זאב קאסטר

הצייד הפדרלי ויליאמס (משמאל) יחד עם חוואי מקומי וגופתו של זאב קאסטר

זאב קאסטר (באנגלית: Custer Wolf) הוא כינויו של זאב אפור אשר גרם נזק רב לבעלי חיים של חוואים באזור העיר קאסטר שבדקוטה הדרומית בין השנים 1911–1920. נזקיו של הזאב מוערכים ב-25,000 דולר. הזאב נורה על ידי צייד של הממשלה הפדרלית אשר עקב אחריו במשך חודשים.

אגדת זאב קאסטר

החל משנת 1911 החלו חוואים בדקוטה הדרומית לסבול ממתקפות של זאב אפור אשר הרג אינספור סוסים, בקר ותרנגולים. מתקפות הזאב התאפיינו בהרג עודף; הוא נהג לאכול רק חלק קטן מקרבנותיו, והיה הורג את השאר ללא סיבה. הנזק שגרם הזאב מוערך בכ-25,000 דולר (שווה ערך לכ-320,000 דולר בשנת 2020) החוואים לא הצליחו לעצור את הזאב, והוא חמק גם מציידים מקצועיים וציידי ראשים שהגיעו לאזור במטרה ללכוד אותו. אחד מהם עקב אחריו במשך חמש שנים תמימות לפני שוויתר. הפרס על ראשו עלה בהדרגה מ-100 דולר ל-500 דולר, פי עשרה מהמחיר הרגיל של לכידת זאב באותה תקופה. המתקפות נמשכו תשע שנים, והחוואים התייאשו והאמינו שהן לא יפסקו עד שהזאב ימות מוות טבעי.

סביב הזאב מקאסטר נפוצו אגדות רבות בקרב החוואים המקומיים. רבים מהם האמינו כי הוא לא זאב רגיל אלא "מפלצת טבע" כלשהי. רווחו אף שמועות כי הוא תוצר של הכלאה בין זאב אפור לפומה. שמועות אחרות גרסו כי בת זוגו וגוריו של הזאב נהרגו בידי ציידים, ומאז הזאב משתולל כדי לנקום בבני האדם.

לכידת הזאב

ב-1920 משרד החקלאות של ארצות הברית שכר את שירותיו של הצייד ה. פ. ויליאמס במטרה להרוג את זאב קאסטר. ויליאמס היה צייד רב ניסיון, שלזכותו נרשמו יותר מ-1,000 הריגות של זאבים ברחבי מערב ארצות הברית מסוף המאה ה-19 ועד אמצע שנות ה-20 של המאה ה-20. באפריל 1920 הגיע ויליאמס לאזור הפעילות של הזאב, והצליח לתצפת עליו כמה פעמים. הוא גילה כי מדובר בזאב מבוגר אשר פרוותו הפכה לבנה לחלוטין. כמו כן הוא גילה כי אל הזאב מתלווים בדרך קבע שני זאבי ערבות. הם הקפידו לשמור על מרחק בטוח מזאב קאסטר, אולם נהגו להזהיר אותו מפני סכנות, והוא בתמורה אפשר להם לאכול חלק מבעלי החיים שהרג. ויליאמס הצליח להרוג את שני זאבי הערבות, מה שהפחיד את זאב קאסטר וגרם לו להתרחק מעט מהחוות החקלאיות.

ויליאמס עקב אחרי הזאב במשך כל חודשי הקיץ, אולם לא הצליח ללכוד אותו. בתחילת אוגוסט הוא איבד את עקבותיו, אולם בתחילת ספטמבר הוא גילה באחת המלכודות שפיזר באזור קווצת פרווה לבנה אשר העלתה אותו מחדש על עקבותיו של הזאב. במקביל, החוואים בסביבה התלוננו על חידוש המתקפות. באמצע אוקטובר, הזאב עלה על אחת המלכודות של ויליאמס. הוא נפצע קשה, אולם הצליח להתרחק מהאזור בצליעה. הוא הותיר אחריו שובל דם שאפשר לוויליאמס לעקוב אחריו. ב-11 באוקטובר מצא ויליאמס את הזאב הפצוע במרחק של 4.8 ק"מ משם וירה בו למוות.

ויליאמס לקח את גופת הזאב עמו לקאסטר. החוואים הופתעו לגלות כי מדובר בזאב רגיל לחלוטין, אם כי גדול וכבד מעט יותר מהנפוץ. ויליאמס בחן את שיניו וחיווה את דעתו כי הוא היה מסוגל לצוד לפחות עוד 15 שנים. בראיון שנערך עמו 40 שנים מאוחר יותר, הודה ויליאמס כי זאב קאסטר היה הציד הקשה ביותר בחייו.

בתרבות

ב-1966 פרסם הזואולוג רוג'ר קאראס את הספר "הזאב מקאסטר". הספר הוא למעשה ביוגרפיה מדומיינת של הזאב אשר חי חיים מאושרים בחברה ההרמונית של הזאבים, עד שהאדם פולש לארצו והוא יוצא למסע נקם. הספר תורגם לעברית, ויצא לאור בשנת 1977 בהוצאת מרגנית תחת השם "הזאב מדקוטה".

לקריאה נוספת

• Bell, W. B. (1921), "Hunting down stock killers", p. 297 in Yearbook of agriculture, L. C. Everad. editori. USDA.
• Gipson, P. S. et al. (1998), "Famous North American Wolves and the Credibility of Early Wildlife Literature", Wildlife Society Bulletin, 26:4
• Merritt, D. "World's Greatest Animal Criminal Dead", U.S. Department of Agriculture Division of Publications Press Service (17 gennaio, 1921)
• Merrit, J., "The Custer", Field & Stream, p. 103 (marzo 1988)
• Young, Stanley P.; Goldman, Edward A. (1944). The Wolves of North America, Part I. New York, Dover Publications, Inc. p. 277.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "זאב קאסטר".