חוף העבדים
.jpg)
חוף העבדים הוא שמו ההיסטורי של אזור במערב אפריקה, לחופי מפרץ בנין. האזור נקרא על שם מוצר הייצוא העיקרי שלו - עבדים שחורים שנשלחו לאיים הקריביים ולארצות הברית במהלך המאה ה-16 ועד שלהי המאה ה-19. אזורים סמוכים נקראו אף הם על שם מוצרי הייצוא העיקריים שלהם - חוף הזהב, חוף השנהב וחוף הפלפל (אשר ייצאו זהב, שנהב ופלפל[1] בהתאמה).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סחר העבדים באפריקה החל בעת העתיקה. עבדים אפריקאים נלקחו למצרים העתיקה ולאימפריה הרומית. ניתן לתארך את ראשית סחר העבדים הטרנס אטלנטי לשנת 1670 (התקופה ממנה קיימים מסמכים אירופאים המתעדים סחר זה).
הסחר הגיע לשיאו במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 כאשר נעשה שימוש בעבדים אלה ברחבי האימפריה הבריטית והאימפריה הפורטוגזית וכן עבדים רבים נלקחו לברזיל ולארצות הברית. בתקופה זו כשלושה מיליון עבדים שחורים הוצאו מאפריקה, כשהם מובלים באוניות מאזור חוף העבדים (וחופים אחרים במערב אפריקה) לשוקי העבדים באמריקה. העבדים הוסעו בתנאים קשים, ורבים מהם לא שרדו את המסע. לבד מאלו שמתו בספינה מתו רבים אחרים במהלך המסע הכפוי בתוך אפריקה. [2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוף העבדים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הכוונה היא לגרעיני הצמח aframomum melegueta ממשפחת הזנגבילאים, הידועים גם כגרגרי גן העדן או פלפל גיאנה.
- ^ Patrick Manning, "The Slave Trade: The Formal Demographics of a Global System" in Joseph E. Inikori and Stanley L. Engerman (eds), The Atlantic Slave Trade: Effects on Economies, Societies and Peoples in Africa, the Americas, and Europe (Duke University Press, 1992), pp. 117–44, online at pp. 119–120.