זייד אבן ת'אבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זייד אבן ת'אבת
زيد بن ثابت
לידה 611
אל-מדינה
פטירה 665 (בגיל 54 בערך)
אל-מדינה, חליפות ראשידון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה חצי האי ערב
כינויים נוספים החבר הנעלה, סופר ההתגלות, שייח' הקוראים, המופתי של העיר
פעילות בולטת כתיבת הקוראן
מקצוע איש דת
השקפה דתית אסלאם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זַיְד אִבְּן ת'אבּתערבית: زيد بن ثابت) (611-665), ידוע גם כזַיִד בן ת'אבּת בן א-צ'חאכּ אלאנצארי (בערבית: زيد بن ثابت بن الضحّاك الأنصاري)[1] היה אחד מהמקורבים לנביא מוחמד, ואחד מהמחברים החשובים של הקוראן. לאחר פטירתו של הנביא מוחמד, הוא היה אחד מהראשונים שהיוו את שרשרת המוסרים של אמירות הנביא (החדית'). על פי המסורת האסלאמית, הנביא ישב לידו בעת כתיבת הקוראן, כדי להקפיד על העברה נכונה ומדויקת של כוונתו של הנביא[2][3]. זייד נודע גם בכינויים: החבר הנעלה, סופר ההתגלות, שייח' הקוראים, המופתי של העיר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו בן שש, אביו נהרג בקרב בּועת' (ער') (אנ'). על פי מסורת אחת, כשהיה בן אחת עשרה בלבד, הוא ביקש להשתתף בקרב בדר, אולם הנביא מוחמד סירב לכך, מפאת גילו הצעיר. על כן הוא החליט לנסות לזכות באהדתו של מוחמד, על ידי שינון הקוראן.

האמונה האסלאמית קובעת, שפסוקי הקוראן הגיעו בהתגלות אלוהית אל הנביא מוחמד דרך המלאך גבריאל. מאחר שמוחמד לא ידע קרוא וכתוב, זייד אבן ת'אבת היה בין הראשונים שמונו להעלות במדויק את פסוקי הקוראן על הכתב. בהמשך, הוא מונה להיות כותב המכתבים הרשמי אל הלא-מוסלמים, והיה ממונה על כתיבה, איסוף, שמירה, ותיעוד פסוקי הקוראן כפי שאמר אותם הנביא. זייד הקדיש זמן רב לשינון הקוראן, ובכל פעם שהנביא חיבר פסוקים חדשים, הוא היה ממהר ללמוד אותם בעל פה.

בהגיעו לגיל תשע עשרה התנדב זייד לצבא של המוסלמים. הגיל שנקבע לגיוס לצבא היה חמש עשרה, ועל כן הוא התקבל הפעם[4]. לאחר מותו של הנביא מוחמד, זייד, אשר כבר נחשב למומחה בקוראן, הפך להיות בעל הסמכות העליונה לאימות הנוסח של פסיקי הקוראן, ושל המסורות שעברו בעל פה מהנביא מוחמד[5].

התאסלמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חלק מהמקורות, כגון ההיסטוריון אבן אסחאק, זייד היה יהודי מלומד, שנאלץ להתאסלם בכפייה[דרוש מקור]. הנביא מוחמד ביקש להכריח אותו לכתוב בעבורו את הקוראן. כאשר זייד סירב, הוא הושלך לבור ללא מים ומזון, וכדי להציל את חייו הוא נאלץ להתאסלם, ביחד עם משפחתו. בהמשך, הוא זכה לכבוד גדול בעיני המוסלמים, והם כינוהו בתואר "סחאבי ג'ליל" (صحابي جليل) - "חבר נעלה". עם זאת, מוחמד הורה להשמיד בפועל את כל השבט היהודי אליו השתייך אבן-ת'אבת[דרוש מקור].

ייחודו במסורת האסלאמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זייד נחשב למשכיל מאד, וכאשר הנביא מוחמד החל להפיץ את האסלאם בעולם, באמצעות אגרות ששלח למלכים ולקיסרים, הנביא ציווה על זייד ללמוד את לשונותיהם של האומות הסובבות, והוא אכן למד אותן בפרק זמן קצר. כשהגיע לעיר מדינה, נאמר עליו: "זה מבני א-נג'אר, אשר קרא שבע עשרה סורות מהקוראן".

יש חוקרים הסבורים כי פסוקים בקוראן המשבחים את עם ישראל כעם הנבחר, מיוחסים לאבן-ת'אבת, שביקש בכך להמחיש את עליונותו של עם ישראל על פני המוסלמים. הוא כתב בקוראן ראשי תיבות, שהמפרשים לא פיענחו עד ימינו: האותיות א.ל.מ., שיש הסבורים שהם ראשי התיבות "אין לו ממש".

לאחר מות מוחמד, דחק החליף אבו בכר באבן-ת'אבת לקבוע טקסט אחיד לקוראן בכל רחבי האימפריה. הוא שיכנע בכך גם את החליף עומר בן אל-ח'טאב. אבן-ת'אבת אסף את כל הטקסטים המפוזרים וקבע נוסח אחיד, שהפיץ ברחבי האימפריה של החליף. עומר אבן אל-ח'טאב התייחס לכתיבתו של אבן-ת'אבת ואמר למוסלמים: "מי שרוצה לשאול על הקוראן, חייב ללכת אל זייד אבן-ת'אבת."

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמו המלא, המעיד על אבותיו עד דור עשירי, הוא: זיד בן ת'אבת, בן א-צ'חאכּ, בן זיד, בן לוד'אן, בן עמרו, בן עבד עַוּף, בן ע'נם, בן מאלכּ, בן א-נג'אר, בן ת'עלבה, מאלמדינה.
  • שמה של אשתו הוא אום אלעלאא אלאנצאריה ("אלאנצאר" - תומכי מוחמד באל-מדינה).
  • בנו היה ח'ארג'ה בן זיד בן ת'אבת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Michael Lecker, ayd B. Thābit, "A Jew with Two Sidelocks": Judaism and Literacy in Pre-Islamic Medina (Yathrib), Journal of Near .Eastern Studies, Vol. 56, No. 4 (Oct., 1997), pp. 259-273

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zayd bin Thabit (r.a.) | Questions on Islam, questionsonislam.com (באנגלית)
  2. ^ כפי שמסופר בספר סיר אעלאם אלנובלאא (ער')
  3. ^ Zayd ibn Thabit and the Glorious Quran, www.irfi.org
  4. ^ הערך Zayd ibn Thābit באנציקלופדיה בריטניקה
  5. ^ Zaid Ibn Thabit | The lives of companions, hayatussahaaba.wordpress.com (באנגלית)