ז'יגמונד אדם
 | |
| לידה |
19 ביוני 1906 אגייק, הונגריה  |
|---|---|
| התאבד |
25 במאי 1962 (בגיל 55) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
אוניברסיטת דברצן (1947) |
| מספר צאצאים |
1 |
  | |
ז'יגמונד אדם (בהונגרית: Ádám Zsigmond; אגייק, 19 ביוני 1906[1] – בודפשט, 25 במאי 1962)[2] היה מורה ומחנך בולט ובעל השפעה יהודי-הונגרי, מארגן ומנהיג עיר הילדים ההונגרית הראשונה. הוא היה אחד האישים המשמעותיים ביותר של התנועה ההונגרית להגנה על ילדים במאה ה-20.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'יגמונד אדם נולד במשפחה יהודית כבנם של מיהאי אדם, סוחר מוצרי קדרות ושל בטי שוורץ. הוא איבד את אביו כשהיה בן חמש, סיים את בית הספר היסודי בכפר הולדתו ולאחר מכן הלך לבית הספר חטיבת ביניים בטיספירד. ב-1926 קיבל תעודת הוראה בבתי הספר היסודיים בבודפשט. שלוש שנים לאחר מכן קיבל תעודת הסמכה במקצועות היסטוריה והונגרית לתיכון, במכללה להכשרת מורים. בשנת 1931, קיבל תואר בקולג' אפוני בפדגוגיה (הוראה) ובפילוסופיה ומנובמבר קיבל מישרה כמורה מחליף במכון המלכותי הממלכתי ההונגרי להוראה בצ'ורגו.[3]
מהשנה שלאחר מכן לימד את השפה ההונגרית, היסטוריה, פיזיולוגיה וחינוך במכון להכשרת מורים של הקהילה היהודית האורתודוקסית של העיר מישקולץ.[4] בתקופה זו פרסם לראשונה בכתב העת "הגנת ילדים" (Gyermekvédelem). משנת 1937 הועסק במכון הלאומי היהודי להכשרת מורים, תחילה כמורה מחליף ולאחר מכן ב-1938 קיבל מינוי למשרת מורה רגיל.[5] הוא היה חבר ב:
- התאגדות הלאומית של המכון להכשרת מורים
- הוועד המרכזי של המכון הלאומי היהודי להכשרת מורים
- האגודה הספרותית היהודית-ההונגרית
ב-1939 נשא לאישה את ארז'בט פודור, שעבדה כמורה בבית ספר יסודי. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה כמעט שנתיים (תשעה עשר חודשים) במחנות שרות העבודה בחזית המזרחית באוקראינה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), שם ניספה אחיו. אחותה גורשה לאושוויץ, שם נרצחה.
בתי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה ראה כיעדו וכיעודו את איסוף הילדים הנטושים במדינה, עבורם ארגן בתי ספר פנימיות.
- בין 1946 לבין 1949, הוא ארגן וניהל כפר ילדים בהיידוהדהאז.
- בשנת 1947 סיים דוקטורט במדעי הרוח באוניברסיטת דברצן.
- בין השנים 1949–1950 עבד כמנהל המכון להכשרת מורים ברחוב אנדרה אדי בבודפשט.
- בשנים 1950–1951, כעובד משרד החינוך הציבורי ההונגרי, היה מפקח מומחה ארצי בנושאים פדגוגיים ודובר לענייני בתי ילדים,
- בשנים 1952–1954 עבד משרד התכנון הלאומי, בתפקיד המפקח הארצי על החינוך הציבורי.
- בשנים 1954–1956 היה מנהל בית ספר להכשרת בורסקאים לתעיית העור
- בשנים 1957–1958 עמד בראש המועצה הלאומית להגנת הילד.
- בשנת 1958 הוזמן לארגן ולנהל את עיר הילדים בשופוניה. טירת הרוזן זיצ'י בנאג'לאנג הוסבה למטרת זו של הקמת עיר הילדים והוקמו בה בית ספר ובית מגורי ילדים. המוסד פעל בשנים 1959 עד 1984. במתקן שנקרא במקור כפר ילדים, עיבדו המורים והילדים ביחד את כללי הדו-קיום, החדרים נקראו על שמם של אנשים מפורסמים (למשל פטפי, קושוט וכו'), ו"ראש העיר" של המוסד נבחר באופן דמוקרטי. בכמה מכתביו הוא הדגיש את חירותם של הילדים וגינה כל צורות של אלימות פיזית ונפשית כלפיהם. בהתבסס על ניסיונו, הוא פיתח את הניהול הפדגוגי המאוחד של הגנת ילדים. על סמך תוכניותיו התממשו עיירות הילדים גם תחילה ב"פוט" (1957) ולאחר מכן ב"שופוניה" (1958). הוא גם פיתח נוהל חדש לשיפור כישורי החשבון של תלמידי בתי הספר היסודי. מאז 1984 הטירה ניצבת ריקה.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורסמו בכתבי העת:
- "פדגוגיה הונגרית" (Magyar Pedagógia)
- "חינוך אנושי" (Embernevelés)
- "עיתון המחנכים" (Pedagógusok Lapja)
הוא שם קץ לחייו בשנת 1962.
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הילד הבעייתי (בודפשט, 1942)
- איזה בית ספר מצפה מאיתנו עם הארץ? קוּנטרֵס. (בודפשט, 1945)
- עיר הילדים ההונגרית הראשונה (חינוך אנושי, 1947)
- היחסים בין התיאוריה והפרקטיקה של החינוך בעיר הילדים (פדגוגיה הונגרית, 1947)
- ילדים משוטטים. קוּנטרֵס. (היידוהדהאז, 1948
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכרו מונצח בבית האומנה Bátonyterenye (שנקרא בית האומנה ז'יגמונד אדם, מאז 17 באוקטובר 1987) ובעיר הילדים שופוניה (שנקרא עיר הילדים ז'יגמונד אדם, מאז 20 במאי 1989).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרך זיכרון על ז'יגמונד אדם, מורה להגנת ילדים. דברצן, 1990.
- אדם ז'יגמונד ב"לקסיקון הקטן".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kozák Péter: Ádám Zsigmond. nevpont.hu. (Hozzáférés: 2021. december 27.)
- Gordosné Szabó Anna: Ádám Zsigmond. In: Pedagógiai Lexikon. 1. köt. Főszerk. Báthory Zoltán, Falus Iván. Budapest, Keraban Könyvkiadó. 1997. 24. p.
- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése az egyeki polgári születési akv. 164/1906. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi állami halotti akv. 91/1962. folyószáma alatt".
- ^ Iskolai értesítők, Csurgó - Tanítóképezde, 1931
- ^ Iskolai értesítők, Miskolc - Izraelita Hitközség Tanítóképző-intézete, Miskolc, 1932
- ^ Hivatalos Közlöny, 1938. július 15. (46. évfolyam, 14. szám)