ישעיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של ישעיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב
פסלו של ישעיהו בן אמוץ, שפיסל אליג'אזיניו בראשית המאה ה-19 בבזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס שבברזיל

יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ המוזכר בתנ"ך, היה נביא שפעל בממלכת יהודה בימי המלכים עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו. פירוש השם "ישעיהו", הוא, לפי פרשן המקרא משה דוד קאסוטו, "יושיע ה'" או "ה' המושיע". על פי פרשנות של פרק ו' בספרו כנבואת הקדשה, התחיל ישעיהו להתנבא רק בשנת מותו של המלך עוזיהו (757 לפנה"ס). אפשר שהמשיך ישעיהו להתנבא גם בימי מנשה המלך, אך זה לא נכתב בפירוש[1]. ישעיהו בן אמוץ נחשב לאחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים בנבואה הישראלית הקלאסית.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חז"ל, היה גם אביו, אמוץ, נביא, לפי הכלל שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא. לפי מסורת חז"ל, אחיו של אמוץ היה אמציה מלך יהודה[2].

ישעיהו היה מעורה במדיניות יהודה ומקורב לבית המלכות. עמדתו הפוליטית הייתה כי אלוהים הוא ששילח את אשור ביהודה והוא יצילנה מיד סנחריב, ומן העמדה הזאת נבע העידוד שהעניק ישעיהו לחזקיהו, שלא להיכנע למלך אשור, והתוכחה עליו כאשר פנה לאפיקי עזרה חיצוניים כמו מצרים. גישתו התאולוגית של ישעיהו, שתפסה את עליית אשור כמעשה האל היא נקודת מפנה באמונה הישראלית - מאמונה שמרוכזת בקורות את עם ישראל לאמונה אוניברסלית.

נבואותיו עוסקות במלחמה בעוולות החברתיים, בעבודה זרה ובתפיסה שפולחן הקורבנות אינו יכול לכפר על החטאים. נבואותיו מגוונות וכוללות התייחסות לעם ישראל ולאומות העולם. לפי הפירוש המקובל, סיפור הקדשתו מופיע בפרק ו' בספרו, שם מתואר כי הוא רואה את האל ושרפיו, וכאשר הוא שומע את אלוהים שואל את מי אשלח, והוא מתנדב ואומר "הנני שלחני". בניגוד למשה שהתנגד וסירב לשליחותו בתחילה, ישעיהו מתואר כמי שהולך ברצון לשליחות הלא קלה.

בחזיונותיו הוא מתאר כמי שרואה את אלוהים:

"ואראה את ה' ישב על כיסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:" [3]

חז"ל השוו את חזיונו של ישעיהו לחזון המרכבה של הנביא יחזקאל, וקבעו שכל מה שראה יחזקאל ראה גם ישעיהו, אלא שישעיהו (או דורו) היה מורגל במחזות כאלו ולכן הוא לא טרח לתאר את כל פרטי החזון, בניגוד ליחזקאל.

ישנם חוקרי מקרא מודרניים, כגון ברוך שפינוזה הטוענים שספר ישעיהו מכיל דרשות בשני סגנונות שונים לחלוטין ולכן הוא ככל הנראה קיבוץ דרשותיהם של שני נביאים שונים. חוקרים אלה מכנים את הדורש של חלקו השני של הספר בשם "ישעיהו השני".

קבר הנביא ישעיהו בנחל ברעם

עפ"י הגמרא ביבמות דף מ"ט ע"ב, ישעיהו נהרג על ידי מנשה מלך יהודה (שהיה, למעשה, בן בתו, כפי שמבואר בגמרא בברכות דף י' ע"א). על פי המתואר בגמרא, מנשה הוכיח את הנביא על כך שחלק מנבואותיו סותרות את נבואות משה (בין השאר, הנבואה שבה הוא "רואה" את ה', בניגוד לדברי משה "כי לא יראני האדם וחי"), וישעיהו, במקום לענות לו, ביודעו שמעשה זה יביא להריגתו המיידית כמורד במלכות, החליט לברוח. במהלך מנוסתו ראה ארז, וע"י שם קדוש נבלע בתוכו. מנשה המלך ציוה לנסר את העץ ובכך להרוג את הנביא, אולם העץ לא התנסר באופן פלאי, עד שהגיעו למקום שבו היו שפתיו של הנביא, ושם התנסר העץ והנביא נהרג. חז"ל מסבירים כי עונש זה היה מידה כנגד מידה על דבריו "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב".

עפ"י המסורת קבור ישעיהו הנביא בגליל, וציון קברו נמצא בערוץ נחל ברעם מתחת לקיבוץ ברעם, ליד המפגש עם נחל דישון. לפי מסורת אחרת המופיעה בספר "חיי הנביאים", ישעיהו קבור ליד עין רוגל בנחל קדרון בירושלים; מסורת דומה, אם כי ללא האזכור המפורש של נחל הקדרון, מופיעה באבות דרבי נתן

חזון אחרית הימים בנבואת ישעיהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הנבואות המפליאות, היא נבואת אחרית הימים (ישעיהו פרק י"א). בנבואה זו מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש" וכן "ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשינאה בין עמים ואנשים. מצב זה יגיע כאשר ימשול בישראל המלך המשיח, מצאצאי משפחת בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי". הרמב"ם כותב כי לדבריו של ישעיהו יש משמעות סמלית בלבד וגם בימות המשיח לא יתבטל דבר ממינהגו של עולם. לדעתו, לא יהיה שום חידוש במעשה בראשית אלא, הפירוש הוא כי "ישראל שישבו לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים לזאב ולנמר".[4] אולם בהמשך נבואת ישעיה זו, מוסיף ישעיה לנבא כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הניסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חז"ל פירשו שכיוון שהיה מנשה מלך רשע הוא לא נכלל ברשימת המלכים שבתחילת ספר ישעיהו, ראו סדר עולם רבה פרק כ'. מדרש נוסף טוען שמנשה הרג את ישעיהו
  2. ^ תלמוד בבלי מגילה י' ע"ב: "ואמר רבי לוי: מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו"
  3. ^ ו, א
  4. ^ ‏הלכות מלכים, תחילת פרק י"ב.