ז'ורז' קלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורז' קלר
Georges Jean Franz Köhler
לידה 17 באפריל 1946
מינכן, אזורי הכיבוש בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במרץ 1995 (בגיל 48)
פרייבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פרייבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת פרייבורג, Max Planck Institute of Immunobiology and Epigenetics עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'ורז' ז'אן פרנץ קלר (17 באפריל 1946 - 1 במרץ 1995) היה ביולוג גרמני. קלר חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה ב-1984 עם נילס ק. ג'רן וסזר מילשטיין על "עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים)".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלר נולד במינכן. באפריל 1974 הוא החל מחקר פוסט-דוקטורט במעבדה לביולוגיה מולקולרית בקיימברידג', בריטניה, שם עבד עם סזר מילשטיין על פיתוח כלי מעבדה, שיכול לעזור בחקר מנגנון הפעולה של מגוון נוגדנים. במהלך העבודה הם המציאו טכניקה לייצור נוגדנים. קלר המשיך בעבודה שלו על הטכניקה כשחזר למכון בזל לאימונולוגיה באפריל 1974. קלר נשאר במכון בזל עוד תשע שנים, שבמהלכן המשיך לחקור את מגוון הנוגדנים, בתחילת שנות ה-80 החל לעבוד על פיתוח עכברים מהונדסים ככלי להבנת המנגנון העומד בבסיס ה-self-tolerance. בשנת 1986 הפך קלר למנהל מכון מקס פלנק לאימונוביולוגיה בו עבד עד מותו בשנת 1995.[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלר התחתן עם קלאודיה ריינטס ב-1968. נולדו להם שלושה ילדים, קתרינה, לוסיה ופביאן. בנובמבר 1994 הוא החל להרגיש רע ולסבול מקוצר נשימה במאמץ, הוא נפטר ב-1 במרץ 1995, בגיל 48, בעיר פרייבורג.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' קלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Köhler's death". Köhler's Invention. Birkhäuser. 2005. pp. 169–172. doi:10.1007/3-7643-7413-6_15. ISBN 3764371730.
  2. ^ Köhler’s death, Basel: Birkhäuser, 2005, עמ' 169–172, ISBN 978-3-7643-7413-6. (באנגלית)