ז'יל גוז'ון

ז'יל גוז'ון (בצרפתית: Gilles Goujon; נולד ב-10 בדצמבר 1961) הוא שף צרפתי שמסעדתו "ל'אוברז' דו וייה פוי" (L'Auberge du Vieux Puits) בפונז'ונקוז (Fontjoncouse) שבאוד זכתה בשלושה כוכבים במדריך מישלן האדום לשנת 2010.

ז'יל גויון נולד בבורז' שבשר (Cher). אביו היה טייס, הוא חי במרקש שבמרוקו, בגרמניה ובמץ שבגרמניה, מקומות אליהם עברה המשפחה בעקבות עבודת האב. לאחר מותו של אביו עברה המשפחה לבזייה. הוא לא אהב ללמוד והיה תלמיד גרוע. הוא פנה לעבוד כמלצר במסעדה, כעבור זמן החליט להפוך לשף.

רקע מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 היה שוליה בחברה הדרומית (מידי) במסעדה לשעבר בגאר דה בזייה, שם רכש את יסודות המקצוע. הוא היה עובד בהתלהבות רבה כל-כך, עד שזכה בתואר השוליה הטוב ביותר של לנגדוק-רוסיון.

ב-1981 הוא התלמד בבזייה כקומיס.

ב-1983 הוא פגש את מורהו החשוב רוז'ה ורז'ה, שהיה השף והבעלים של מסעדת "מול דה מוז'ן", שהחזיקה בשלושה כוכבים במדריך מישלן האדום. בתחילה עבד כשוליה, ארבעה חודשים אחרי-כן קודם לדרגת שף מחלקה. הוא נשאר במסעדה ארבע שנים עד שלמד את כל צפונות המטבח.

ב-1987 החליט להחליף מקום ועבר למרסיי, שם נהיה סגנו של ז'אן-פול פאסדה במסעדת "פטי ניס", שהחזיקה בשני כוכבי מישלן. שם למד לנהל מסעדה.

שנתיים אחרי-כן הוא נעשה סגנו של ז'ראר קלו במסעדת ל'אסקאל, לה כוכב במישלן, בקארי-לה-רואה. שם שהה שלוש שנים וסייע לקבלת הכוכב השני במישלן.

הוא גם התלמד זמן קצר אצל מארק מנו.

ב-1992 יצא לדרך עצמאית.

ל'אוברז' דו וייה פוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונז'ונקוז הוא כפר קטן, הממוקם באוד, 35 ק"מ מנרבון, השוכן בגבעות בפנים היבשת, ובו מתגוררים כמאה איש. ראש הקומונה החליט שכדי שהיא תשרוד עליה להקים אוברז'. לכן הוא נעזר בהון המוניציפלי על מנת לבנות מקום שיפיח רוח חיים בכפר. הוא הסב אסם ישן לאתר תיירותי. אולם, אלו שהתיישבו במקום נקלעו לפשיטת רגל.

בזמן זה הגיע ז'יל שרצה מסעדה משלו. הוא הבטיח לעצמו שכשימלאו לו שלושים תהיה לו מסעדה משלו. ז'יל ואשתו מארי-כריסטין תרו אחר מקומות מיוחדים. אך הם נוכחו לדעת שמקומות טובים היו יקרים מדי.

לכן כשראש העיר פונז'ונקוז טלפן אליהם, והציע להם הזדמנות להתיישב בעיר באוברז', היה זה בדיוק בזמן הנכון. הם ביקרו באתר, הוקסמו ממנו והתיישבו במקום. זמן רב ארך עד שהם הצליחו לשקם את האתר הנטוש ולהפוך אותו למסעדה. מספר שנים חלפו וסועדים מיעטו לפקוד את המסעדה, שהייתה בכפר מרוחק ממקום יישוב, אולם הזוג היה עיקש ונשאר במקום.

עמיתיו של גויון יעצו לו לגשת לבחינות של Meilleur Ouvrier de France, תואר אותו השיג ב-1996 והיה כרטיס כניסה שפתח לו דלתות. ב-1997 הוא קיבל 14/20 נקודות ממדריך גו מיו ועוטר בכוכב במדריך Bottin Gourmand. באותה שנה זכה בכוכב ראשון ממדריך מישלן האדום. ב-2001 הוא קיבל את הכוכב השני במישלן. ב-2010 זכה בשלושה כוכבים במישלן, והוא השף היחידי שזכה בשלושה כוכבים בשנה זו, ^[1] הוא עדיין מחזיק בהם בשנת 2011.

המטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבחו של גויון נשען בעיקר על בישול אזורי, תבשיליו מורכבים ממוצרים פשוטים כמו כרוב, עגבניות, וירקות עונתיים, טלה, בשר ציד של העונה (חזיר בר, ארנבת, שליו, חרטומן יערות), חזיר ביגור שחור, יונים, זיתי פיקולין, רוזמרין, בזיליקום, תפוחי אדמה ותאנים.