לדלג לתוכן

חיים אברהם אישטרושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חיים אברהם איסטרושה
לידה 1760
שאלוניקי
פטירה 1829 (בגיל 69 בערך)
סרס, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יוון העות'מאנית
מקום מגורים שירון (סרס)
תקופת הפעילות ?–1824 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו הרב חיים פאלאג'י
חיבוריו ירך אברהם (שני חלקים), בן לאברהם
אב הרב דוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חיים אברהם אישטרושה או איסטרושה או איסטרולסה[1] היה אב"ד, רבה של שירון (סרס) שביוון בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ומחבר שו"ת ירך אברהם.

נולד בשנת התק"ך (1760) בשאלוניקי לרבי דוד איסטרושה, בן בנו של הרב דניאל בן משה אישטרושה, ראש ישיבת פורטוגל - יחיא בסלוניקי ומחבר ספר "מגן גיבורים"[2].למד בצעירותו בביתו, שם היה בית המדרש שבראשו עמד אביו.[3] זמן מה לאחר שהוסמך להוראה, יצא לשמש ברבנות בעיר קומוטיני, בצפון-מזרח יוון, כמו כן כיהן כרב גם בערים לאריסה וקסטוריה. הרב חיים פאלאג'י מביא אותו בספריו, ומכנה אותו ”עמיתנו בתורה”[4]

בט' בטבת ה'תקס"ד מונה לרבה של הקהילה היהודית בשירון[5], שם התפרסם ובתקופה זו הדפיס את ספריו. לאחר זמן מה שב לשאלוניקי היה רגיל לדרוש בבית המדרש "מגורשי קאשטיליה" שבעיר, כמו למשל בשנת התקד"ן (1794), אז דרש לכבוד פטירת סבתו מצד אמו, פלור[6]. בשנת התקס"ח דרש בק"ק "קאטאלטן ישן" שבעיר לכבוד פטירת גיסו, אמו של האחרון ויצחק מאטאלון[7] בשנת התקס"ג חנך את בית הכנסת "איטליא חדש" שבסלוניקי. כיהן כרבה של קהילת איטליא ישן בעיר.

נפטר בשנת התקפ"ט (1829) ונספד באזמיר על ידי רבי דוד אמאדו[8].


תקופת חייו של הרב הרב חיים אברהם אישטרוסה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
שער ספר ירך אברהם חלק שני
  • ירך אברהם חלק א' (שאלוניקי תקע"ה) - שאלות ותשובות בנושאים השייכים לחלקים אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר בשולחן ערוך, ובסופו שאלות בנושאים אבן העזר וחשן משפט שהשיב סבו, רבי דניאל וכן קונטרס שמות גיטין שחיבר זקנו. בתוך הספר ישנם גם תשובות מאת אבי המחבר, רבי דוד.
  • ירך אברהם חלק שני (שאלוניקי התקע"ה) - שאלות ותשובות בנושאים השייכים לחלק חשן משפט בשולחן ערוך.
  • בן לאברהם[9] (שאלוניקי התקפ"ו) - דרושים על סדר פרשות השבוע, וביניהם דרושעם שחיבר אביו, כמו למשל דרוש שכתב לו אביו לומר בבר המצווה שלו[3], ודרוש א' בפרשת וישב. עוד בחיבור דרושים להספד יוסף מרדכי מיוחס (בעל ספר ברכות המים)[10], החיד"א, חכם אברהם הלוי ועוד. בספר דרושים לשבת הלבשה[11]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה חזן, המעלות לשלמה, ערך רבי אברהם איסטרושה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שם משפחתו הארוך גרם לשיבושים רבים. "אישטרושה" הוא השם בו חתם ומופיע על ספריו, אך האחרונים מכנים אותו גם כדוגמה השנייה. הדוגמה האחרונה מופיעה גם היא, למשל בספר תורה וחיים אות רטו"ב
  2. ^ שאלוניקי תקי"ד
  3. ^ 1 2 בן לאברהם דרוש א'
  4. ^ החבי"ף, תורה וחיים אות רטו"ב
  5. ^ בן לאברהם, פרשת ויגש, דרוש ראשון
  6. ^ בן לאברהם, פרשת וירא
  7. ^ בן לאברהם, פרשת חיי שרה, דרוש ראשון
  8. ^ תהלה לדוד, חלק א', דרוש ט"ז לשבת הלבשה
  9. ^ כך בכותרת הספר, אך בכותרות שבראשי העמודים כתוב "בן אברהם"
  10. ^ פרשת ויצא דרוש א'
  11. ^ שמות, דרוש ג'