שנדור פטפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנדור פטפי
Petőfi Sándor
ציור דיוקן מאת מיקלוש ברבאש
ציור דיוקן מאת מיקלוש ברבאש
לידה 1 בינואר 1823
קישקורוש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 31 ביולי 1849 כנראה
פהראג'האזה, כיום אלבשט, על יד סיגישוארה, הנסיכות הגדולה של טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alexander Petrovič עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Rónai Sándor, Andor deák עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Fasori Gimnázium, הגימנסיה הפיאריסטית בבודפשט, Pápai Református Kollegium עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, גרמנית, צרפתית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות János Vitéz, Nemzeti dal, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1839
בן או בת זוג Júlia Szendrey (8 בספטמבר 18471849) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Zoltán Petőfi עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שנדור פטפיהונגרית: Petőfi Sándor‏; ‏1 בינואר 1823סביבות 31 ביולי 1849 כנראה) הוא המשורר הלאומי ההונגרי ודמות מפתח במהפכה ההונגרית של 1848.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטפי נולד בכפר קישקרש (Kiskőrös) שבמרכז הונגריה, כ-100 ק"מ דרומה מבודפשט. שמו בלידה היה שנדור פטרוביץ' (Petrovics Sándor). הוא השתמש בשם המשפחה ההונגרי פטפי החל משנת 1842. אביו היה קצב ואמו משרתת, שניהם ממוצא סלובקי שדיברו הונגרית עדיין עם מבטא סלובקי. למשפחת האב היו גם שורשים סרביים רחוקים[1]. מוצאו לא מנע ממנו להרגיש מדיארי או הונגרי בכל נימי נפשו. בגיל 16 עזב פטפי את לימודיו בבית הספר והחל ללמוד לבדו שפות זרות, בהן גרמנית, צרפתית ואנגלית. במקביל שיחק בלהקת תיאטרון חובבים. באותה עת החל לחבר שירים אפיים עממיים-כביכול שהידוע בהם הוא "יאנוש האביר" ולתרגם (או, נכון יותר, לכתוב שירה המבוססת על) שירי פרסי ביש שלי, פייר-ז'אן דה ברנז'ה (Pierre-Jean de Béranger) והיינריך היינה. כמו כן תרגם את מחזהו של ויליאם שייקספיר "קוריולנוס", תרגום הנחשב ליצירת מופת הונגרית ומשמש להצגת המחזה בתיאטרון[2].

בשנת 1846 שהה בטרנסילבניה (שהייתה באותה עת שטח הונגרי) ונשא לאישה את יוליה סנדרי (Júlia Szendrey), אם בנו היחיד.

בגיל 24 החל לעבור ברגל בין כפרי הונגריה. הוא חיבר שירי מחאה בהונגרית פשוטה, בניגוד לשירה הכבדה והמליצית שהייתה נהוגה בדורו. את חציו שילח בשתי קבוצות: הכובשים האוסטרים ששיעבדו את הונגריה, והאצילים ההונגרים ששיעבדו את העם במערכת פיאודלית אכזרית. לשיריו, שנכתבו בתבנית שירי עם, הותאמו לחנים עממיים פשוטים על ידי כפריים, שקיבלו בהתלהבות אותם ואת מסרי ההתנגדות והגאווה הלאומית-מדיארית הגלומים בהם.

פטפי מקריא את "Nemzeti dal" בחזית המוזיאון הלאומי של הונגריה ב-15 במרץ 1848

עם פרוץ אירועי "אביב העמים" בפריז ולאחר מכן בווינה היה פטפי לנושא דגלו של העם ההונגרי. ב-3 במרץ 1848 היה בין מנהיגי המרד, כדובר העם לצד המנהיג הפוליטי לאיוש קושוט. ב-15 במרץ ניצב בפתח המוזיאון הלאומי של הונגריה וקרא באוזני ההמון את "12 הנקודות"[3] ואת שירו הלאומי "Nemzeti dal" ("שיר לאומי"), הפותח במילים:

שיר לאומי Nemzeti dal
על רגליך, מדיאר! המולדת קוראת!
עתה הוא הזמן, או לעולם לא!
העבדים נהיה או בני חורין?
זו השאלה, בחרו את תשובתכם! –
בשם אלוהי ההונגרים
אנו נשבעים,
אנו נשבעים, לעולם לא נהיה עוד עבדים
לעולם לא עוד!

Talpra magyar, hí a haza!
Itt az idő, most vagy soha!
Rabok legyünk vagy szabadok?
Ez a kérdés, válasszatok! –
A magyarok istenére
Esküszünk,
Esküszünk, hogy rabok tovább
Nem leszünk!

לאחר שהמהפכה עברה לשדה הפוליטי, הצטרף פטפי לצבא המהפכני שנלחם בטרנסילבניה מול צבא האימפריה הרוסית, שנקרא לסייע לשלטון האוסטרי בדיכוי המרד. הוא נראה חי לאחרונה ב-31 ביולי 1849 בסגשוואר (כיום, ברומנית, סיגישוארה). משערים כי נהרג בקרבות בסמוך לתאריך זה. הוא נקבר באופן אנונימי.

שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטפי חיבר כ-800 שירים, בהם שירי עם, שירי מחאה, שירי יין ושירי אהבה ליריים. כתיבתו מצטיינת בפשטות ובשימוש בשפה יומיומית, המשולבת בפראזות לאומיות ופאתוס. בנוסף, כתב בין 9 ל-11 אפוסים, שני מחזות, רומן ומסות המתארות את נדודיו ורעיונות על שירה, ספרות ולאומיות[2].

הוא תורגם ללשונות רבות, ושירתו היוותה דגם מופת לשירה לאומית אותנטית בעיני היינה (שכתב עליו בשירו "1849"), המשורר הפולני אדם מיצקביץ', הוגה הדעות הבריטי תומאס קרלייל, המשורר הצרפתי פרנסואה קופה וויקטור הוגו (שהזכיר את פטפי בשירו "נוף אירופי"), והמחזאי והמשורר הנורווגי הנריק איבסן (שכתב על פטפי בשירו "אל הונגריה"). על פי עדותו של אביגדור המאירי, הפציר בו חיים נחמן ביאליק לתרגם לעברית משירי פטפי מן הטעם הכפול של "הזרמת דם חי במחזור דמנו הספרותי" ושל "לקחת קצת פשטות שכזו"[4].

פטפי והיהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה ההונגרית הצטיינה בהתנגדות לאנטישמיות ובדרישה ליברלית לשוויון דתי. פטפי כתב:

אזרחים גרמנים, אני מאשים אתכם לפני האומה ולפני ההיסטוריה, שאתם מפירים את האחדות בארצנו. שתים אלה, האומה וההיסטוריה, ישפטו אתכם! אתם הצהרתם ראשונה, שיהודים לא יתקבלו אל חיל-האזרחים, וכך זרקתם ראשונים טיט ורפש על הדגל הטהור של המהפכה ההונגרית, שעליו חרתנו את הצו: חירות, שוויון, אחווה".

אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, סיני, 1961 עמ' 9-10

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ניתן למצוא רחוב או כיכר פטפי בכל עיר או עיירה בהונגריה, ובדרך כלל לפחות פסל אחד שלו בכל יישוב הונגרי. בבודפשט לבדה ישנם גשר (גשר פטפי), אחד עשר רחובות וארבע כיכרות הנושאים את שמו. כמו כן קרוי על שמו האסטרואיד 4483 Petöfi.

אינו טאמברג הלחין ספר שירים המבוסס על שיריו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנדור פטפי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ P.Lendvai עמ' 232
  2. ^ 1 2 אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, "סיני", 1961 עמוד 10
  3. ^ ב-"12 הנקודות" דרשו ההונגרים חופש מן הצנזורה, ממשלה לאומית, שוויון זכויות אזרחי ודתי, שחרור אסירים פוליטיים, איחוד עם טרנסילבניה תחת שלטון הונגרי, וזכויות חוקיות על האדמה לאיכרים ההונגרים.
  4. ^ אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, "סיני", 1961 עמוד 13