זנה הנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זנה הנדרסון
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1917
טוסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במאי 1983 (בגיל 65)
טוסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מחברת רומנים, כותבת מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה של אריזונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זנה קלרסון הנדרסון (Zenna Chlarson Henderson, ‏1 בנובמבר 1917 - 11 במאי 1983) הייתה סופרת מדע בדיוני ופנטזיה אמריקאית, ומורה בהכשרתה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדרסון נולדה בטוסון, אריזונה. בתם של לואיס רודולף קלרסון ואמילי ורנל רואלי. השלימה תואר ראשון בחינוך בקולג' של מדינת אריזונה ב-1940. היא לימדה בבית ספר יסודי באריזונה, בעיקר בכיתות הנמוכות. מקומות נוספים בהם לימדה: פורט הואצ'ונה (אריזונה), קונטיקט, מחנה מעצר ליפנים בסקטון (אריזונה) במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1943 התחתנה עם ריצ'רד הארי הנדרסון. בשנת 1950 הם התגרשו.

הנדרסון נחשבת לאחת מראשונות המחברות בסוגת המדע הבדיוני, ומעולם לא השתמשה בשם עט גברי. למרות שעבודתה אינה נתפסת כפמיניסטית, הנדרסון הייתה בין היחידים שכתבו מדע בדיוני מנקודת מבט נשית בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. בגיל 12 היא החלה לקרוא סיפורי מדע בדיוני ופנטסיה מתוך מגזינים שונים.[1]

הנדרסון נפטרה בשנת 1983 לאחר שהייתה חולה בסרטן. היא קבורה בבית הקברות סנט דייוויד שבאריזונה.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב סיפוריה של הנדרסון מתמקדים בנושא השונות ובסכנות הטמונות בלהיות שונה, דבר שמומחש בביטוי "שונה הוא מת". הסיפורים מציגים לרוב ילדים או צעירים. רוב הסיפורים הם חלק מהסדרה העוסקת בהיסטוריה של "העדה", יצורים דמויי אנוש מכוכב מרוחק שנאלצו לעזוב את כוכב מולדתם בגלל אסון טבע ולהגר לכוכבים אחרים, בהם כדור הארץ. עם הגיעם לכדור הארץ, בערך בתחילת המאה העשרים, בני העדה מתפזרים ברחבי דרום-מערב ארצות הברית, אך נשארים מבודלים מילידי כדור הארץ בגלל רצונם לשמר את תרבותם ואת אמונותיהם הדתיות והרוחניות. לבני העדה יש יכולות על-טבעיות (ביחס לבני אדם בכדור הארץ): טלפתיה, טלקינזיס, נבואה, ריפוי; יכולות אלה נקראות בפיהם "מתנות" או "אותות ונטיות". הסיפורים עוקבים אחרי קהילות של בני העדה ואחרי יחידים בודדים, לרוב במאמציהם למצוא קהילות ולשמור על ייחודם בעולם עוין. מוטיב הייחודיות עובר כחוט השני ביצירותיה של הנדרסון. על יכולתה ליצור אמפתיה כלפי הזר והשונה נאמר כי היא "יותר סימאק מסימאק".[2]

ב-1952 הופיע הסיפור "אררט", הראשון בסדרת בני העדה. הסיפורים התפרסמו לרוב במגזינים ובאנתולוגיות. מאוחר יותר נאספו הסיפורים בספרים "מסע: ספר העדה" (1961) ו"העדה: אותו הבשר" (1966). ב-1991 ראתה אור האסופה "מבחר סיפורי העדה" (The People Collection). בשנת 1995 ראה אור הספר "התכנסות: כל סיפורי העדה" (Ingathering: The Complete People Stories) בהוצאת NESFA Press.

בניגוד לסיפורי העדה, האסופות "קופסת הכל דבר" (The Anything Box, 1965) ו"להחזיק פלא" (Holding Wonder, 1971) כוללות סיפורים בעלי נימה כועסת יותר. בסיפורים אחדים הנדרסון עוסקת בהפרעה טורדנית-כפייתית ובאגורפוביה; בכוחות על-טבעיים שמביאים את המשתמשת בהם לאיבוד שפיותה; בכוחה של אמונה בקסמים ושימוש בהם לרעה.

בשנת 1981 ראה אור תרגום לעברית של "מסע: ספר העדה" תחת הכותרת "הנידחים: ספר תולדות העדה" בתרגומה של שולמית במברגר בהוצאת עם עובד.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 הסיפור "נזיד" (Pottage) עובד לסרט טלוויזיה בשם "The people".[3] הסרט עוסק בקבוצת חייזרים דמויי אנוש החיים בקהילה מבודדת בכדור הארץ. בסרט השתתפו ויליאם שטנר, קים דרבי ודיאן וארסי. את הסרט ביים ג'ון קורטי והוא הופק על ידי שותפו לעיתים, פרנסיס פורד קופולה. הסרט הופץ גם בפורמט DVD.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדרסון הייתה מועמדת לפרס הוגו בשנת 1959 עבור הנובלה הקצרה "שבי" (Captivity).[4]

ספרה שתורגם לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זנה אנדרסון[!], הנידחים: ספר תולדות העדה; תירגמה מאנגלית: שולמית במברגר, תל אביב: עם עובד ('מדע בדיוני'), תשמ"א 1981.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eric Leif Davin, Partners in Wonder: Women and the Birth of Science Fiction, 1926-1965, p. 76.
  2. ^ Aldiss and Wingrove, Trillion Year Spree, Victor Gollancz, 1986, p.407.
  3. ^ עמוד הסרט: http://www.imdb.com/title/tt0069072/?ref_=fn_al_tt_1
  4. ^ פרטי המועמדים והזוכים בפרס הוגו לשנת 1959: http://www.nesfa.org/data/LL/Hugos/hugos1959.html