חדשנות תוספתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חדשנות תוספתית או חדשנות אינקרמנטליתאנגלית: Incremental innovation) היא חדשנות אשר מוסיפה ומשפרת את הקיים, על ידי מציאת פתרונות מתוך הידע שישנו. חדשנות זו מייצרת פתרונות לבעיות על ידי פיתוחים נוספים מעבר למה שכבר הומצא, להבדיל מחדשנות משבשת אשר מחוללת שינוי מהותי ורדיקלי. חדשנות תוספתית תומכת בשוק הקיים בכך שהיא משפרת את הביצועים של המוצרים בשוק, כלומר באמצעותה ניתן לגבש רעיונות ותהליכים כדי להגיע לתוצרים מחודשים[1].

יש דוגמאות רבות לחדשנות תוספתית, למשל מודלים חדשים של כלי רכב מאותן חברות ייצור. תעשיית הסמארטפונים מאופיינת בחדשנות תוספתית מפני שכל היצרניות מוסיפות ומחדשות ללא הפסקה על מנת לעמוד בתחרות. גם פיתוח כמו פייסבוק, אשר על פניו נראה כפורץ דרך, הוא למעשה דוגמה לחדשנות תוספתית, משום שהיו כבר רשתות חברתיות קיימות (למשל, מקושרים)[2].

חדשנות כאסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים, מדינות ועסקים החלו לעשות שימוש בחדשנות בכל תחום אפשרי על מנת להוביל בתחרות של הסביבה המשתנה[3]. מוצרים עוברים תהליכי שינוי והשתפרות, כך שהתחרות בשוק היא זו שמכתיבה את קצב השינויים שלהם. שוק תחרותי יותר יוביל לשינויים רבים יותר של המוצרים. מעבר לשוק התחרותי, גם תגובות הלקוחות וטכנולוגיות חדשות יובילו לשינויים ושיפורים[4]. יחד עם החדשנות באה היצירתיות - יכולת מחשבתית אשר מובילה את האדם למחשבה על תוצר מקורי. יצירתיות מקורה בגמישות מחשבתית אשר תוביל לרעיונות חדשים וקידומם של רעיונות קיימים. יצירתיות מהווה בסיס מהותי לקידום החדשנות התוספתית.

חדשנות תוספתית בעולם העסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדשנות תוספתית בעולם העסקים מתייחסת למוצרים חדשניים ומפותחים יותר, כמו עיצובים מיוחדים שנותנים ללקוח יתרונות בעת השימוש במוצר על פני מוצר אחר/ישן יותר. ואף יכניסו רווח כלכלי לעסק, המהווה תפקיד חשוב ביותר מבחינת ההתפתחות של התעשייה על חברה מסוימת[5]. בעולם העסקים, חדשנות תוספתית הפכה הכרחית, זאת על מנת להיות במקום של חדשנות מתמדת. חדשנות זו מדרבנת את העסק לשגשג בשוק וליצור יתרונות תחרותיים. שימוש בחדשנות תוספתית מאפשר סיכויים גבוהים יותר לשגשוג העסק ושמירת נתח השוק שהושג. חדשנות זו בעולם העסקים נובעת פעמים רבות מבפנים, בזמן שעסקים בוחנים את הסביבה שלהם, את התחרות העומדת בפניהם בשוק. הם מסתכלים על הקיים ומחליטים לתקן ולשפר את עצמם[6].

חדשנות תוספתית וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדשנות בעולם הטכנולוגיה יכולה להתייחס למסחר במדיה החברתית ובאינטרנט ברמה הגלובלית. חדשנות תוספתית מגיעה מתוך נקודת מבטו של הצרכן, הביקורות והבקשות שלו על מוצרים קיימים, מכוונת בעיקר לשינויים ולמהירות יציאת המוצר לשוק. חברות כמ גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל משתמשות בחדשנות תוספתית העוסקת בחיבור מתמיד ללקוחות. את החדשנות הטכנולוגית ניתן לחלק לרמות שונות ולהשפעה הפוטנציאלית שהיא מגלמת בתוכה. בחדשנות הטכנולוגית נמצא גם את החדשנות התוספתית הטכנולוגית - שיפור בביצועי מוצר או טכנולוגיה באמצעות רכיבים או חומרים משופרי ביצועים. מהצד השני נמצאת החדשנות המשבשת המתייחסת למוצרים או טכנולוגיות השונות במהותם מהקיימים[7].

שינוי תפיסתי בהקשר של חדשנות תוספתית בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנעשה באוניברסיטה של טורונטו מצביע על כך שמדינות הנחשבות למדינות של שכר עבודה נמוך, כמו סין והודו, מעורבות בחדשנות תוספתית בכך שהן אחראיות על מציאת פתרון לתקלות בפס ייצור והצעת שיפורים למוצרים[8]. השינוי התפיסתי המוצע הוא מעבר מסחר ישן של מחזור-מוצר, שבו רוב החדשנות מגיעה ממדינות עשירות ורק הייצור נמצא במדינות שכר-נמוך, לסחר אשר מערב חדשנות תוספתית המגיעה ממדינות שכר-נמוך. החדשנות מגיעה ממדינות השכר-נמוך אשר משתמשות במידע ממקור ראשון, היישר מפס הייצור. משום שלכלכלה יש מקום מרכזי בכל הקשור ליצירתיות וחדשנות, חדשנות משגשגת בזמנים כלכליים טובים, כלומר כאשר הכלכלה מספקת לאזרחים חיים עשירים[9]. השגשוג והפריחה אשר התפשטו בקרב מדינות עם כלכלה דינמית הולידו חדשנות פורצת דרך. במדינות בהן הכלכלה נמצאת בשפל, הצמיחה פסקה, הפעילות היצירתית נעלמה כמעט לחלוטין והפחיתה איתה את החדשנות.

סיבות לשינוי התפיסתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א) חדשנות תוספתית העצימה ביותר בזמן השלבים הראשונים של ייצור מוצרים חדשים, כאשר יש צורך בתיקון התקלות במוצרים ובתהליכי ייצור אופטימליים. לכן, עקומת הלמידה התלולה ביותר היא בשלבים הראשונים של הייצור. כדי לזהות חדשנות זו, יש לזהות היכן מוצרים חדשים מיוצרים.

(ב) כאשר חדשנות תוספתית מתוכננת ליצירת שיפורים למוצרים ותהליכים, היא לעיתים גם תוביל להמצאת פטנטים. לכן, מעקב אחר פטנטים המפותחים על ידי תושבים במדינות שכר-נמוך עבור תאגידים של מדינות עשירות, מהווה דרך נוספת לאתר חדשנות זו[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז הידע לחדשנות, מונחון חדשנות, ‏2014
  2. ^ פלג, מ, עסקים קטנים- כך אפשר להתחיל להיות חדשניים, גלובס, ‏28.12.2014
  3. ^ חמו-לוטם, מ., 'מנהיגות ואושר', מדע החדשנות, ‏(ללא תאריך)(הקישור אינו פעיל)
  4. ^ מנור, א, כלי להאצת האבולוציה של מוצרים, ZOOZ, ‏1999
  5. ^ Banbury, C. M., & Mitchell, W, The effect of introducing important incremental innovations on market share and business survival, Strategic Management Journal 16(S1), עמ' 161-182
  6. ^ Incremental change, ‏2017 (ארכיון)
  7. ^ שטיבלמן, ע, שינויים באופי החדשנות, תעשיית הניו מדיה והשפעתם על מדיניות התמיכה הממשלתית במחקר ובפיתוח עסקי, מחקר לטובת השתתפות בתוכנית העמיתים, מכון מילקן: ירושלים, 2013
  8. ^ Puga, D., &Trefler, D, Wake up and smell the ginseng: International trade and the rise of incremental innovation in low-wage countries, Journal of Development Economics 91(1), עמ' 64-76
  9. ^ 1 2 פלפס, א. ס, כסף זה לא הכל, ‏25.8.2015