ז'רווה-פרנסואה קופרן

זֶ'רְוֵוה-פְרַנְסוּאָה קוּפְּרֶן (בצרפתית: Gervais-François Couperin;‏ 22 במאי 1759 – 11 במרץ 1826) היה מלחין, נגן עוגב וצ'מבלו צרפתי משלהי תקופת הבארוק וראשית התקופות הקלאסיות. הוא היה בן למשפחת קופרן, משפחה של מוזיקאים, שהבולטים שבהם היו לואי קופרן ופרנסואה קופרן.

קורות חיים

כמו אחיו פייר-לואי, הוא למד אצל אביו ארמן-לואי קופרן. בשנת 1789, החליף ז'רווה-פרנסואה את אביו כנגן עוגב בכנסיית סנט-שאפל. ז'רווה-פרנסואה ירש את אחיו פייר-לואי קופרן כנגן עוגב בקתדרלת נוטרדאם, תפקיד בו כיהן עד המהפכה הצרפתית. מאוחר יותר הוא היה נגן עוגב בכנסיית סן ז'רווה (אנ') ובכנסיית סן-מרי (אנ') (1818–1826).

הוא נישא להלן תרז פרה (Hélène Thérèse Frey), זמרת, איתה נולדה להם בת, סלסט-תרז (Céleste-Thérèse)‏ (1795–1860), אף היא נגנית עוגב.^[1]

ז'רווה-פרנסואה קופרן מת בפריז ב-11 במרץ 1826 בגיל 66.

Rondo en ré majeur pour clavecin ou piano-forte (1782)
Deux Sonates Op. 1, pour le clavecin et le piano-forte avec accompagnement de violon et violoncelle ad libitum (1788)
Ah ! Ça ira !, variations pour le clavecin (1790)
Ouvertures d'Iphigénie et de Démophon pour le piano-forte et violon ad libitum (1797)
Les Incroyables et Les Merveilleuses pour pianoforte (1797)
Premier Recueil contenant six Romances, avec accompagnement de piano-forte ou harpe (1799)
Louis XVIII ou le Retour du bonheur en France (1816)^[2]
De nombreuses pièces pour orgue, à destination liturgique (offertoires, versets du Gloria, récits, duetti, etc)