לדלג לתוכן

חטיפת עדי שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חטיפת עדי שרון הייתה פרשיית חטיפה של שני ישראלים, אב ובנו, על ידי חברי כנופייה צ'צ'נית, בעבור תשלום דמי כופר נפש. האב, יוסף, שוחרר לאחר יום ונדרש לשלם מיליוני דולרים תמורת בנו. הבן, עדי, שוחרר לאחר עשרה חודשים שבמהלכם עבר עינויים.

הוא נולד בארץ, בן יחיד לאמה וליוסי שרון (בניאשווילי). כשהיה בן ארבע אמו נפטרה ממחלת הסרטן. לאורך ילדותו של עדי, סבל אביו מקשיים כלכלים ולאחר שקיבל הצעת עבודה לעבוד ברוסיה, החליט לעשות לשם רילוקיישן. את בנו השאיר יוסי אצל הוריו, שטיפלו בנכדם לאורך השנים בחולון. בקיץ 1999, נסע עדי לבקר את אביו במוסקבה. לאורך אותו הקיץ, בה היה מסתובב עם אביו באופן קבוע ברחובות העיר.

אירוע החטיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדי שרון ואביו, איש העסקים הישראלי יוסף שרון, נחטפו ב-23 באוגוסט 1999, בקוטוזובסקי פרוספקט במוסקבה, יומיים לפםלמחרת שוחרר האב והוצגה בפניו דרישה לשלם 9 מיליון דולר תמורת בנו.

שרון פנה למשטרת מוסקבה. הפושעים הפחיתו את הכופר לשני מיליון דולר. ב-21 בינואר 2000 קיבל שרון את זרת בנו. במהלך המשא ומתן, סכום הכופר הופחת שוב ל-80,000 דולר. ב-5 במאי קיבל שרון את הזרת השנייה של בנו באזהרה שהוא יקבל את הראש בפעם הבאה[1]. עדי שרון הוחזק כל אותו זמן במרתף, למעט פרקי זמן קצרים, בעיקר בחורף, בו נאלצו החוטפים להוציאו ולשכנו בביתם, בעקבות הצפת המרתף. מצבו הבריאותי הידרדר מאוד לאורך הזמן. במקביל, החל עדי תהליך של חזרה בתשובה בשבי.

כשנה לאחר החטיפה, ב-1 ביוני 2000, שוחרר עדי שרון בפנזה.

לכידת החוטפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שחרורו של עדי שרון נעצרו 16 עבריינים בראשות האחים ויטייב, מארגני החטיפה[2].

החוטפים נידונו לתקופות מאסר ממושכות. רוסלן, חיזיר ושמשאן ויטייב נידונו לתקופות מאסר שונות (משמונה עד עשר שנים). גוריאצ'ב קיבל 10 שנים וסאליא כ־9 שנות מאסר[3]. אחד מהם, מת בכלא לאחר עימות עם אסירים אחרים.

ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, הודה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואמר כי "הפעולות הנחרצות של הכוחות המיוחדים הרוסיים הוכיחו בפני קבוצות טרור מכל הסוגים שממשלה רצינית ואחראית לא תתמסר לאיום באלימות"[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]