חיים הכהן רפפורט (אוסטרהא)
רבי חיים הכהן רפפורט (השני; נולד בשנת 1773 או 1774[1] ונפטר בל' בחשוון ה'ת"ר, 7 בנובמבר 1839) היה רב פולני בן המאה ה-19. רבה של אוסטרהא, ומחבר ספר השו"ת מים חיים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד למשפחת רבנים כהנים מיוחסת מבית רפפורט. אביו היה רבי דב בריש רפפורט אב"ד מז'יבוז', בנו של רבי אריה ליב הכהן רפפורט אב"ד ור"מ לבוב, ואמו הייתה בתו של רבי מאיר מקונסטנטין בנו של רבי יעקב עמדין. הוא נקרא על שם סב אביו - רבי חיים הכהן רפפורט, רבה של לבוב. נישא להענא[2] ציפורה בת הגביר ר' אבא'לה הכהן זוסמן מאוסטרהא ועבר להתגורר בעירה. בני העיר כינו אותו ר' חים ציפורה'ס על שם אשתו. סמוך על שולחן חמיו העשיר, השקיע את מרצו בלימוד תורה והתכתב עם גדולי דורו, כמו רבי אפרים זלמן מרגליות, ובמשך הזמן התפרסם שמו. הוא ענה לשאלות בהלכה שנשלחו אליו ועסק גם בהתרת עגונות. בשנת ה'תקע"ה החליט ועד הקהילה המקומי ליזום צעד רשמי שיכיר בו כתלמיד חכם, ומאחר שסירב לקבלת מלגת קיום מקופת הקהילה, שלח לו הוועד "כתב סמיכת חכמים" ובו נאמר שבשל היותו תלמיד חכם החליט הוועד לפטרו מתשלום מיסי הקהילה. על מסמך זה החתימו את הדוכס, שליט העיר קרול יבלינובסקי, כדי להעצים את תוקפו והוא נמסר לידי הרב רפפורט.
עם פטירת רבה של העיר, רבי בצלאל מרגליות בשנת ה'תקפ"ב, 1822, הכתירו אותו כממלא מקומו ברבנות אוסטרהא.
נמנה עם גדולי דורו ובא בכתובים בשאלות הלכתיות עם רבים מהם. תשובותיו כונסו בספר השו"ת מים חיים. בין היתר, ישב בראש בית הדין ששפט בדין תורה שהתנהל בין מדפיסי ברדיטשוב ומדפיסי סלאוויטא על זכויות הדפסת הספר "חק לישראל".
הוא כיהן ברבנות אוסטרהא שבע עשרה שנים. בזקנותו התקשה לנהל את ענייני בית הדין המקומי ולבקשתו מונה בנו הרב יעקב הכהן רפפורט תחתיו כאב"ד העיר. הוא נפטר בל' בחשוון ה'ת"ר, 7 בנובמבר 1839, ונקבר בחלקת משפחת זוסמן באוסטרהא ועל מצבתו נכתב: "נפטר יום ה' א' דר"ח כסלו שנת ת"ר לפ"ק הרב אשר עבד עבודת הקודש פה קהילתנו משך שבע עשרה שנה הפליא עצה הגדיל תושי' מעינותיו נפוצו בקרית העיר וחוצה הורה באמת ושפט בצד' דלים וראשים מו"ה חיים הכהן רפאפורט אב"ד ומו"צ דפה ק' בהגאון המפורסם מ' דוב זצ-ללה"ה אב"ד מעזבוז נכד מאור הגולה פאר ישראל וקדושו רבים השיב מעון ושבר מלתעות רשע בהלחמו ביום קרב בוויכוחו העצום הגאון החסיד האמיתי מו"ר חיים כהן רפאפורט זצוקללה"ה אב"ד ור"מ דק' לבוב ונכד רבן שככ"ה החכם צבי זצוקללה"ה אב"ד דק' אמשטרדם יע"א ת'נ'צ'ב'ה."[3]
לאחר פטירתו מילא בנו את מקומו גם כרבה של העיר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הבכור לייב הכהן רפפורט (נפטר בגיל צעיר).[4]
- בנו רבי יעקב הכהן רפפורט - רבה של אוסטרהא.
- בנו רבי יקותיאל זיסל הכהן רפפורט - גר במינסק, מחידושיו באו בספרו של אביו. היה חתנו של רבי יעקב ברוכין ומראשי חברת מקיצי נרדמים.[5]
- בתו שנישאה לדוב בער בן מרדכי קלמן היילפירסון (גלפרסון) מזסלאב ולהם נולדו, בין היתר: אברהם-שמואל הלפרסון (גלפרסון), איצק-סרול הלפרסון, יהושע (אבסיי) הלפרסון (גלפרסון), אריה-לייביש הלפרסון (גלפרסון) ויחיאל-מיכל הלפרסון (גלפרסון).[6]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל יוסף פין, הר"ר חיים בהר"ר דובער כהן ראפאפורט, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 367, באתר היברובוקס
- מנחם מנדל ביבר, הרב הגאון המפורסם מוהר"ר חיים הכהן רפאפורט אב"ד בעירנו והגליל, בתוך: מזכרת לגדולי אוסטרהא, ברדיטשוב תרס"ז, פריט רנ"ד. עמ' 295–303, באתר היברובוקס
- חיים בן בר רפפורט, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי גילו שמצוין ברשימת התושבים של אוסטרוג משנת 1795 "OSTROG Head Tax Record for 1795", ולפי גילו ברוויזיות של אוסטרוג מהשנים 1811 ו-1816.
- ^ ישראל טוביה אייזנשטט, דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז, עמ' 170.
- ^ מזכרת לגדולי אוסטרהא - ביבר, מנחם מנדל בן אריה ליבוש (page 322 of 366), באתר hebrewbooks.org
- ^ לייב מופיע ברוויזיה של אוסטרוג משנת 1795 וגילו שנה, אך אינו מופיע בשנת 1811 - משמע הוא נפטר לפני שנה זו.
- ^ שמו מופיע כך בראש הספר "אמרי שפר", מהדורת החברה. ראו עליו עוד: נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, פריט 11543
- ^ מזכרת לגדולי אוסטרהא - ביבר, מנחם מנדל בן אריה ליבוש (page 320 of 366), באתר hebrewbooks.org