חומצה ארכידונית
 | |
| מולקולת חומצה ארכידונית | |
 | |
| שם סיסטמטי |
5,8,11,14-Eicosatetraenoic acid |
|---|---|
| שמות נוספים | Icosa-5,8,11,14-tetraenoic acid |
| כתיב כימי |
C₂₀H₃₂O₂  |
| מסה מולרית | 304.47 גרם/מול |
| מראה | נוזל |
| מספר CAS | 506-32-1 |
| צפיפות | 0.922 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | נוזל |
| מסיסות | אינו מסיס במים, מסיס בממסים א-פולרים כבנזן |
| טמפרטורת היתוך |
-49 °C 224.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
169-171 °C 271.15 K |
| חומציות | 4.752 pKa |
| נקודת הבזק |
113 °C 386.15 K |
  | |
חומצה ארכידונית היא חומצת שומן רב-בלתי-רוויה מסוג אומגה 6. היא המקבילה הבלתי רוויה של חומצה ארכית, הנמצאת בשמן בוטנים (בלטינית ארכיס = בוטן).
המבנה הכימי של חומצה ארכידונית הוא: חומצה קרבוקסילית קשורה לשרשרת של 20 פחמנים שבתוכה 4 קשרים כפולים בתצורת ציס. הקשר הכפול הראשון הוא בפחמן מספר 6 מצד אומגה.
חומצה ארכידונית נפוצה בפוספוליפידים המרכיבות את ממברנות התאים בגוף האדם. כמו כן, נפוצה במוח. בתקשורת בין תאים נעשה שימוש בחומצה ארכידונית בתור מסר שניוני. היא אינה נחשבת חומצת שומן חיונית משום שהיא מופקת בגוף מחומצה לינולאית. יונקים החסרים את היכולת לייצר חומצה ארכידונית נאלצים לקבלה דרך המזון. מכיוון שהחומצה אינה נמצאת בצמחים, הן מוכרחות לקיים דיאטה קרניבורית. דוגמה לחיה כזו היא החתול.
