חומצה פלואורואנטימונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומצה פלואורית (Fluoronium) ואנטימון שש פולואורי

חומצה פלואורואנטימונית, H2FSbF6, היא תערובת אנאורגנית של חומצה הידרופלואורית (HF) ואנטימון שש-פלואורי (SbF6) והיא מערכת הסופרחומצה החזקה ביותר שנתגלתה עד כה. נוסחת החומצה ההידורפלואורית שנרשמת היא +H2F, כיוון שמתקיים קשר מימני בו נוצר קשר בין זוג אלקטרונים הבלתי קושרים של אטום הפלואור לאלקטרון הקושר של המימן (עקב הפרשי אלקטרושליליות). חומר זה נקרא גם Fluoronium.

במערכת החומצה הפלואורואנטימונית, החומצה הפלואורית משחררת פרוטון (+H) ונוצר הבסיס המוצמד (-F).יון הפלואוריד יוצר קשר קואורדנטיבי עם האנטימון החמש פלואורי.

הנוסחא לקבלת חומצה פלואורואנטימונית הינה:

-2HF ⇌ H2F+ + F
SbF5 + F → SbF6
ניסוח נטו:
+SbF5-+2HF+→SbF6-+H2F
ניסוח הנטו אינו בשיווי משקל והתגובה הינה אקסותרמית.
חומצה זו ידועה לשמצה בשל חוזקה לשבור קשרים פחמימנים.

התוצאה של תהליך זה הוא פרוטון חופשי ואניון אוקטאהדרלי של אנטימון שש פלואורי. האנטימון שש-פלואורי הינו נוקלאופיל חלש ואחד הבסיסים החלשים ביותר שקיימים. הפרוטון החופשי שנוצר בעת תהליך המערכת הוא זה שהופך את המערכת לחומצית במידה מדהימה.

החומצה הפלואורואנטימונית הינה חזקה פי 2x1019 (עשרים קוונטיליון) מחומצה גופרתית בריכוז של 100%.[דרוש מקור] את הדיסוציאציה האוטומטית של החומצה הפלואורו אנטימונית ניתן לתאר כך:

תיאור מערכת החומצה הפלואורואנטימונית