זבוב הגבינה
 זבוב הגבינה
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | זבובאים |
| תת־סדרה: | זבובים |
| משפחה: | Piophilidae |
| סוג: | Piophila |
| מין: | זבוב הגבינה |
| שם מדעי | |
 Piophila caseiליניאוס, 1758 | |
| |
זבוב הגבינה (שם מדעי: Piophila casei; באנגלית: cheese fly) הוא זן זבוב ממשפחת ה־Piophilidae (אנ'). ידוע שהזחלים שלו פוגעים בבשר משומר, דגים מעושנים או מלוחים, גבינות וגם נבלות. הזחלים של הזבוב ידועים כסקיפרי גבינה או סקיפרים בשל יכולתם לקפץ לגובה עד כמה סנטימטרים לאוויר כשהם מבוהלים או מופרעים. באי הים תיכוני סרדיניה, הזחלים מוכנסים בכוונה לתוך גבינת הפקורינו כדי לייצר את הקאסו מרזו (אנ') סוג מאכל גבינה רקובה, האופיינית לסרדיניה. כאשר צורכים את הגבינה הזאת בסרדיניה, הזחלים יכולים לשרוד במעי ולגרום למיאזיס (אנ') אנטרי (אנ').[1]
מגלה הזבוב החוקר והזואולוג השוודי קארולוס ליניאוס בשנת 1758. קארלוס ליניאוס ייסד את שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה. רבים מכתביו נכתבו בלטינית ומשום כך נודע לרוב בשמו הלטיני, Carolus Linnæus.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
זבובי גבינה בוגרים מגיעים בדרך כלל לאורך 4.4–4.5 מ"מ הנקבות מעט גדולות יותר באורך 5.0–5.2 מ"מ. גוף הזבוב הוא בעיקר בצבע ברונזה שחור מתכתי עם שתי כנפיים ססגוניות צהובות חיוורות, השוכבות באופן שטוח על בטנו של הזבוב בזמן מנוחה. בראש הזבוב נמצאים זוג מחושים קצרים ועיניים מורכבות שצבען אדום. הרגליים יכולות להיות חומות צהובות ומכוסות בקוצים קצרים.
זחלי (הרימות) זבוב הגבינה הם גליליים ויכולים להופיע בצבעי לבן או לבן צהבהב עם חלקי פה שחורים. כשהם גדלים במלוא גילם הם מגיעים לאורך של 9–10 מ"מ וברוחב 1 מ"מ ויש להם 13 מקטעים. כאשר מפריעים לזחלים הם יכולים לזנק לגובה ולמרחק הנע בין 10 עד 15 סנטימטרים על ידי כיפוף גופם תוך אחיזה באמצעות הפה את משטח הסמוך אליהם וזינוק קדימה תוך הרחבה מהירה של גופם. התנהגות זו היא שהובילה לשם "סקיפרי גבינה".[2]
מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנקבות מטילות את ביציהן הגליליות-סגלגלות על דגים משומרים, בשר וגבינה, מהם ניזונות הרימות. הרימות בוקעות מהביצים תוך יום או יומיים. כעבור שבועיים הן מתגלמות, מנוחת הגולם נמשכת כ-12 ימים. ההתגלמות מתרחשת הרחק ממקור המזון. הזבובים המבוגרים חיים בין 4 עד 10 ימים, ההזדווגות מתבצעת ביום השלישי או הרביעי לאחר שבקעו מהגלמים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Joachim Haupt, Hiroko Haupt: Fliegen und Mücken. Beobachtung, Lebensweise. Naturbuch-Verlag, Augsburg 1998, ISBN 3-89440-278-4.
- Don C. Mote: The cheese skipper (Piophila casei Linne). The Ohio Naturalist 14 (7) 1914, S. 309–315. online: PDF
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זבוב הגבינה, באתר ITIS (באנגלית)
- זבוב הגבינה, באתר NCBI (באנגלית)
- זבוב הגבינה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- זבוב הגבינה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- זבוב הגבינה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Peckenscneider, L.E.; Polorny, C.; Hellwig, C.A. (17 במאי 1952). "Intestinal infestation with maggots of the cheese fly (Piophila casei)". JAMA. 149 (3): 262–263. doi:10.1001/jama.1952.72930200005011b. PMID 14927333.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Lewis, Caitlin; Kaufman, Phillip (בינואר 2010). Gillett-Kaufman, Jennifer (ed.). "Cheese Skipper". Featured Creatures Entomology & Nematology.
{{cite web}}: (עזרה)