זולטאן קרמצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זולטאן קרמצי
Körmöczi Zoltán
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביולי 1876
קצ'קמט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במאי 1958 (בגיל 81)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Goldhammer Zoltán עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא שיניים, עורך תורם עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זולטאן קרמצי (במקור גולדהמר עד 1899,[1] בהונגרית: Körmöczi Zoltán;‏ קצ'קמט, 15 ביולי 1876[2]בודפשט, 27 במאי 1958) היה רופא שיניים, מייסד-עורך ראשי של כתב העת "סקירת רופאי השיניים" (Fogorvosi Szemle), אחיו של הרופא אמיל קרמצי (18681949).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זולטאן גולדהמר נולד במשפחה יהודית כבנם השמיני של מור גולדהמר (18241918) ושל יוזפה שטרן. היו לו שלוש אחיות וארבעה אחים. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הראשית של המסדר הציסטרציאני בסקשפהרוואר (18861894) ולאחר מכן הפך לסטודנט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם הוסמך לדוקטור לרפואה ב-1899. כמתמחה הוא עבד כמדגים במכון לפתולוגיה, אנטומיה והיסטולוגיה וכן במכון לפיזיולוגיה. בשנת 1896 קיבל מלגת ד"ר י. בהם, ובשנת 1897 של ד"ר הנריק פולאק בסך 100 פורינט הונגרי כל שנה.[3] כתלמיד שנה א', הפך לעמית של יוז'ף איסלאי (18401903) ולעוזר ההוראה הראשון שלו במכון הפרופדיוטי הדנטלי שהוקם ב-1902. עקב מותו הפתאומי של איסלאי, המכון חדל להתקיים והקריירה האוניברסיטאית של קרמצי נקטעה. עם זאת, העניין שלו ברפואת שיניים נשאר והוא המשיך להיות פעיל מאוד בחיי העמותות ובכתבי העת המקצועיים.

בדצמבר 1905 נבחר למזכיר החברה הרפואית של רובע 8.[4] הוא מילא תפקיד מוביל בהקמת איגוד רופאי השיניים ההונגריים (1905), והיה לו תפקיד מרכזי בהקמת לכתב של רופאי השיניים שיצא במשך כמעט שנתיים. לאחר שהעיתון חדל מלהתקיים, פתחה ההנהלה החדשה של האגודה, בראשות ארמין רוטמן, את "סקירת רופאי השיניים" (Fogorvosi Szemle) כעיתון הרשמי החדש של האגודה, שקרמצי היה עורכו הראשי מ-1908 עד 1925. בתחילה יצא לאור מדי רבעון, ומשנת 1921 כירחון.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת ב"בית החולים בכיכר בורארוש" וב"בית החולים עזר". במאי 1915 מונה לרופא הראשי של אגודת הצלב האדום.[5]

הוא היה פעיל במגוון רחב של חיים ציבוריים ולאחר שהתפטר מתפקידו כעורך ראשי, הקדיש לפעילות הציבורית עוד יותר זמן.

הוא היה חבר במועצות המנהלים של אגודות רפואיות ואגודות בריאות הציבור רבות, כולל:

  • האגודה הרפואית של בודפשט במשך 25 שנה
  • מזכיר מועצת המנהלים של הסתדרות הרפואית הלאומית במשך תקופה ארוכה
  • לאחר מכן הגזבר הראשי שלה
  • סגן נשיא, נשיא וחבר ועדה של איגוד הרופאים המטפלים
  • המזכיר ולאחר מכן סגן הנשיא של האגודה הרפואית רובע 8 וחבר הוועדה
  • חבר מועצת המנהלים של איגוד האמבולנסים הוולונטרי של בודפשט
  • חבר מועצת המנהלים של מרפאת ה-Charité Polyclinic ובית החולים
  • סגן נשיא בית החולים Teleia, עמותה שנלחמה במחלות מין
  • חבר הנהלה של איגוד בתי הספר ההונגריים
  • סגן נשיא האגודה הלאומית להפצת ידע בהונגריה
  • מזכיר של מועצת המנהלים של אגודת הצלב האדום ההונגרית, הרופא הראשי הכבוד של ושל אגודות חברתיות אחרות
  • במשך למעלה מ-10 שנים ייצג את האינטרסים של בריאות הציבור והפקולטה לרפואה בוועדת ההון

בקהילה היהודית היה:

קרמצי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו היא אלה וליש (18921966), בתם של חבר המועצה המלכותי ארנולד וליש ושל גיזלה דויטש, עמה התחתן ב-1930 בבודפשט.[6] בנם היה לאסלו קרמצי (19322004), בתם היא אשתו של אנטל קלמן.

כתביו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקרה של אמפיאמה Hyghmori ממקור אודנטוגני הקשור לשחיקת עצם הלסת. – על תכשירים הנקראים גינגיוויט וביבריט. (סקירת רופאי השיניים, 1910, 2)
  • החשיבות של טיפול שיניים ופה. (סקירת רופאי השיניים, 1910, 3)
  • רמה גבוהה של הרס שורשים עם כתר שלם. (סקירת רופאי השיניים, 1910, 4)
  • טיפול באדי יוד. (סקירת רופאי השיניים, 1913, 1)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בישיבת ההנהלה של איגוד רופאי השיניים ההונגרים ב-1 בנובמבר 1973 הקים את "פרס הקריירה שלקרמצי", המוענק לחוקרים צעירים המפרסמים מאמרים באיכות מדעית יוצאת דופן בכתב העת של האגודה, Dental Review (סקירת רופאי השיניים).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930. (לקסיקון החברה ההונגרית)
  • Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Budapest, Szerző, 2005 (בודפשט והבונים החופשיים)
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
  • לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
  • Varga István (1958-04-01). "Körmöczi Zoltán". Fogorvosi Szemle. 51 (4–5).
  • אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001.
  • Ki-kicsoda? Kortársak lexikona (מי זה מי? לקסיקון אנשים בני זמננו)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 96108/1899. Forrás: MNL-OL 30798. mikrofilm 1171. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1899. év 13. oldal 1. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a kecskeméti polgári születési akv. 19/1876. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-12-31.
  3. ^ Egyenlőség, 1897. március 14. (16. évfolyam, 11. szám)
  4. ^ Budapesti Hírlap, 1905. december 20. (25. évfolyam, 351. szám)
  5. ^ Pesti Hírlap, 1915. május 28. (37. évfolyam, 147. szám)
  6. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 17/1930. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-12-31.