פרשת ויגש
| |||||
| פסוקים: | בראשית, מ"ד, י"ח - מ"ז, כ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מס' פסוקים: | 106 | ||||
| תוכן: | יהודה מציע עצמו כעבד במקום בנימין, יוסף חושף את זהותו בפני אחיו, יעקב ומשפחתו יורדים למצרים, יוסף מנהל את כלכלת מצרים | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| בני כל העדות | יחזקאל, ל"ז, ט"ו-כ"ח | ||||
פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את מסכת אירועי יוסף, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף. הפרשה הבאה, ויחי, עוסקת בסוף חייו של יעקב.
לרוב יקראו את פרשת ויגש סמוך לראש חודש טבת.
תוכן עניינים
סיכום הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האחים מגנים על בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרשה הקודמת הסתיימה בדרישתו של יוסף להחזיק אצלו את בנימין, אחרי שהואשם בגניבת גביע הכסף של יוסף. יהודה הציע שהאחים כולם יישארו במצרים כעבדיו של יוסף, אך יוסף מוכן לאפשר לשאר האחים לחזור לארץ כנען ולהשאיר אצלו רק את בנימין.
יהודה ניגש ליוסף ופורש בפניו בנאום ארוך את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו. הוא מתאר את מערכת היחסים המיוחדת בין יעקב ובנימין ("ונפשו קשורה בנפשו") ואת מצבו הנפשי הרעוע של יעקב מאז היעלמות יוסף. יהודה מדגיש כי הוא ערב לשלומו של בנימין בפני יעקב, ומציע להישאר במקום בנימין כעבדו של יוסף.
יוסף חושף את זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף איננו מצליח יותר להסתיר את זהותו מהאחים. הוא משלח את כל הנוכחים מהחדר, פורץ בבכי ומציג עצמו בפני אחיו: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?"[1] האחים נבהלים ושותקים, ויוסף מסביר כיצד התגלגלה מכירתו לטובה, וכיצד הוא מסוגל כעת לכלכל את משפחתו במהלך הרעב השורר במצרים ובכנען. לאחר פיוס הדדי הוא שולח את האחים, עם עגלות וציוד שמספק פרעה, חזרה לכנען, מתוך כוונה שהמשפחה כולה עם יעקב תבוא אל יוסף למצרים.
ירידת יעקב למצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב מקבל בהתרגשות גדולה את הבשורה ויוצא לדרך למצרים. הוא עוצר בבאר שבע ומעלה קורבנות, ושם מתגלה אליו אלוהים ומחזק את ידיו בירידה למצרים.יצחק לעומתו, הצטווה להישאר בארץ כנען (פרק כ"ו, פסוק ב'). אלוהים מבטיח ליעקב כי זרעו יהיה לגוי גדול במצרים ובסופו של דבר יעלו חזרה לארץ ישראל. לאחר מכן מובאת בתורה רשימה של צאצאי יעקב שירדו למצרים. התורה מונה 70 'יוצאי ירך יעקב' היורדים מצרימה, נשים וגברים, מלבד נשי בני יעקב, יוסף ושני בניו (שהיו כבר במצרים), והוא עצמו.[2]
משפחת יעקב מגיעה למצרים ויעקב ויוסף נפגשים. יוסף מדריך את אחיו לומר לפרעה שהם רועי צאן, כדי שישכן אותם באזור נפרד במצרים. בני יעקב נפגשים עם פרעה ואחריהם בא גם יעקב עצמו ומברך את פרעה. יוסף משכן את אחיו בארץ גושן ומספק להם מזון במהלך שנות הרעב.[3]
במקביל מנהל יוסף את הכלכלה המצרית כולה בזמן הרעב. המצרים הרעבים ללחם נותנים ליוסף את כספם ואת מקניהם, ולבסוף נותנים את אדמותיהם וגם את עצמם לעבדים לפרעה בתמורה לאוכל. יוסף קובע מערכת של מסים, שבה פרעה מחזיק בכל הנכסים, מספק לעם זרעים לעבודת האדמה והעם מחזיר לו חמישית מן היבול.
הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפטרה היא בספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוקים ט"ו-כ"ח. יחזקאל מנבא על איחוד ממלכת יהודה וממלכת ישראל, המיוחסת אצלו ליוסף:
וְאַתָּה, בֶן אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו,
וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו.
וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
- פרשת ויגש - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת ויגש, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת ויגש, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת ויגש
- פרשת ויגש, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת ויגש, באתר "כיפה"
- פרשת ויגש עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת ויגש, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפיה על פרשת ויגש, באתר "בינינו"
- פרשת ויגש, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת ויגש", באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשיות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
