חידה לשונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חידה לשונית היא חידה המעמידה במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר.

כיום קיימות חידות לשוניות מרכזיות, המבוססות כולן על יצירת מילה מתוך מילה לפי כלל מסוים:

  • קפד ראשו: לוקחים את האות הראשונה במילה, מורידים אותה ומקבלים מילה אחרת. דוגמה: כלי בשחמט, קפד ראשו - אחד החושים (צריח, ריח).
  • שנה ראשו: לוקחים מילה, משנים את האות הראשונה שלה ומקבלים מילה אחרת. דוגמה: איבר מרכזי בגוף, שנה ראשו - עוצמה (מוח, כוח).
  • שנה זנבו: לוקחים מילה, משנים את האות האחרונה שלה ומקבלים מילה אחרת. דוגמה: חלום הקשור בביטול מלחמות, שנה זנבו - מצב בו שרויים הנחים במיטות (שלום, שלוה).
  • חלץ כרסו: לוקחים מילה ומוציאים ממנה את האותיות האמצעיות, למשל: יונק מעופף, חלץ כרסו - משקע לילי! (עטלף, טל).
  • משחקי הברות במילה: הופכים מיקום של הברות שלמות במילה, ולא משחקים רק באות. למשל : "מוערך בכרך": (י(ה)קיר קיריה, או בלשון אחרת, יקיר העיר).
  • קפד צווארו: לוקחים מילה ומוציאים ממנה את האות השנייה, למשל: מצב גופני לאחר הורדה במשקל, קפד צווארו - הבעת מילים בלחן נישא אל-על (רזון, רון).
  • הוא והיא: מילה בזכר שהופכים אותה לנקבה, למשל: "הוא ישות צמרתית מטפסת, היא ישות חיה ירוקה ומקפצת!" (אילן ואילנית).
  • בחש מילה: לוקחים מילה ובוחשים אותה, כמו: על פיו ישק בעם דבר. בחש. לו מייחלים, נו שיבוא כבר! (מושל, שלום).
  • ליר"ז (לו יהי ראשו זנבו): לוקחים אות ראשונה ממילה ושמים אותה בסופה, כמו: אנטילופה מדברית, ליר"ז - הגיד (ראם, אמר).

עוד דוגמה: אבי העברים, ליר"ז - אביהם הרוחני של ההודים (אברהם, ברהמא).

  • מהסוף להתחלה: קוראים מילה בצורה הפוכה, למשל: קריאה למרי בשלטון, קרא הפוך הכיוון של שואף להיות נבון (המרדה, הדרמה - על פי חכמינו שקבעו: הרוצה להחכים ידרים למידה הדימה).
  • גלגל חוזר (או "סוגרים מעגל"): רצף הגדרות של מושגים בני יותר ממילה אחת, שבו המילה האחרונה של מושג במעגל היא הראשונה במושג שבא אחריו, למשל: יושב ראש, ראש חץ ,חץ וקשת, קשת בענן.

חידות לשוניות אלה מרבות להופיע גם בהגדרות של תשבצי היגיון.

במשחק המילים המכונה היום "שנה זנבו" השתמש כבר ישעיהו הנביא, במשל הכרם בו הוא אומר: "קויתי למשפט והנה משפח" ישעיהו משתמש באותו פסוק גם במשחק המכונה היום "שנה צווארו": "צדקה והנה צעקה" (משחק המילים "משפט-משפח" הפך להיות ביטוי להבעת ניגוד שמבטא חוסר צדק במקום צדק, ומשפטנים נוהגים להשתמש בו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tony Augarde, The Oxford Guide to Word Games, OUP, 1984
  • עדו זינגר, הפוך על הפוך, הוצאת מלוא, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]