הצגת המקור של הדף "חטיבת אלכסנדרוני"

{{מפנה|אלכסנדרוני}}
{{יחידה צבאית
| צבע כותרת = B8860B
| שם = חטיבת אלכסנדרוני
| שם בשפת המקור =
| סמל = [[קובץ:Alexandroni.svg|200px|חטיבת אלכסנדרוני]]
| מוטו =
| צבע = B8860B
| כינוי = חטיבה 3
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל||+}}
| יחידת אם = {{סמל|עוצבת הגליל||+}}
| בסיס האם = [[עין זיתים]]
| מקים היחידה = [[דן אבן]]
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום כיפור||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}}{{ש}}[[מלחמת חרבות ברזל]]{{ש}}
| כוח אדם =
| ציוד עיקרי = [[רובה שירות|נשק אישי]]: [[מיקרו-תבור]] {{ש}} [[נשק קל]] נוסף: [[מאג]], [[נגב (מקלע)|נגב]], [[M2 בראונינג]], [[M24 SWS]], [[ברק (רובה)|ברק 338]]. [[נגד טנקים|נשק נ"ט]]: [[M-72 לאו]], [[מטאדור (רקטה)]], [[ספייק]], [[קשת (מרגמה)]].{{ש}}[[נגמ"ש]]: [[אכזרית]].
| מפקדים = [[#מפקדי החטיבה|ראו בהמשך]]
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף-משנה}} [[אלוף-משנה]]
| מפקד נוכחי = אל״מ [[משה פסל (קצין)|משה פסל]]
| סוג = [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל הרגלים|חי"ר]] במילואים
| תאריך הקמה = [[1 בדצמבר]] [[1947]]
| יחידות בת = * גדוד 7012
* גדוד 8101
* גדוד 9203
* גדס"ר 6609
* גדחה"ן 5280
}}
'''חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3'''; בעבר: '''חטיבה 820 וחטיבה 609)''' היא [[חטיבה|חטיבת]] [[חי"ר]] ב[[מילואים]] ב[[צבא הגנה לישראל]] ואחת משלוש [[חטיבת גולני|חטיבות גולני]] במילואים, יחד עם [[חטיבת כרמלי]] ו[[חטיבת עודד]]. החטיבה החלה דרכה כחטיבת [[חי"ש]] שפעלה ב[[מלחמת העצמאות]] והופקדה על הגנת [[השרון]] (נקראה על שם [[נחל אלכסנדר]]{{הערה|1=[http://www.alexandroni.org/site.php?page=history תולדות החטיבה]}}). החטיבה הוקמה ב-[[1 בדצמבר]] [[1947]] ומפקדה במשך רוב תקופת המלחמה היה [[דן אבן]]. עם הכרזת המדינה הפכה חטיבת אלכסנדרוני לחטיבת [[חיל הרגלים|חיל רגלים]] ב[[צה"ל]].

כיום החטיבה מוזנת בעיקר מיוצאי גדוד 51 של חטיבת גולני.

== החטיבה במלחמת העצמאות ==
[[קובץ:Soldiers of the religious company of Alexandroni Brigade.jpg|250px|ממוזער|לוחמים מהפלוגה הדתית של חטיבת אלכסנדרוני, 1948]]
[[קובץ:תמונה 1154.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני]] ב[[נתניה]] ל-449 חיילי החטיבה שנהרגו במלחמת העצמאות]]
[[קובץ:KFAR-SABA-666.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנדרטה ב[[כפר סבא]] לזכר חללי החטיבה שנהרגו ב"מבצע מדינה"]]
[[קובץ:Alessandroni089.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני בגבעת כ"ח, ליד הכפר [[קולה (יישוב)|קולה]]]]
'''חטיבת אלכסנדרוני''' הייתה אחת מארבע חטיבות החי"ש הראשונות של [[ההגנה]]. עם ייסודה, הופקדה על המרחב שבין [[הכרמל]] מצפון ל[[גוש דן]] בדרום. בתחילת אפריל [[1948]] השתתפה פלוגה מהחטיבה ב[[מבצע נחשון]] לפריצת הדרך ל[[ירושלים]]. במקביל השתתפה פלוגה נוספת בצירוף מחלקת מקלעים בינוניים ב[[קרב משמר העמק]].

בסוף אפריל 1948 השתתפה החטיבה ב[[מבצע חמץ]] בו השתתפו גם [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] ו[[חטיבת קרייתי|קרייתי]]. הפיקוד על המבצע הוטל על מפקד החטיבה [[דן אבן]]. המבצע נועד להטיל מצור על [[יפו]], שהייתה עד אז העיר הערבית הגדולה בישראל, ובכך להביא לנפילתה. מטרות נוספות של המבצע היו להפסיק את [[תל אביב במלחמת העצמאות|הירי על תל אביב וסביבתה]], להסיר את האיום המיידי על [[גוש דן]] כדי לשחרר כוחות צבא רבים לחזיתות אחרות, ולפתוח את הדרך הראשית לישובי הדרום. במבצע כבשה החטיבה את מחנה [[תל ליטוינסקי]], את העיירה [[סלמה (יפו)|סלמה]] ואת הכפרים [[סאקיה]] ו[[אל-ח'ירייה]] שמדרום ל[[רמת גן]], ובכך הבטיחה את השליטה על ציר יפו-מסובים-לוד. כתוצאה מהמבצע פסק הירי על תל אביב, ורוב תושבי יפו וסביבתה ברחו. עקב המצור ומנוסת התושבים, נכנעה יפו כשבועיים מתום המבצע, יום לפני [[הכרזת העצמאות]]. בהמשך הוקמו מספר יישובים ושכונות בשטחים שנכבשו במבצע, כולל דרום רמת גן, [[גבעתיים]], [[אזור]], [[כפר שלם]], ו[[אור יהודה]].

מעט לפני [[הכרזת העצמאות]] כבשה החטיבה, ב[[מבצע מדינה]], את [[כפר סאבא]]. בקרב לכיבוש כפר סאבא שהתחולל ב-13 במאי 1948, נהרגו בחסימות בסמוך לאתר [[נבי ימין]] ומצפון לו 29 מחיילי החטיבה.

החטיבה נלחמה נגד ה[[הכוחות המזוינים של עיראק|עיראקים]] בחזית השרון. גדוד 32 של החטיבה השתתף ב[[מבצע בן נון א']] לכיבוש [[לטרון]], שלא צלח. רבים מלוחמי גדוד 32 נפגעו במהלך הקרב.

ב-[[23 במאי]] 1948, ב[[מבצע נמל]], כבשה החטיבה את [[טנטורה]], אשר לאחר שחרור [[חיפה]] נותר הבסיס הערבי היחידי לאורך החוף, באמצעותו התקיים קשר עם [[לבנון]] וממנו יצאו התקפות על כביש חיפה-[[זכרון יעקב]].

ב-[[20 ביוני]] 1948, בעת שספינת הנשק [[אלטלנה]] עגנה מול [[כפר ויתקין]], קיבלה חטיבת אלכסנדרוני פקודה לעצור את פריקת הספינה, לכתר את כפר ויתקין, ולהחרים את ציוד האוניה. עם השלמת פקודת הכיתור שלח מפקד החטיבה, [[דן אבן]], אולטימטום מטעם [[ממשלת ישראל]] ל[[מנחם בגין]] ובו דרישה למסירת האונייה על תכולתה לרשות הצבא. את התשובה נדרש בגין לתת תוך 10 רגעים (כדי שלא יוכל להתלבט). בגין לא רצה להיענות ל[[אולטימטום]] הדחוק. לאחר מספר שעות החלו חילופי-אש, שבהם מצאו את מותם שישה אנשי [[אצ"ל]] ושני חיילי צה"ל. הקרב נפסק בעקבות מגעים בין סגנו של בגין, [[יעקב מרידור]], לבין דן אבן, ביוזמת חברי כפר ויתקין, מגעים שבהם נקבעה [[הפסקת אש]], על-פיה הועבר הנשק שעל החוף לידי צה"ל.

ב[[מבצע דני]] שנערך ביולי 1948 כבשה החטיבה את הכפרים שבאזור [[ראש העין]] של ימינו: [[רנתיה]], [[וילהלמה]], אל-[[יהודייה (עבאסייה)|יהודייה]], [[טירה (עיר)|טירה]] ו[[קולה (יישוב)|קולה]], אך לא הצליחה לכבוש את [[טולכרם]]. ב-[[15 ביולי]] נכבש הכפר קולה על ידי גדוד 1 של [[הלגיון הערבי]], בקרב שגרם לכוחות חטיבת אלכסנדרוני אבדות רבות. בהמשך נכבש הכפר מחדש על ידי כוח ישראלי, עבר שוב לידי הלגיון, ולבסוף נכבש סופית ב-[[18 ביולי]] על ידי הכוחות הישראליים. באותו חודש השתתפה החטיבה ב[[מבצע שוטר]] לכיבוש "המשולש הקטן" בדרך לחיפה.

עם הקמת מפקדות החזית שימשה מפקדת החטיבה כולל מפקדה האלוף דן אבן וחלק ניכר מקציני המטה כמפקדת מחוז ב' (המחוז התיכון).

מאז נובמבר 1948 השתתפה החטיבה בחזית הדרום במצור על [[כיס פאלוג'ה]] מול חיילי הצבא המצרי. בקרב שנערך ב-28 בדצמבר 1948 על [[עיראק אל-מנשייה]] במסגרת [[מבצע חיסול]], ספגה החטיבה אבדות קשות - בקרב נהרגו כמעט כל חיילי פלוגה ג', 87 חיילי "הפלוגה הדתית", של גדוד 33, אחרי שנלכדו בתוך חצר בה התארגנו, וללא שהייתה יכולת לשלוח להם סיוע מצד הכוחות האחרים.

לקראת סוף המלחמה, בין 2 ל-9 במרץ [[1949]], השתתפה החטיבה ב[[מבצע ייצוב]], שהיה חלק מ[[מבצע עובדה]], כבשה את [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]], [[מצדה]] ושטחים ב[[הר חברון]].

בסוף יולי 1949, עם תום [[מלחמת העצמאות]], ניתנה פקודה לפירוק החטיבה, והיא פורקה זמן קצר לאחר מכן. מאז הוקמה החטיבה מחדש כ[[חטיבה מרחבית]] וכחטיבת חי"ר ב[[מילואים]] ב[[פיקוד הצפון]]. בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]] קיבלה מחדש חטיבת המילואים את השם אלכסנדרוני.

=== פרשת טנטורה ===
{{ערך מורחב|טנטורה}}
בשנות התשעים כתב תדי כ"ץ, סטודנט לתואר שני ב[[היסטוריה]] ב[[אוניברסיטת חיפה]], עבודת גמר תחת הכותרת "יציאת הערבים מכפרים למרגלות הכרמל הדרומי ב-1948". בעבודה זו טען כ"ץ, בהתבסס על ראיונות שבעל פה שנערכו עם לוחמים, כי חיילי חטיבת אלכסנדרוני ערכו טבח בתושבי הכפר טנטורה, והרגו כמאתיים גברים בלתי חמושים. הוא נתבע לדין על ידי ותיקי החטיבה, על הוצאת [[דיני לשון הרע|לשון הרע]]. בהסכם פשרה נקבע שעל כ"ץ לחזור בו מההאשמה על טבח ולפרסם הודעת התנצלות. בעקבות זאת אוניברסיטת חיפה בדקה מחדש את העבודה שבמקור קיבלה ציון 97, והחליטה לפסול אותה.

===גדודי חטיבת אלכסנדרוני בתש"ח===
{| class="wikitable" border=0
! מספר הגדוד
! הרכב
! תאריך הקמה
! פעילות עיקרית
! מפקדת הגדוד והפלוגות
! מפקדים ואנשי מפתח
|-
| 31
| ותיקי חי"ש בנפות שומרון ו[[עמק חפר|חפר]].
| דצמבר 1947
| אבטחת תחבורה בכבישי האזור: [[נתניה]], [[חדרה]], [[רמת השופט]] ו[[עין שמר]]. [[מבצע מטאטא]], השתלטות על [[מנחת עין שמר|שדה התעופה בעין שמר]] ומשטרת [[כרכור]]. הגדוד פורק במהלך המלחמה עקב ארגון מחדש של החטיבה.
| '''[[חדרה]]''', [[בת שלמה]], [[המעפיל]]
| [[שמואל אדמון (קצין)|שמואל אדמון]], [[יעקב נור סלע|יעקב נור סלע (ליכטנשטיין)]]
|-
| 32
| פלוגות החי"ש של יישובי השרון ופתח תקווה.
| דצמבר 1947
| אבטחת התחבורה בכביש השרון מפתח תקווה ועד [[רמת הכובש]]. תפיסת ואבטחת מתקני השאיבה בראש העין ו[[מחצבות מגדל צדק]]. כיבוש מחנה בית ליד, [[תל ליטווינסקי]] (תל השומר) והשתתפות במבצע חמץ. במאי 48 סופח הגדוד לחטיבה 7 (באותו זמן הגדוד נקרא גדוד 2), ועמה השתתף במבצע בן נון א' לכיבוש לטרון (שנכשל).
| '''[[גליל ים]]''', [[כפר יעבץ]], [[כפר יונה]], [[כפר הס]], [[כפר סבא]]
| [[צבי גרמן]]
|-
| 33
| חי"ש גוש-דן (רוכז ב[[רמת אפעל]]) ופלוגות גדנ"ע של רמת גן, [[גבעתיים]] ו[[בני ברק]].
| דצמבר 1947
| אבטחת יישובי מזרח גוש-דן. הגדוד החזיק גם מחלקה ב[[הר-טוב]]. החזקת [[תל השומר|תל ליטווינסקי]] והשתתפות ב[[מבצע נחשון]], [[מבצע חמץ]], [[מבצע מדינה]] (כיבוש כפר סבא הערבית), [[טנטורה]], [[קאקון]], [[מבצע שוטר]] ו[[מבצע חיסול]].
| '''[[שכונת בורוכוב]] [[גבעתיים]]''', [[כפר סירקין]], [[מג'דל יאבא]], רמת גן ומחלקה 9 בהר-טוב
| [[בן ציון פרידן (זיו)]], [[דב גור]]
|-
| 34
| סגל מחנה האימונים של אלכסנדרוני, שהכשיר טירונים ומ"כים
| מאי 1948
| גדוד סיוע חטיבתי (כלל פלוגת סיור, פלוגת ג'יפים ופלוגת משוריינים).
| '''[[שכונת רמב"ם]] גבעתיים'''
|
|-
| 35
| אנשי [[אצ"ל]]
| יוני 1948
|הגדוד עבר שידוד מערכות אחרי פרשת אלטלנה.
| '''[[נתניה#רמת יגאל ידין (שיכון דורה)|מחנה דורה]] [[נתניה]]'''
|[[שמואל "מייק" אמיתי]]
|}

==לאחר מלחמת העצמאות==
===שנות החמישים===
בינואר [[1950]] הוקמה החטיבה מחדש כחטיבה 3, חטיבת מילואים. החטיבה שהוצבה בחזית הסורית השתתפה ב[[קרב תל מוטילה]].

===מלחמת ששת הימים===
ב-[[1965]] הפכה החטיבה ל[[חטיבה מרחבית]] בגבול עם סוריה ו[[לבנון]].

ב[[מלחמת ששת הימים]], החטיבה בפיקוד אל"ם [[עמנואל שקד]], כללה 4 גדודי חי"ר - גדוד 32 בפיקוד סא"ל [[משה בן דרור]], גדוד 33 בפיקוד סא"ל יצחק חלפון, גדוד 34 בפיקוד סא"ל שמחה אסף, וגדוד 92 בפיקוד רס"ן רן בר גיורא, גדוד חי"ם - גדוד 920 בפיקוד סא"ל [[אריה נחמקין|אריק נחמקין]], פלס"ר (פלוגת סיור) 78 בפיקוד רס"ן [[עזרא אוריון]], פלחה"ן (פלוגת חיל הנדסה) 858 בפיקוד סגן אמנון ארז, פח"ח (פלוגת חיל רפואה) 493 בפיקוד רס"ן שמואל מנסור, פלחי"ק (פלוגת קשר) 356 בפיקוד סגן גיורא שני, גנ"ט – גדוד תותחי 90 מ"מ נגד טנקים שנגררו על ידי [[טרקטור]]ים, חמ"ץ (חיל משטרה צבאית) 446 בפיקוד סגן אבנר מכס, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 337 בפיקוד סא"ל יעקב דיבון. החטיבה גויסה במהלך ה-[[18 במאי|18]] וה-[[19 במאי]] [[1967]], והחלה להתחפר ולהניח מוקשים, בסיוע גדוד 602 שצורף לחטיבה. ב-[[2 ביוני]] בהיתקלות עם כוח סורי נהרגו שני לוחמים מהפלס"ר. ב-[[3 ביוני]] נהרג לוחם מגדוד 32 באש דו"צ על ידי כוח מגדוד 602. ב-[[4 ביוני]] כוח סורי שניסה לצלוח את הירדן נהדף על ידי גדוד 32 ואש ארטילרית.

ב-9 ביוני החל השתתפה החטיבה ב[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|הבקעה לרמת הגולן]]. המאמץ העיקרי תוכנן לגזרה הצפונית דרך גבעת האם (מעל [[כפר סאלד]]), אך [[דוד אלעזר]] הורה על תקיפה באזורים נוספים כדי למנוע מהסורים לזהות את המאמץ העיקרי. בבוקר 9 ביוני הורה מפקד החטיבה [[עמנואל שקד]] לגדוד 33 שלא הועסק בקו המוצבים לכבוש את מוצבי דרדרה ותל הילאל. בהמשך הבקיעה החטיבה אל [[רמת הגולן]], תוך שהיא תוקפת בכמה מאמצים:
* כוח א' - גדוד 33 בפיקוד סא"ל יצחק חלפון חצה ראשון את הגבול ותקף רגלית את דרדרה ותל הילאל, ולאחר מכן סייע בכיבוש מוצבי ג'לבינה. הגדוד איבד 22 מחייליו בקרב זה וביניהם מפקד הגדוד, {{יזכור|45655|יצחק חלפון}}.
* כוח ב' - גדוד 32 בפיקוד [[משה בן דרור]] (מוריס) חצה ב[[גשר בנות יעקב]], עלה ברגל בציר הדרך ל[[בית המכס העליון]] והגיע עד מחנות [[עליקה]].
* כוח ג' - גדוד 92 בפיקוד רן בר גיורא צלח את הירדן בגזרת [[אלמגור]] והשתלט על מוצבי השפך, בית הבק, מוצבי הכפר משפע ומוצב בית הקברות.
* כוח ד' - גדוד 34 בפיקוד שמחה אסף הגן בגזרת [[דן (קיבוץ)|דן]], [[דפנה (קיבוץ)|דפנה]], [[שאר ישוב]], [[כפר סאלד]] ו[[גונן]], והדף התקפות סוריות. בהמשך כבש את אזור נוחילה והשתלט על הכפר [[ע'ג'ר|ראג'ר]].
* כוח ה' - הפלס"ר בפיקוד [[עזרא אוריון]] פרץ דרך דרבשייה כבש את עין טינה, ונלחם במוצבי דוריג'את, [[מצפה גדות|מורתפע]] ודרומה בציר המערבי במורד הירדן עד לגבעה 62. בהמשך חבר לכוח ב' בפיקוד מוריס והמשיך למחנות "עליקה".

במהלך הקרבות נהרגו 40 מלוחמי החטיבה.

לאחר המלחמה הפכה לחטיבה 820 קיבלה אחריות על מרחב רמת הגולן ובסיסה מוקם ב[[מחנה יצחק]] ("נפח") על שמו של חלפון.

===מלחמת יום הכיפורים===
[[קובץ:Yom Kippur War. XXXXVIII.jpg|ממוזער|left|200px|[[מפקדה|חמ"ל]] החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים, מפקד החטיבה צבי בר משמאל]]
החטיבה בפיקוד אל"ם [[צבי בר]] גויסה ביום שבת, 6 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה. גדודי החטיבה השתתפו בהגנה על גשרי הירדן ובלחימה במחבלים ב[[הר דב]]. גדודי המילואים וגדוד המרגמות של החטיבה התפרסו בגבול הלבנון, והסיירת השתלבה בלחימה ברמת הגולן. בהמשך לחמה החטיבה ב[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]].

בסוף המלחמה השתתפה החטיבה ב[[מבצע קינוח]], כאשר המח״ט יחד עם גדוד 92, נשלחו לסייע לכוחות גולני וצנחני המילואים בסריקה וטיהור החרמון. תאג"ד 92 התמקם בחניון שעל יד הרכבל התחתון וטיפל בפצועים הרבים מהקרב של חטיבת גולני, ובמקביל שאר לוחמי הגדוד סרקו את רכס החבושית ולקחו בשבי מספר לוחמי קומנדו סורים.

בינואר 1974, ב[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית|תקופת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור]], נהרגו ארבעה לוחמי פלוגה ג' מגדוד 32 בהפגזה סורית בסמוך ל[[תל פארס]]. [[אנדרטה]] הוקמה בסמוך למקום נפילתם{{הערה|[https://www.izkor.gov.il/en_d10573d6798fe9aa2f8ed23c50bc757d אנדרטה לארבעה נופלים מפלוגה ד' בגדוד 32], אתר [[יזכור (אתר אינטרנט)|יזכור]]}}

===מלחמת לבנון===
לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבת חי"ר ושמה שונה לחטיבה 609. החטיבה אוישה על ידי לוחמים יוצאי [[חטיבת גולני]]. ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] נלחמו כוחות החטיבה בגזרה המרכזית.

===מלחמת לבנון השנייה===
החטיבה, תחת פיקודו של אל"ם [[שלומי כהן]]{{הערה|{{nrg|רועי שרון|אות הצטיינות למ"פ שהודח והוחזר|555/633|13 במרץ 2007|1|1}}}}, לקחה חלק ב[[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|{{ynet|נחום ברנע|יומן מלחמה|3813419|9 בדצמבר 2009}}}}. גדוד 7012 של החטיבה, עליו פיקד סא"ל רוני בן חיים, לחם ברציפות במרחב הכפרים רג'מין, [[שיחין (לבנון)|שיח'ין]] וג'יבין במשך חמישה עשר ימים. במהלך הלחימה הרג הגדוד עשרות מחבלים, שבה שלושה מחבלי [[חזבאללה]] והשמיד אמצעי לחימה רבים{{הערה|1=יובל פיס, [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=EDKLE חוקר מלחמת לבנון השנייה מציג: הבעיות האמיתיות שהתגלו בשטח], [[סופהשבוע]], {{כ}} 09.08.2013.}}. כמו כן כבש הגדוד בזמן קצר את ה[[צומת]] המקשר בין הכפרים רג'מין ושיחין, שטח מפתח אוגדתי שאפשר את הכרעת הקרב במרחב. כמו כן סיפק הגדוד סיוע הומניטארי לכמה עשרות אזרחים [[לבנונים]], ובכלל זה מתן סיוע רפואי. בעקבות הדבקות במשימה, העמידה במשימות והמוסר שהפגין הגדוד בלחימה, העניק [[אלוף פיקוד הצפון]], [[גדי איזנקוט]], ב[[ספטמבר]] [[2007]] לגדוד [[צל"ש אלוף]] "על שהראה דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, דוגמה אישית, משמעת ומקצועיות{{הערה|1=
{{אתר הגבורה|5173|צל"ש יחידתי - גדוד 7012 חטיבת אלכסנדרוני}}, מתוך "אתר הגבורה".}}". לאחר המלחמה הופיעו בתקשורת טענות של חיילי היחידה על העדר פקודות, על אימונים לא רלוונטיים, חוסר בציוד, וטענות מצד הדרג הפיקודי על מוטיבציה לקויה של החיילים. מקצת מחיילי היחידה שיצאו למסע העלו טענות על חוסר באספקה, חוסר בהכנה, ציוד לקוי, מודיעין לקוי, וכי מטרת המבצע לא הייתה ברורה. מ"פ בחטיבה תיאר את אחד מימי הלחימה במילים: "היה להם יום קשה במיוחד עם היתקלויות ופצועים וכן עם בעיות מים ומזון קשות מאוד. אני מדבר עם ערן המג"ד ומבין שיש צורך בשיירה נוספת במהירות לטובת מזון ומים נוספים, ציוד קשר וסוללות וכן מדים וציוד אישי לחיילים וכמובן סיגריות."{{הערה|[https://www.alexandroni.co.il/he/77/ מלחמת לבנון השנייה] באתר חטיבת אלכסנדרוני}}

גדוד 8101 של החטיבה המשיך דרך הכפרים רג'מין ושיח'ין, בהם שהה גדוד 7012, למרחב [[ראס אל בידה|ראס אל ביידה]] במערב. הגדוד נתקל בדרכו אל הכפר במספר מחבלים שנהרגו בקרב, וכן נפצעו מספר חיילים. הגדוד שהה במרחב במשך שבועיים, והוחלף יומיים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף בחיילי [[חטיבת הצנחנים]]. את דרכו חזרה לגבולות הארץ ביצע הגדוד במהלך רגלי שארך פחות מלילה אחד.

===מלחמת חרבות ברזל===
[[File:Flags at a rally supporting hostage deal, 7 September 2024 48.jpg|thumb|מדבקה לזכרו של רס"ל (במיל') עומר סמדג'ה שנפל בקרב במרכז רצועת עזה]]

החטיבה גויסה ב[[שמחת תורה]], ה-7 באוקטובר, לשמירה על גבול הצפון. תוך 12 שעות ראשוני הכוחות הגיעו לקו הגבול. החטיבה השתתפה בקרב ההגנה מעל לארבעה חודשים בגזרת הצפון, והסבה אבדות לאויב. במשימת ההגנה על גבול הצפון נהרג סמ"ר עומר בלווה מפגיעת נ"ט<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://herzlia.news/סמר-עומר-בלוה-זל-יובא-היום-למנוחות/|הכותב=יעל אייל|כותרת=סמ"ר עומר בלוה ז"ל חזר למלחמה ונפל בקרב יובא היום למנוחות|אתר=הרצליה ניוז|תאריך=2023-10-22|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-09-18}}</ref>.

במהלך חודש יוני גויסה החטיבה פעם נוספת לגזרת עזה ותפסה את [[מסדרון נצרים]]. ב-[[20 ביוני]] [[2024]] במהלך אירוע ירי פצמ"רים של חמאס משכונת [[זייתון|זיתון]] בעיר עזה- לעבר ציר נצרים נהרגו שני לוחמים מהחטיבה, רס"ל במיל' סעדיה יעקב דרעי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/642289|כותרת=תפילת שחרית אחרונה בעזה: התמונה של סעדיה דרעי שעות לפני שנהרג|אתר=ערוץ 7|תאריך_וידוא=2024-07-06}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/641630|כותרת=האם השכולה ללי דרעי: "סעדיה לא נפל. סעדיה עלה"|אתר=ערוץ 7|תאריך_וידוא=2024-07-06}}</ref> ורס"ל במיל' עומר סמדג'ה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/641011|כותרת=אורן התבשר על נפילת בנו ביום הולדתו|אתר=ערוץ 7|תאריך_וידוא=2024-07-06}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/641034|כותרת=אורן סמדג'ה בהלוויית בנו: "אני אומר לחיילים - תרימו את הראש, אל תעצרו עד שננצח"|אתר=ערוץ 7|תאריך_וידוא=2024-07-06}}</ref>, מפגיעת פצמ"ר{{הערה|{{ynet|רענן בן צור, מאיר תורג'מן|עומר וסעדיה נפלו בעזה: "האור חייב לנצח את החושך. צריך הכרעה מוחלטת"|news/article/sknhsnfu0|21 ביוני 2024}}}}.

בתחילת אוקטובר 2024 נקראה החטיבה שוב לצפון המדינה, לצד יחידות מילואים נוספות של [[עוצבת הגליל|אוגדת הגליל]] ([[חטיבת אלון]] ו[[חטיבה 8]]). ב-7 באוקטובר 2024 לפנות בוקר יחידות אלו נכנסו לפעילות ב[[דרום לבנון]]<ref>{{Citation|title=המלחמה בישראל {{!}} היום ה-367|url=https://www.youtube.com/watch?si=nxOOH9QNl1s2a5D7&v=DPJ7AAy7Euo&feature=youtu.be|date=2024-10-07|accessdate=2024-10-07|last=לאומנות}}</ref>.

== אתרי ההנצחה ==
[[קובץ:TELHASOMERYAHAV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה ב[[תל השומר]]]]
* '''נתניה''' – עין יעקב סמוך לשכונת רמת ידין (דורה). [[אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני|אתר ההנצחה המוכרז, הגדול והמרכזי]] של החטיבה, מונצחים שמם של 449 לוחמי החטיבה אשר נהרגו בלחימה בקרבות השונים. באתר הזה מתקיימים ימי הנצחה שנתיים הכוללים מפגש לוחמי החטיבה ובני משפחותיהם מזה שנים רבות. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. עבודת האמנות ויציקת המתכת: האמן [[שלום בסקין|סול בסקין]], קצין בגדוד 33 וקצין ביחידה 37.
* '''עין איילה''' – המשולש הקטן, "מבצע שוטר" לפתיחת כביש החוף בקטע שבין זכרון יעקב לחיפה. טיווח פגז מאחת המרגמות שהיה פגום וזנבו נשמט, נפל והתפוצץ במערך פלוגה ד' מגדוד 35 והרג 9 מחייליה. האנדרטה תוכננה על ידי [[אדריכל]] [[יהודה יהב]]. האנדרטה הוקמה ביוזמה והשתתפות במימונה של עמותת חטיבת אלכסנדרוני.
* '''טנטורה''' – שימשה כנמל להברחת נשק, תחמושת ולוחמים ערבים לאזור. זקני זכרון יעקב, אשר הכירו את המוכתר בכפר ניסו למנוע את הקרב ולשכנע את התושבים להיכנע. אך קבוצה של לוחמים מוסלמים, גפירים ערבים שהגיעו לכפר והצטרפו אליהם למלחמה כפתה את המשך המאבק, דבר אשר הביא לקרב קשה זה "מבצע נמל", לנפילתם של 13 מחיילי החטיבה ולוחם אחד מחיל הים. האנדרטה תוכננה על ידי הסופר [[אברהם יצחק טריוואקס]], אביו של {{יזכור|91000|בנימין טריואקס}} שנהרג בקרב. ההסבה לביצוע - על ידי האדריכל [[אשר חירם]] מ[[היחידה להנצחת החייל]]. האנדרטה נבנתה בכספים שנתרמו על ידי המשפחות השכולות ושופצה על ידי האדריכל יהודה יהב.
* '''קאקון''' – עמק חפר – היה כפר ערבי גדול אשר שלט מבחינה טופוגרפית על האזור ולא אפשר קיום חיים נורמלים בהפגזות וירי, בין היתר על קיבוץ המעפיל ועין החורש. בקרב הכיבוש נלחמו חיילי החטיבה גם בכוח משוריין מהצבא העיראקי. כאן איבדה החטיבה 16 חיילים. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב.
* '''כפר סבא הערבית''' – פאתי כפר סבא, ערב הכרזת הקמתה של מדינת ישראל. בכיבוש כפר סבא הערבית "מבצע מדינה" נהרגו 28 חיילים. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. האנדרטה הוקמה בתרומת עיזבון המנוח על ידי מרגריטה וולדיסלב קרדוש לזכרו של רס"ן (מיל') יזהר-אילת קרדוש.
* '''תל ליטוינסקי''' – תל השומר – בסיס ענק של הצבא הבריטי אשר עם פינויו רצו הבריטים להעבירו לידי הערבים. קרב זה זכה שהיה בסמיכות לחג הפסח, החל את "מבצע חמץ" והתרחב לכיבוש חירייה, סקיה וסלמה. בקרב זה נהרגו 8 חיילים. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. האנדרטה הוקמה ביוזמה והשתתפות במימונה של עמותת חטיבת אלכסנדרוני ועירית רמת גן.
* '''ראש העין''' – גן לאומי מגדל צדק של [[רשות הטבע והגנים]]. בפעולה משולבת של "מבצע דני" ו"מבצע בתק" נכבשו ראש העין ומגדל צדק. יחידות מגדוד 32 שתוגברו על ידי פלוגות ב' ו - ג' מגדוד 145, לחמו נגד הצבא העיראקי. בקרבות אלו נהרגו 36 חיילים. ייזום, תכנון ומימון האנדרטה על ידי ארגון חברי "ההגנה" בפתח תקווה.
* '''קולה''' – גבעת כ"ח ליד בית אריה. גדוד 33 מהחטיבה כבש את התל השולט ולאחר מכן הוחלף בכוח מגדוד 32. עקב תנאי הקרקע הקשים, לא יכול היה הכוח להתחפר כהלכה והוא הותקף על ידי כוח משוריין של הלגיון הירדני. בקרב הקשה הזה איבדה החטיבה 31 חיילים. (במקומות שונים מופיעים בכתובים 32 נופלים ואולם על האנדרטה מופיעים 31 שמות נופלים.) מימון האנדרטה על ידי הורי הנופלים. האנדרטה חודשה ושופצה על ידי האדריכל יהודה יהב.
* '''לטרון''' – הקרב על לטרון "מבצע בן נון א' " היה קשה ולא צלח, אחת הסיבות לכישלון ההתקפה הייתה העובדה, שאיחרו בפתיחת ההתקפה ונכנסו לקרב באור יום ולא בחשכת הליל. השתתף בו גדוד 32 אשר איבד 54 מלוחמיו. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. לוח השמות עוצב על ידי האמן סול בסקין שהיה לוחם בחטיבה. האנדרטה הוקמה ביוזמה והשתתפות במימונה של עמותת חטיבת אלכסנדרוני. וכן בעזרתה הפעילה, מימונה והחזקתה של הקרן הקימת לישראל.
* '''[[אנדרטת פ"ז]], [[קריית גת]]''' – עיראק אל מנשייה – בקרב ארוך וקשה מול הבריגדה המצרית בפיקודו של סעיד טהא ביי ועבדול נאצר שהיה קצין המבצעים שלה בקרב הזה, נהרגו 87 מלוחמי "הפלוגה הדתית"- פלוגה ג' גדוד 33 של החטיבה וחיילי חטיבת אלכסנדרוני נוספים. מתכנן ומבצע: האמן סול בסקין, קצין בגדוד 33 וקצין ביחידה 37. אדריכל הנוף: מאיר פלג.
*[[מצפה גדות]] - שימש כמוצב סורי שנקרא "מורתפע" ואיים במשך שנים על [[גדות]]. נכבש על ידי החטיבה ללא קרב ב[[מלחמת ששת הימים]]. באתר הוקמה אנדרטה ומונצחים בה חללי החטיבה במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים ושלום הגליל.

כיום קיימים רחובות במודיעין, בפתח תקווה, בכפר סבא, בנתניה ובערים אחרות על שם היחידה.

==מפקדי החטיבה==
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
|- bgcolor="#F0F0F0"
!שם||תקופת כהונה||הערות
|-
| סא"ל [[דן אבן]] || [[1947]]–[[1948]] || מקים החטיבה ומפקדה הראשון
|-
| סא"ל [[צבי גרמן]] || [[1948]] || לימים מפקד [[חטיבת כרמלי]] ור[[מטה (צבא)|אש מטה]] [[פיקוד המרכז|פיקוד מרכז]]
|-
| סא"ל [[בן ציון פרידן (זיו)|בן ציון פרידן]] || [[1948]]–[[1949]] || לימים מפקד [[חטיבה 8]] ומייסד עמותת "אלכסנדרוני"
|-
| סא"ל [[בנימין צור]]|| [[1949]]–[[1950]] ||
|-
| סא"ל [[דב ירמיה]] || [[1950]] ||לימים מפקד [[בה"ד 4]]
|-
| סא"ל [[יוסף אל נחם]]|| [[1950]]–[[1951]] ||
|-
| אל"ם [[מתתיהו דגן (קורנפלד)]] || [[1951]]–[[1952]]||לימים [[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ו[[שגריר]] ב[[משרד החוץ]]
|-
| אל"ם [[יחזקאל פנט (קצין)|יחזקאל פנט]] || [[1952]]–[[1955]] || לימים ראש [[הג"א]]
|-
| אל"ם [[נחום גולן]] || [[1955]]–[[1964]] || מפקד [[חטיבת גולני]] ב[[מלחמת העצמאות]]
|-
| אל"ם [[אורי ביידץ]] || [[1964]]–[[1967]] || לימים מפקד [[חטיבת הנגב]]
|-
| אל"ם [[עמנואל שקד]] || [[1967]]–[[1968]] || מפקד החטיבה ב[[מלחמת ששת הימים]]. לימים [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]]
|-
| אל"ם [[יעקב שטרן]] || [[1968]]–[[1970]] || לימים ראש מטה [[פיקוד הצפון]]
|-
| אל"ם [[אפרים חירם]] || [[1970]]–[[1971]] || לימים מפקד [[עוצבת הגליל]]
|-
| אל"ם [[צורי שגיא]] || [[1971]]–[[1973]] || לימים מפקד [[אוגדה 81]]
|-
| אל"ם [[צבי בר]] || [[1973]] || מפקד החטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. לימים מפקד [[משמר הגבול|מג״ב]]
|-
| אל"ם [[אורי שמחוני]] || [[1973]]–[[1974]] || לימים [[נספח צבאי (ישראל)|נספח צה״ל]] ב[[ארצות הברית]]
|-
| אל"ם [[מנחם עינן]] || [[1974]]–[[1975]] || לימים עוזר ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ״ל]]
|-
| אל"ם [[אשר דר]] || [[1975]]–[[1977]] || מעוטר [[צל"ש אלוף]] ו[[עיטור העוז]]
|-
| אל"ם [[פנחס קופרמן]] || [[1977]] || ממלא מקום
|-
| אל"ם [[גיורא ענבר (מפקד מו"פ יבשה)|גיורא ענבר]] || [[1977]]–[[1978]] ||
|-
| אל"ם [[עודד ניר]] || [[1978]]–[[1980]] || לימים מפקד [[אוגדה 85]]
|-
| אל"ם [[חגי לוי (קצין)|חגי לוי]] || [[1980]]–[[1983]] || לימים ראש מטה [[פיקוד המרכז]]
|-
| אל"ם [[יצחק ברעם]] || [[1983]]–[[1984]] ||
|-
| אל"ם [[אפי איתם]] || [[1984]]–[[1987]] || מעוטר [[עיטור המופת]], לימים מפקד [[עוצבת הגליל]]
|-
| אל"ם [[גיורא ענבר]] || [[1987]]–[[1990]] || לימים מפקד [[עוצבת אתגר]]
|-
| אל"ם [[רזי יהל]] || [[1990]]–[[1992]] || מעוטר [[עיטור המופת]], לימים ראש מטה [[פיקוד הצפון]]
|-
| אל"ם [[אהרון זיו]] || [[1992]]–[[1995]] || לימים [[נספח צבאי (ישראל)|נספח צה״ל]] ב[[יפן]]
|-
| אל"ם [[צפריר בן זאב]] || [[1995]]–[[2000]] ||
|-
| אל"ם [[יריב קריגר]] || [[2000]]–[[2004]] ||
|-
| אל"ם [[שלומי כהן]] || [[2004]]–[[2006]] || מפקד החטיבה בזמן [[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
| אל"ם [[אשר בן לולו]] || [[2006]]–[[2007]] ||לימים ראש מטה [[פיקוד הצפון]]
|-
| אל"ם [[אורן אבמן]] || [[2007]]–[[2009]] || לימים מפקד [[עוצבת עידן]]
|-
| אל"ם [[רסאן עליאן]] || [[2009]]–[[2011]] || לימים [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]]
|-
| אל"ם [[דוד זיני]] || [[2011]]–[[2014]] || לימים מפקד [[הגיס המטכ"לי]]
|-
| אל"ם [[יואב ירום]] || [[2014]]–[[2017]] ||[[מטה (צבא)|ראש מטה]] [[חטיבת גולני]] ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|-
| אל"ם [[חזי נחמה]] || אוגוסט [[2017]] - ספטמבר [[2019]] || מעוטר [[צל"ש אלוף]]
|-
| אל"ם [[ישראל פרידלר]] || ספטמבר [[2019]] - אפריל [[2022]] || מעוטר [[צל"ש מפקד אוגדה]], לימים מפקד [[חטיבת ביסלמ"ח]]
|-
|אל״מ רועי תימור רוסו ||אפריל 2022 -אוגוסט 2022 || ממלא מקום
|-
|אל"ם [[גיל ורנר]]
|אוגוסט 2022 -אוגוסט 2024
|מפקד החטיבה ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|-
| אל"ם [[משה פסל (קצין)|משה פסל]]|| 21 באוגוסט 2024 - ||
|}

==לקריאה נוספת==
* [[רם אורן]], "'''לטרון'''", הוצאת קשת, [[2002]]
* עֻזי קורן "אוֹר בַּזָּלוֹת", הוצאת "סער" והמחבר 1991
* עֻזי קורן "גִבעוֹת דָאמוּר, שָׁם..." ,הוצאת "גוונים" 2011
* [[אלישיב שמשי]], "'''עוד ניצחון כזה...''' על רוח לחימה במלחמת לבנון השנייה", [[מודן הוצאה לאור|הוצאת מודן]] ו[[הוצאת משרד הביטחון]], [[2013]]
* {{צ-ספר|מחבר=[[גל הירש]]|שם=סיפור מלחמה סיפור אהבה|מו"ל=[[הוצאת ידיעות אחרונות|ידיעות אחרונות]]|שנת הוצאה=2009|מקום הוצאה=תל אביב|ISBN=9789654828109}}
* [[מאיר פינקל]], '''הפקת לקחים ברמה הטקטית במלחמת העצמאות - חלון לשני דפוסי ארגון צבאי''', בתוך: '''מלחמה המעצבת הראשונה - שבעה מאמרים במלאת שבעים שנה למלחמת העצמאות''', [[מודן הוצאה לאור|מודן]], [[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)|משרד הביטחון וצה"ל/המחלקה להיסטוריה]], 2018, עמודים 113–150

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Alexandroni Brigade|שם ויקישיתוף=חטיבת אלכסנדרוני}}
* {{אתר רשמי|http://www.alexandroni.org}}
* [https://www.instagram.com/hativa3/?hl=en עמוד האינסטגרם הרשמי] של חטיבת אלכסנדרוני
* [https://web.archive.org/web/20120721042032/http://alexandroni.co.il/PAGE8.asp אתר החטיבה המתחדשת], המספר את מורשת הקרב החטיבתית שלאחר מלחמת העצמאות.
* {{הארץ|סמ"ר (מיל') אורי ברזק, חטיבת אלכסנדרוני|מלחמת מעמדות בצה"ל|1.1129651|18 באוגוסט 2006}}.
* {{הארץ|עמוס הראל|שלוש שנים למלחמת לבנון: השאלה מי ניצח במלחמה נשארה פתוחה|1.1270402|10 ביולי 2009}}.
* {{ynet|חגי עינב|"בייבי בום" בגדוד הסיור של אלכסנדרוני|3438287|16 באוגוסט 2007}}.
* {{ועדת אגרנט|צבי בר, מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים,|אלמ צבי בר - מח"ט 820}}
* [[טל זגרבה]], [https://web.archive.org/web/20141006073929/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2010/15/1505.htm אלכסנדרוני סופרסטאר], [[במחנה]], {{כ}} 14.04.2010.
* {{ישראל היום|שלמה צזנה|צו לדורות|485579|22 ביוני 2017}}.
* אבנר שמואלוביץ ובעז זלמנוביץ, [https://www.idf.il/media/36670/הקרב-על-דרדרה-חטמר-3-וגדוד-33-בלחימה.pdf הקרב על דרדרה - חטמ"ר 3 וגדוד 33 בלחימה], [[אגף ההדרכה|אגף ההדרכה של צה"ל]]
* {{קישור כללי|הכותב=שלמה מן|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2016/10/05/דרדרה-בידינו/|כותרת=קורותיה של פלוגה ד' מגדוד 33 בכיבוש דרדרה במחלחמת ששת הימים|אתר=אתר "נעמוש"}}
* {{קישור כללי|הכותב=שלמה מן|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2014/10/21/שיניתי-את-התוכנית-הגדודית-ותקפנו-ממער/|כותרת=סיפורה של פלוגה ג' מגדוד 33 בכיבוש תל הילאל במלחמת ששת הימים|אתר=אתר "נעמוש"}}
* {{ynet|יואב זיתון|ממשבר אמון לאימון מפרך: כך מסיר צה"ל חלודה מכוחות המילואים|61392560|11 ביוני 2022}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007370729205171|ישראל, צה"ל. חטיבת אלכסנדרוני}}https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13769984 כתבה על גדוד 7012 במלחמת חרבות ברזל

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חטיבות צה"ל בתש"ח}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:אלכסנדרוני, חטיבה}}
[[קטגוריה:חטיבת אלכסנדרוני|*]]
[[קטגוריה:חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:חטיבות חי"ר במילואים בצה"ל|אלכסנדרוני]]
[[קטגוריה:עוצבת הגליל]]
[[קטגוריה:יחידות צה"ל במלחמת חרבות ברזל]]