דוד אמאדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי דוד אמאדו
לידה 1777
איזמיר, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1832 (בגיל 55 בערך)
י"ג בכסלו תקצ"ב
איזמיר, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אזמיר
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום מגורים אזמיר, ירושלים, חברון
מקום פעילות אזמיר
תקופת הפעילות ? – 18 בנובמבר 1831 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב חיים יהודה אליעזר
תלמידיו הרב חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי, הרב חיים מאיר מזרחי
חיבוריו תהלה לדוד, עיני דוד
אב רבי יעקב
צאצאים רבי יעקב אמאדו (מחבר ספר אמרי אמת), רבי חיים משה ורבי אברהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב דוד אמאדו (17771832) היה דיין, פוסק, שליח ציבור, ראש ישיבה, דרשן ורבה של אזמיר.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יעקב אמאדו. למד אצל הרב חיים יאודה אליעזר[1]. נתמנה בצעירותו לדיין וישב בהרכב עם הרב רפאל אשכנזי, והרב חיים יצחק אלגאזי. למד קבלה יחד עם הרב יוסף רפאל חזן (מחבר ספר חקרי לב), והאחרון העיד עליו כי היה בקי בחכמת האמת. עמד בראש ישיבת בית הלוי באזמיר, אותה ייסד הגביר יאושע שם טוב הלוי מורינו. בישיבה זו למדו גם בניו ונכדיו של רבי דוד[2].

תיקן תקנות והנהגות רבות בעירו. היה דרשן ושליח ציבור כה דגול בק"ק גברת[3], עד שמעיד הרב אברהם פאלאג'י על זקנו היר"ח שהתאוה תמיד להשתתף בתפילה זו: ”ואני ידעתי כי רבינו הגדול מאור הגולה מרן זקני בעל גדולים חקרי לב זיע"א על הרוב היה מתאוה לילך לק"ק גברת כדי להתפלל עם הרב המלך דוד ז"ל שהוא הש"ץ ואמר דידענא בחיליה דיודע לכווין וקדוש הוא לאלוהיו”.

היה בקשרי ידידות עם הרב יצחק ארדיט[4]. היה מעניש את מי שלא היה מגיע לשמוע פרשת זכור ופרשת פרה[5]. היה מזהיר את הממונים על הקנסות ואת השוטרים מטעמו להסתובב ברגלים בגנות ובפרדסים כדי לשמור שלא ישבו גברים ונשים יחד ויבואו לידי חטא[6]. נשאל על ידי הרב חיים פלאג'י "שאלה בעניין קשה" בשנת התקפ"ה[7].

חתם יחד עם הרבנים יצחק נאבארו ושמואל חכים על פסק האוסר לקרוא בספרי תנ"ך וספרי תהלים הנדפסים על ידי כת מסיונרים נוצרית וגזרו כי הם טעונים שריפה מן הדין[8].

בשנת תק"ף הקדיש רבי דוד ספר תורה שכתב לקהילת קודש גברת, שם דרש לכבוד המאורע רבי רפאל אשכנזי[9].

החבי"ף מעיד עליו:

שמעתי מפה קדוש מורינו הרב המופלא כבוד מורינו הרב ר' דוד אמאדו, כי מרגלא בפומיה לומר שאם לא היה זקן ובעל יסורין, היה רוצה לילך לכל העיירות וכפרים אשר סביבותינו, כדי להורות להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון

תורה וחיים לרבי חיים פאלאג'י, מערכת ד'

רבי דוד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנת תקנ"ג עזב אותה ועבר לחברון, ולאחר מכן שב לאזמיר מסיבה בלתי נודעה.

נפטר בי"ג בכסלו תקצ"ב במהלך מגפה שפרצה באזמיר.

הספידוהו רבי יאושע אברהם קריספין[10], רבי שלמה חכים[11], רבי חיים ביז'ה[12] ועוד.

בניו הם רבי יעקב אמאדו (מחבר ספר אמרי אמת), רבי חיים משה, ורבי אברהם, שנישא לבתו של הרב מאיר בן גבאי, בשנת ה'תק"ס[13]. ציווה לאחר מותו לבניו שילמדו בכל סעודה ספר שולחן ערוך[14].

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמיד תלמידים הרבה, ומהמפורסמים שבהם נמנים:

תקופת חייו של הרב דוד אמאדו על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ספר תהלה לדוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמחת יאודה דף קע"ב
  2. ^ רבי מאיר מזרחי, בן הרמה, הקדמת המחבר
  3. ^ רבי אברהם פאלאג'י, ברך את אברהם, סדר ואתחנן דרוש ו'
  4. ^ נר יצחק, חידושי רמב"ם דף ל'
  5. ^ כף החיים פאלאג'י כד נד
  6. ^ יפה ללב לרבי אברהם פאלאג'י, חלק ג סימן תקכט אות ח'
  7. ^ שו"ת לב חיים סימן קי"ב
  8. ^ שו"ת שמן המשחה סימן ו'
  9. ^ מראה הגדול חלק ב' דרוש ה' לספר תורה
  10. ^ ספר אברהם במחזה דרוש ו' להספד
  11. ^ ספר כיסא שלמה דרוש ח' להספד
  12. ^ חיים עד העולם דרוש ב' להספד
  13. ^ בחתונה דרש הרב בכור יצחק נאבארו ונדפס דרוש זה בסוף ספרו פני מבין.
  14. ^ כף החיים פאלאג'י סימן כד אות נד