תפוח אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בולבוס" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בולבוס (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןתפוח אדמה
Pomme de terre variété bonnotte.JPG
תפוחי אדמה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
תת־משפחה: Solanoideae
סוג: סולנום
מין: תפוח אדמה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Solanum tuberosum
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תפוח אדמה (חי)
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 79.25 ג'
קלוריות 77 קק"ל
חלבונים 2.05 ג'
פחמימות 17.49 ג'
פחמימות זמינות 0.82 ג'
שומן 0.09 ג'
שומן רווי 0.025%
שומן חד בלתי רווי 0.002%
שומן רב בלתי רווי 0.042%
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 0 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.081 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.032 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 1.061 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.298 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 15 מק"ג
 ‑ ויטמין C 19.7 מ"ג
 ‑ ויטמין E 0.01 מ"ג
 ‑ ויטמין K 0.002 מ"ג
ברזל 0.81 מ"ג
סידן 12 מ"ג
מגנזיום 23 מ"ג
זרחן 57 מ"ג
אשלגן 425 מ"ג
נתרן 6 מ"ג
אבץ 0.3 מ"ג
סיבים תזונתיים 2.1 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

תפוח אדמהראשי תיבות: תפו"א; שם מדעי: Solanum tuberosum; נקרא גם "סולנום הקנים" או "תפוד" ובלשון ספרותית, "בולבוס") הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שקניו התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים המשמשים למאכל. זהו הגידול השני בחשיבותו התזונתית אחרי הדגנים.

תפוח אדמה מדורג במקום הרביעי ברשימת הגידולים הנצרכים ביותר בעולם אחרי אורז, חיטה ותירס. הוא מהווה מצרך בסיסי בקרב בני אדם בחלקים רבים בעולם, במיוחד במזרח אירופה ובאסיה, ויש לו תפקיד חשוב בשמירה על הביטחון התזונתי, במיוחד באזורים עניים. מלבד בתעשיית ייצור המזון תפוח אדמה מהווה חלק ממזון של חיות משק. כמו כן בתעשיית התרופות נעשה שימוש בעמילן שמקורו בתפוח אדמה[1].

לתפוח האדמה אין כל קשר בוטני לבטטה, למרות המראה החיצוני הדומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוחי אדמה על קברו של פרידריך הגדול בארמון סנסוסי בפוטסדאם. מייחסים לפרדריך את הבאת תפוחי האדמה לפרוסיה.

מדענים משערים כי מקורו של צמח תפוח האדמה בהרי האנדים שבדרום אמריקה. על-פי ההשערה, חברות פרה-קולומביאניות שחיו באזור תרבתו את הצמח, ומהם הוא התפשט לחברות אחרות של ילידים אמריקאים. אבותיו של תפוח האדמה הכילו, כנראה, את הגן לרעלן סולנין, אשר אבד ממנו במהלך תרבותו. בחברה הפרואנית תורבתו מספר רב של זנים בצורות, צבעים ומרקמים שונים, שדרשו תנאי גידול שונים.

סיפור עם פופולרי מספר כי סר וולטר ראלי היה הראשון שהביא את תפוח האדמה לאנגליה; ההיסטוריה מספרת כי סר פרנסיס דרייק עשה זאת. בשנת 1586, אחרי שנלחם בספרדים באיים הקריביים, דרייק עצר בקרטחנה שבקולומביה כדי להצטייד באספקת מזון, כולל טבק ופקעות תפוחי אדמה.

טרם שובו לאנגליה עצר באי רואנוק, שבו ניסו מתיישבים אנגליים לייסד מושבה. החלוצים שבו לאנגליה עם דרייק, יחד עם תפוחי האדמה.

חקלאים מצאו את תפוחי האדמה נוחים יותר לגידול ולתרבות מאשר מזונות עמילניים אחרים כשיבולת-שועל וכחיטה. ניתן להפיק מגידול תפוחי אדמה יותר אנרגיית מזון לשטח אדמה נתון מאשר כל גידול אירופי אחר, ודרוש רק את כדי לקוצרם (בשטח של 2 דונם ניתן לגדל תפוחי אדמה לצריכה שנתית למשפחה שלמה). מסיבות אלו בשנת 1650 היו כבר תפוחי האדמה הגידול הפחמימתי העיקרי של אירלנד, והחלו להחליף את החיטה כגידול עיקרי במקומות אחרים באירופה, בשמשם כמזון לאדם ולבהמה גם יחד.

צמח תפוח אדמה

האזכור הראשון של תפוחי אדמה בצפון אמריקה מגיע מן המתיישבים האיריים בלונדונדרי, ניו המפשייר, ב-1719.

תפוח האדמה מקושר כיום אסוציאטיבית עם אירלנד, אך ההיסטוריה הקדומה שלו לוטה בערפל.

  • לפי השערה אחת, נסחפו תפוחי אדמה לחוף האירי מגליאונים טבועים של הארמדה הספרדית (1588).
  • לפי סיפור אחר, אחראי לכך סר וולטר ראלי: הוא מימן משלחות טרנס-אטלנטיות, שלפחות אחת מהן עגנה בסמרוויק, מחוז קרי, באוקטובר 1587. עם זאת, אין רישומים על הזנים הבוטניים שנשאה אותה ספינה או על שגשוגם באירלנד.
  • לפי סיפורים אחרים, סר וולטר סקוט שתל את תפוח האדמה הראשון באחוזתו ליד קורק.

מקור מ-1699 (מאה שנה לאחר האירוע) מספר: "תפוח האדמה... הובא מוירג'יניה על ידי סר וולטר ראלי, והוא עצר באירלנד, חלק מהצמחים נשתל שם, היכן שהם שגשגו יפה ולמטרה טובה, כי בשלוש מלחמות עוקבות, כשכל הדגן מעל פני הקרקע הושמד, זה תמך בהם. כי החיילים לא יכלו לשרשם, לולא חפרו את כל האדמה בה גודלו, וכמעט סיננו אותה."[2].

תפוח האדמה היה פופולרי באירלנד עקב תפוקתו הגבוהה ליחידת שטח. בעלי אחוזות אנגליים עודדו את אריסיהם לגדל תפוחי אדמה ולשחרר בכך קרקעות לגידול חיטה. התלות במקור מזון יחיד זה, ששימש גם מאכל לחיות משק, גרמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 לרעב הגדול באירלנד, כאשר מחלת הכימשון פגעה בתפוחי האדמה, ובעטיו נספו למעלה מחצי מיליון אירים ומיליונים הגרו מארצם.

במאה ה-17 התמצב תפוח האדמה כמזונם העמילני של העניים, אף כי מצב זה השתנה בהדרגה עד כי בסוף המאה ה-18 הפך תפוח האדמה לפופולרי בצרפת, הודות להמרצתו של הרוקח אנטואן-אוגוסטין פרמנטייה (Antoine-Augustin Parmentier), שהתוודע בשבי הפרוסי במלחמת שבע השנים לשורש המזין. "פרמנטייה" נעשה בצרפת לשם נרדף לתפוחי אדמה, ומאכלים לא מעטים קרויים על שמו, כגון המרק "פוטאז' פרמנטייה".

ברוסיה נתקלו תפוחי האדמה בחשד ונקראו "תפוחי השטן", בגלל מסורות עממיות הקשורות לדברים שהגיעו מתחת לאדמה או היו קשורים בעפר.

היבטים חקלאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסיף תפוחי אדמה באמצעות קומביין בשדות הנגב המערבי

תפוח אדמה מגיב היטב לתנאי אקלים ממוזגים ולכן בארצות צפוניות (אירופה וצפון אמריקה) הוא גידול קייצי בעוד שבארץ ישראל הוא גידול של עונת החורף והאביב. מבחינה פיזיולוגית צמח תפוח האדמה מגיב לאורך יום ולטמפרטורה כשההתבטאות בגידול היא שילוב של שני המרכיבים האקלימיים האמורים בתוספת השפעתו הספציפית של הזן. מורכבות זו משפיעה על קביעת הזן ומועד הזריעה באזורי הגידול השונים.

תגובת תפוחי אדמה לתנאי אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת אורך יום על התפתחות תפוחי אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום קצר מעודד התפתחות סטולונים בעוד יום ארוך מעודד התפתחות נוף. לכן, כשזורעים תפוחי אדמה בחורף, בו היום קצר, תחל התפתחות הפקעות מיד עם ההצצה בעוד שנוף הצמחים יתפתח בהמשך. מאידך כשזורעים תפוחי אדמה בקיץ, בו היום ארוך, יתפתח נוף הצמחים קודם והסטולונים והפקעות יווצרו בהמשך. תופעה זו גורמת להבדלים ביבולים בין תפוחי אדמה שנזרעים בעונות שונות וגם משפיעה על אופי הגידול. בישראל - הגידול הוא גידול ביום קצר, בעוד שבאירופה, גידול ביום ארוך.

תגובת תפוחי אדמה לטמפרטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטמפרטורה בה גדלים תפוחי האדמה השפעה על אופי הגידול: טמפרטורה גבוהה תעודד התפתחות בתוך הקרקע- התפתחות סטולונים בעוד טמפרטורה נמוכה תעודד התפתחות נוף. [דרוש מקור]

זריעת תפוחי אדמה בעונה החמה - ביום ארוך עשויה לגרום ליצירת נוף גבוה שעשוי להגיע לגובה 1 מטר ויותר בעוד שהקרקע תיוותר ריקה מפקעות או עם פקעות זעירות שמשמעו יבול נמוך.

זריעה בחורף בתקופה קרה תיצור צמח מנונס עם הרבה פקעות שגם כאן תהינה קטנות עקב חוסר שטח מטמיע מספיק שמאפשר אספקת מוטמעים למילוי הפקעות.

השפעת הגשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשם נדרש על מנת לספק את המים להם נדרש הגידול, מאידך רטיבות על נוף הצמחים תעודד התפתחות מחלות נוף הנגרמות על ידי פטריות או חיידקים. ולכן יש להתאים גם את עונת הזריעה למשטר הגשמים השורר באזור ולהימנע מלזרוע בעונות גשומות מאוד שבהן קשה לטפל בחומרים מורשים בחקלאות הרגילה. בחקלאות האורגנית, עקב מגבלות על שימוש בחומרי הדברה, יש להיזהר עוד יותר בבחירת מועד הזריעה ואזור הזריעה המיועד.

זנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זני תפוחי אדמה למכירה בשוק

כיום קיימים בעולם כ-5,000 זנים של תפוחי אדמה. יש תפוחי אדמה חומים, צהובים, ורודים וסגולים (הקרויים לעיתים כחולים). תוכם עשוי להיות לבן או דומה לקליפתם. תפוחי אדמה גדולים יותר ניתנים לאחסון לזמן ארוך יותר.

זני תפוחי האדמה נבדלים בעמידותם לתהליכי עיבוד שונים. יש שיחזיקו מעמד בצורה הקרובה למקורית תחת הרתחה, יש שישמרו על צורתם רק באפייה, יש שטעמם משופר כשהם נצלים בתנור, יש שמתאימים לסלט (זנים כאלה הם בדרך כלל קשיחים ומזכירים שעווה כאשר מרתיחים אותם) ויש אשר במחייה למחית יוצרים מחית אחידה (פירה), ללא סיבים או גושים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון מאכלי תפוחי אדמה

צמח תפוח האדמה גדל נמוך, תפוח האדמה הוא צמח חד שנתי החי וגדל רק בעונה אחת ויש לו פרחים לבנים בעלי עלי צהוב. הוא מתאים לאקלים קר וגשום, כמו בלארוס, פולין, גרמניה ורוסיה, אך הוא מסתגל בקלות, וניתן לגדלו לייצור גם באקלים ממוזג.

ניצנים הקרויים "עיניים" מופיעים על פניהן של קני תפוח האדמה. מכיוון שזנים שונים של תפוח אדמה לא מפיקים זרעים (פרחיהם עקרים), מרבים את תפוח האדמה על ידי שתילת חתיכות של פקעות קיימות, שנחתכו כך שיכילו לפחות "עין" אחת בכל חתיכה.

מחלות והטיפול בהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוחי אדמה, באופן כללי, רגישים למספר גדול יחסית של מחלות ונגיפים. מגוון הטיפולים במניעת מחלות תפוחי אדמה הוא גדול מאוד, ונע ממגוון גדול של חומרי הדברה, חיטוי באדים (fumigation), חיטוי בשמש, ושיטות אורגניות שונות. ישראל היא מן המובילות בעולם בחקר שיטות מתקדמות לטיפולים אלו.

גידול תפוחי אדמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחי גידול תפוחי האדמה בישראל משתרעים על כ-135,000 דונם. לפי דו"ח משרד החקלאות, מצב ייצור תפוחי האדמה בישראל יציב יחסית, כ-600 אלף טון בשנה, מזה כ-220 אלף טון לייצוא[1]

כ-280 אלף טון לשוק המקומי וכ-70 אלף טון כחומר גלם לתעשייה.[3]

בישראל מקובל לדבר על שתי עונות גידול: עונת הסתיו הנזרעת בדרך כלל בחודשים ספטמבר-נובמבר ותוצרתה, הנאספת בין דצמבר לאפריל, מיועדת ליצוא ולשיווק מיידי בשוק המקומי, ועונת האביב הנזרעת בדרך כלל בחודשים דצמבר וינואר ותוצרתה, הנאספת במאי וביוני, מיועדת כולה לשוק המקומי. מחודש יולי ועד דצמבר מקבל השוק המקומי תוצרת ישראלית מעונת האביב שהושמה בקירור.

צריכת תפוחי אדמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל תפוח האדמה הוא ירק בסיסי שנצרך בכמויות גדולות יחסית על ידי רוב משקי הבית. צריכת תפוחי האדמה לנפש בישראל עומדת על כ 45 קילוגרם לשנה.

הישראלים אכלנים צנועים יחסית בהשוואה לאירופה, שם הצריכה נעה בין 70 ל-120 קילוגרם לנפש בשנה. הסיבה לכך היא בעיקר מוצרים חליפיים מתחרים, כמו אורז ופסטות.

בישראל מגדלים עשרות זנים. רוב הזנים מיועדים ליצוא. השוק המקומי צורך מספר מועט יחסית של זנים. נכון ל-2018, 5 הזנים השכיחים ביותר ברשתות השיווק בישראל בעלי קליפה אדומה הם: דזירה, קנברה, רודאו, מוצארט ורוזנה, ו-5 הזנים בעלי קליפה לבנה השכיחים ביותר הם: סיפרה, מונדיאל, וינסטון, ואלור, וויואלדי.[3] אולם, חלים שינויים מתמידים בהיקפי המזרע והשיווק של הזנים השונים.

השפעת שינוי האקלים על יבול תפוחי האדמה העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחקר של חוקרים מאוניברסיטת פלורידה, שפורסם בשנת 2017, בו נבדקה ההשפעה הצפויה של שינוי האקלים העולמי על יבול תפוחי האדמה עד סוף המאה הנוכחית, נמצא ששינוי האקלים עלול להביא לירידה ביבולים בקווי רוחב שונים.

מחקר זה בדק את ההשפעה לעליה הצפויה בטמפרטורות ובריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה על יבול זני תפוחי אדמה שונים בתנאי גידול שונים ובמקומות שונים בעולם, ותוצאותיו מראות שעד שנת 2055 צפויה ירידה של כ- 6-2 אחוזים ביבול תפוחי האדמה, ואילו בשנת 2085 צפויה ירידה של 26-2 אחוז ביבול.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]