הרג עודף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כבשים שנהרגו ממתקפת פומה.

הרג עודף המכונה גם תסמונת הלולאנגלית: Surplus killing) היא סוג של התנהגות אכילה בעולם החי בה טורף צד נטרפים בכמות העולה בהרבה על צרכיו המיידיים.

המונח הוגדר בידי החוקר ההולנדי הנס קרוק (Hans Kruuk), שצפה בהתנהגות של צבועים מנומרים באפריקה ושל שועלים אדומים באנגליה.

היקף[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות זו נצפתה במספר טורפים ביניהם: מיני זואופלנקטון, שפיריות, נימפות חרקים, עכבישים ואקריות אך היא ידועה יותר אצל חולייתנים טורפים כמו סמורים, דלקים, חורפנים, גירית דבש, שועלים, זאבים, קויוטים, תנים, צבוע מנומר, חתוליים שונים כמו אריות, נמרים, יגוארים, פומות, שונרים, ראקונים, דובים חומים, שחורים ולבנים, קטלנים וכן אצל חיות בית כמו חתולים וכלבים.

התנהגות כזאת נצפית הן בטבע והן בשבי. למשל חוקרים מהטריטוריות הצפון-מערביות מצאו בשטח של מעל 3 קמ"ר, 34 נבלות של עופרי אייל צפון שנהרגו בידי זאבים, אך רק בחלקם נראו סימני אכילה. צבועים מנומרים נצפו צדים מעל 82 צבאי תומסון אך אכלו רק 27 מהם, כ-16% מההרוגים. באוסטרליה שועל, שהוא מין פולש בה, נצפה הורג מעל 54 פינגווינים אך לא אכל דבר. אצל כלבי וחתולי בית שהתפראו המצב קיצוני עוד יותר, מאחר שיצר הציד שלהם גורר אותם לצוד חיות אחרות, אף שבמקרים רבים הם מוזנים לשובע מהאדם, כך שהחיות המתות לא נאכלות. גם חיות בר המוצאות חיות משק כמו כבשים, עזים או פרות או חזירים יכולות להרוג פרטים רבים ולאכול פחות מהכמות הרגילה. שועלים נתקפים בהתנהגות זו כשהם פורצים ללולים והורגים את כל התרנגולים.

סיבות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה להתנהגות זו לא ברורה לחלוטין, אך היא בחלקה מונעת מהצורך של מספר חיות לאגור מזון לחורף. כך חמוס גמדי הורג נברנים רבים במשך הסתיו וקובר אותם במאורה, בה הוא אוכל את נבלתם בחורף, בו קשה למצוא מזון. התנהגות דומה חלה אצל שועל השלג הטורף מכרסמים ואלקות צעירות רבות וקובר אותם באדמה לזמני החורף הקפוא והקשה. זאבים בפארק הלאומי דנאלי נצפו טורפים 17 פרטי איילי צפון שמהם אכלו מעט ואת היתר קברו באדמה והוציאו אותם לאחר שבוע, אז הם אכלו את מרבית ההרוגים.

הסבר אפשרי נוסף הוא יצר ציד אינסטינקטיבי, המעורר את תגובות ההרג של הטורף. הדבר מסביר הרבה מההרג של חתולי בית.

חיות כמו הקטלנים עסוקים בללמד את צאצאיהם בדרכי ציד של גורי אריות ים, גם אם הם לא אוכלים אותם בסוף ובמקרים רבים הגורים מתים מהתהליך, בו הם נחבטים בידי זנב הקטלנים או גולגולתם הקשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]