חד-תאיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Paramecium.jpg

יצור חד-תאי (unicellular organism) הוא אורגניזם פרוקריוטי או איקריוטי העשוי מתא יחיד (בניגוד ליצורים רב-תאיים, העשויים מיותר מתא אחד). קבוצה זו היא כנראה צורת החיים העתיקה ביותר שנוצרה על כדור הארץ (לפני 3.8 מיליארד שנים).

הקבוצות החד-תאיות העיקריות הן: חיידקים, ארכאונים, פרוטוזואה, אצות חד-תאיות ופטריות חד-תאיות.

תא בודד המהווה את כל היצור ומבצע את כל פעולות החיים - אינו תלוי בתאים אחרים. אין לו התמחות ולכן יעילותו נמוכה. הוא מתקיים אך ורק בסביבה מימית. חילוף החומרים נעשה דרך קרום התא. מתרבה על ידי חלוקת התא לשניים. קצב ריבוי מהיר.

דוגמאות: אמבה, סנדלית, עינן, חיידק ועוד.

אורגניזמים שכל גופם הוא תא יחיד, להבדיל מן האורגניזמים הרב-תאיים שמספר התאים בגופם רב מאוד. לפיכך החד-תאיים זעירים ביותר, ורק הגדולים ביותר מביניהם (כמה מינים של אמבה) נראים לעין הלא-מצוידת. מכאן שמם הנרדף של החד-תאיים, מיקרו-אורגניזמים.

קיומם של יצורים חד-תאיים נתגלה עם ראשית השימוש במיקרוסקופ במאה ה-17; ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, חלוץ המיקרוסקופיה, תיאר רבים מהם. אך איש לא עמד על חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ליצורים גדולים מהם, וביניהם האדם, לפני שהציג לואי פסטר את "ההשערה החיידקית" שלו, בשנות ה-60 של המאה ה-19. פסטר היה הראשון שעמד על התפקיד המרכזי שממלאים חד-תאיים במחלות אדם ובהמה, ובתהליכים ביולוגים וביוכימיים אחרים, כמו פירוק (ריקבון) ותסיסה.