ז'לקו רזנטוביץ'
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| ז'לקו "ארקאן" רז'נטוביץ', בפני משמר המתנדבים הסרבי ("הטיגריסים של ארקאן"). | |
| לידה |
17 באפריל 1952 יוגוסלביה |
|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 2000 (בגיל 47) בלגרד, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה  |
| מקום קבורה |
בית הקברות החדש של בלגרד |
| מדינה |
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה |
| כינוי | ארקאן |
| השתייכות | משמר המתנדבים הסרבי |
| תקופת פעילות |
1991
1998 – 1995 |
| מפלגה |
Party of Serbian Unity |
| השקפה דתית |
הכנסייה האורתודוקסית הסרבית |
| בן או בת זוג |
צ'כה (19 בפברואר 1995 – 15 בינואר 2000) |
| ילדים |
Anastasija Ražnatović |
| מספר ילדים |
9 |
| תפקידים בשירות | |
| מנהיג "משמר המתנדבים הסרבי" | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העצמאות של קרואטיה מלחמת בוסניה מלחמת קוסובו | |
  | |
ז'לקו רז'נטוביץ', המכונה "ארקאן" (17 באפריל 1952 – 15 בינואר 2000) היה פושע ומנהיג צבאי סרבי, המוכר בזכות פעילותו בארגון והנהגת כוחות מיליציה במהלך מלחמות יוגוסלביה. הוא היה ברשימות הפושעים המבוקשים ביותר של האינטרפול במהלך שנות ה-80 וה-70 בעבור מעשי רצח ושוד במדינות אירופה, ומאוחר יותר הואשם על ידי האו"ם בפשעים נגד האנושות. ארקאן נרצח בשנת 2000 לפני משפטו.
קריירת פשיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארקאן נעצר לראשונה בשנת 1966 ונכלא שנה במוסד לעבריינים צעירים סמוך לבלגרד. אביו שלח אותו להתגייס לצי היוגוסלבי, אך הוא נמלט לפריז. ב-1969 נעצר על ידי המשטרה הצרפתית והוחזר ליוגוסלביה, שם נשפט לשלוש שנות מאסר. בשנים הללו, ארקאן היה חסוי תחת השגחת מפקד המשטרה החשאית היוגוסלבית, סטאנה דולאנץ. מדי פעם כששארקאן היה בצרות, דולאנץ עזר לו בתמורה לעזרתו למשטרה החשאית היוגוסלבית.
משמר המתנדבים הסרבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1990, עם החרפת המתיחות ביוגוסלביה, הקים ארקאן את משמר המתנדבים הסרבי שכונה "הטיגריסים של ארקאן", בחסות המטה הכללי היוגוסלבי. המיליציה הורכבה בעיקר מאולטראס של הכוכב האדום בלגרד.
הטיגריסים של ארקאן קבעו את המטה ובסיס האימונים שלהם בכפר ארדוט שבמזרח קרואטיה. המיליציה התקיימה מאמצע 1991 עד סוף 1995, תחילה באזור ווקובאר בקרואטיה. הכוח כלל כ-200 אנשי קבע, ובין 500 ל-1,000 איש בסך הכל. הכוחות התחמשו בציוד המשטרה במהלך המלחמות בקרואטיה ובוסניה.
בסתיו 1995 לחמו הטיגריסים של ארקאן באזור באניה לוקה, סאנסקי מוסט ופריידור. ארקאן פיקד בעצמו על רוב הפעולות, ותגמל את קציניו וחייליו המצטיינים בדרגות, עיטורים ושלל שנבזז במהלך הקרבות.
FK אוביליץ'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש יוני 1996, נרכש מועדון הכדורגל אוביליץ' על ידי רזנטוביץ' וזה והפך אותה לקבוצה מובילה בליגה הסרבית.
לאחר ששמועות כי למועדון קשרים עם העולם התחתון הפכו לחשדות של אופ"א, התפטר ארקאן מתפקידו כנשיא המועדון ומסר אותו לאשתו, כוכבת פופ בשם "צצה".[1][2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתי אנגל, תחביבים: כדורגל ורצח עם, באתר ynet, 28 באוגוסט 2009
- ז'לקו רזנטוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ז'לקו רזנטוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שגיב ברעם, אימפריית הפשע: סיפור האליפות של אוביליץ' ב-1998, באתר וואלה, 26 במאי 2012
- ^ The story of a warlord and his popstar wife who led FK Obilić into Europe, Planet Football, 2017-11-07 (באנגלית)