מדעי הרוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מדְעי הרוח הם תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בהשגה לגבי חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, המונח "רוח" מכוון למכלול העקרונות שמהם מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפּיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי. המונח מקושר בדרך כלל לתחום ההוראה באוניברסיטאות.

שמו המדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "מדעי הרוח" נתקבע בעברית בעקבות השפעתה הניכרת של הגרמנית על התרבות האקדמית העברית-הישראלית בראשיתה. בעוד שבאנגלית (וכן במספר שפות נוספות בהטיה שונה), נקרא תחום זה "Humanities" (מן המילה בן אדם – Human); הרי שבגרמנית המושג נקרא Geisteswissenschaften (רוח – Geistes ומדע – Wissenschaft). מושג גרמני זה התפתח עם עלייתן של האוניברסיטאות הגרמניות בעידן הנאורות, והוא מבליע בתוכו את רוח התקופה, בהנחה כי המדע מסוגל לתת כלים אמפיריים גם להתמודדות עם סוגיות אנושיות.

מדעי הרוח מול עולם המדע והמחקר:

כיום נהוג לומר כי מדעי הרוח אינם מדע במובנו המקובל, שכן הם עוסקים בשאלות שאינן ניתנות להוכחה ניסויית (אמפירית). מדעי הרוח מניחים כי העוסק בהם הוא אדם פעיל, שאינו מגלה חוקיות חיצונית לו, אלא משיג בהכרתו את עצם קיומו וקיום המציאות. ניתן לטעון כי מדעי הרוח מחייבים את העוסק בהם להיות הסובייקט והאובייקט שלהם.

לדוגמה, פסיכולוגיה היא המדע החוקר את נפש האדם באופן חיצוני לחוקר, כלומר חוקר הפסיכולוגיה שואף לנסח חוקים כלליים, כאשר אינו מתייחס אל עצמו ככפוף לחוקים אלו (אפילו חוקר פסיכולוגיה החוקר את עצמו, מתייחס אל עצמו כאל מושא חקירה, ולא כאל מבצע החקירה).

הפילוסופיה, לעומתה, חוקרת את האדם מתוך נקודת מוצא כי החוקר משיג את ההבנות הפילוסופיות על קיומו ומתוך קיומו, ולא מתוך התבוננות במציאות חיצונית לו. הפילוסוף חייב להיות מזוהה עם השגות הפילוסופיה, ואינו מתייחס אליה כאל תחום חיצוני לו. בהתאם להבחנה זו הפילוסופיה נמנית עם מדעי הרוח, ואילו הפסיכולוגיה אינה נמנית עמהם.

דוגמה נוספת היא האנתרופולוגיה, שהיא חקר התרבות ויחסה אל החברה האנושית. האנתרופולוגיה אינה מצריכה הזדהות של החוקר עם תוצאות חקירותיו, והיא מבוססת על ניסוי והתבוננות חיצוניים לחוקר, על מציאות נפרדת ממנו.

לעומת האנתרופולוגיה, חקר הספרות מחייב את החוקר לחוות בעצמו את הספרות, ואינו מאפשר מדידה חיצונית שלה.

מדעי הרוח אינם מנותקים מן השיטה המדעית הרגילה, המבוססת על ניסוי חיצוני לחוקר, ולעתים נעזרים בה. כמו כן, קיימים מדעים רגילים רבים הכוללים בתוכם השגות מתחום מדעי הרוח (הדוגמה הבולטת ביותר היא הפסיכולוגיה, המושתתת בבסיסה על הנחות פילוסופיות).

תחומי ההוראה באוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטאות חורגות מההגדרה הנוקשה שניתנה כאן[1], והן כוללות במסגרת הפקולטה למדעי הרוח גם חוגים לארכאולוגיה, למשל. תחומי מדע הרוח העיקריים הם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר שביד, מדעי היהדות במכלול מדעי הרוח והחברה, בתוך: ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות, 26, תשמ"ו-1986, עמ' 9-20.
  • רחל אליאור, המאבק על הרוח, על מקומם של מדעי הרוח במאה ה-21, קרתא, 1, יולי 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בטכניון קיימת מחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, הכוללת את מדעי הרוח החברה והאמנויות
  2. ^ באוניברסיטת תל אביב הוקמה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פקולטה לאמנויות והיא נפרדת מהפקולטה למדעי הרוח