרליסימו".
  2. ^ Spain - Cup 1902, באתר www.rsssf.com‏
  3. ^ El Levante, a un paso de la Copa... de 1937, באתר אל פאיס‏, 25 בספטמבר 2007
  4. ^ El Sevilla se queda en propiedad con la Copa del Rey gracias a España, באתר מארקה‏ 22 בדצמבר 2010
  5. ^ 60 אלף אוהדים חגגו כל הלילה, גביע המלך נדרס, באתר ‏מאקו‏, 21 באפריל 2011
  6. ^ אור קיסר, ‏המזכרת של ראמוס: גביע המלך המקורי עדיין שבור, באתר ONE‏, 2 ביוני 2011
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 לא רשמי.
  8. ^ Ranking Goles Copa del Rey, באתר BDFutbol