נתן צבי פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן צבי פרידמן
אין תמונה חופשית
לידה 21 ביולי 1914
כ"ז בתמוז תרע"ד
פטירה 23 באוגוסט 1993 (בגיל 79)
ו' באלול תשנ"ג
מקום פעילות בני ברק, הונגריה, גבעת שמואל
השתייכות רבני המזרחי
תחומי עיסוק שלוש השבועות, לימוד תורה שבעל-פה לנשים; זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.
חיבוריו "אוצר הרבנים", "נצר מטעי"

נתן צבי פרידמן (כ"ה בתמוז תרע"ד; 21 ביולי 1914 - ו' באלול תשנ"ג; 23 באוגוסט 1993) היה רב, סופר וחוקר; מוותיקי רבני בני ברק.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהונגריה לרב מנחם גרשון ולאסתר פרידמן[1], ולמד בישיבות הונגריה. בשנת תרצ"ד הוא הוסמך לרבנות באמצעות ועד הרבנים שליד הלשכה המרכזית של החרדים בהונגריה. בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בודפשט והורה באיסור והיתר ומקוואות מטעם הבד"ץ בבודפשט[2].

בשנת תרצ"ה נישא לשרה גיזה, בת מנחם צבי ויליגר. הוריו והורי אשתו נספו בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש כרב לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבוואריה, היה חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ונציג שארית הפליטה בקונגרס הציוני ה-22.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ז, עלה לישראל ושימש כרב בגבעת שמואל[3]. בשנת תשי"ב התמנה כרבו של שיכון ה' בבני ברק[4], שאיכלס עולים חדשים ממזרח אירופה ומתימן, ושימש בתפקידו כארבעים שנה. טקס הכתרה רשמי התקיים במאי 1953[5].

השקפותיו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרידמן היה חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות של חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי. היה בעל השקפה ציונית והביע תמיכה במדינת ישראל. בספרו "נצר מטעי" כתב בעניין שלוש השבועות, שהואיל ונפסק בשולחן ערוך "שניים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה", ומכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו רדו בישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של שתי השבועות האחרות ובטל האיסור לעלות בחומה.

הוא עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות, ובהן: "הצופה", "סיני", "קול תורה", "התורה והמדינה", "נועם", ו"שנה בשנה". בין נושאי המאמרים שעסק בהם: לימוד תורה שבעל-פה לנשים; זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.

אוצר הרבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלו הגדול של הרב פרידמן הוא הספר האנציקלופדי "אוצר הרבנים", המכיל כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים שבין 970–1970[6]. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה.

הפולמוס על היתריו בספרו נצר מטעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשי"ז הוציא הרב פרידמן את ספרו שו"ת "נצר מטעי", המכיל "בירורים, דינים וחידושים בבעיות המתעוררות בחיי יום יום". בספר נקט הרב פרידמן גישה מקלה בתחומים שונים. פסק שעורר התנגדות מצד כמה רבנים הייתה היתר לסגור ברז ראשי של מערכת גז ביום טוב, שגורם אחר כמה דקות לכיבוי הגז. פסק זה התקבל במרוצת השנים על ידי כמה פוסקים אבל לא מוסכם באופן כללי. הצעה נוספת שלו הייתה לברך על הלל ביום העצמאות, הצעה שהתקבלה עשרות שנים אחר כך על ידי רבנות הראשית לישראל.
הפסק על גרם כיבוי גז ביום טוב עורר את התנגדותם של כמה רבנים בבני ברק אז. רבנים החרדים, ובראשם הרב שמואל וואזנר, רבה של העדה החרדית הרב פנחס אפשטיין ורבה של יפו הרב יוסף צבי הלוי פרסמו קול קורא ובו הביעו את מחאתם נגד היתריו של הרב פרידמן[7]. (התברר שחתימת הרב הלוי לפחות הייתה מזויפת!)[1] מאידך, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, אף על פי שלא צידד בפסיקותיו של הרב פרידמן, דעתו לא הייתה נוחה מקול קורא זה[8]. יש רבנים ציוניים שטוענו שהביקורת בראש חוצות בבני ברק נגד הפסק על כיבוי הגז ביום טוב הייתה חריפה בגלל ההתנגדות לפסקו בעניין יום העצמאות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בשנת 2008 נפטר יעקב פרץ פרידמן ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'.

בתו אהובה נישאה לרב דב זרצקי, שהיה מרבני המועצה הדתית בבני ברק (נפטר בה' בחשוון תשס"ג).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצר הרבנים: תקופת הרבנות ד’ תש"ל - ה’ תש"ל
  • שביל משמיע ישועה
  • שפתי צדיק
  • ויהי בנסוע
  • נצר מטעי: בירורים, דינים וחידושים בבעיות המתעוררות בחיי יום יום בארבעת חלקי השולחן ערוך ובהלכות המדינה
  • פרפראות לתורה: ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
  • סדר הגדה של פסח פרפראות: ביאורים, חידושים ורעיונות

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמו אסתר הייתה בת הרב יצחק יוסף בליך, שהיה רב בגאווע, בן הרב נתן בליך, חתן רבי מאיר אברהם, שהיה רב בטשאבא. אביו היה בנו של הרב יעקב פרץ פרידמן, רב באודווארי, בן הגאון רבי יצחק אייזיק פרידמן, הרב מנירדהאזא.
  2. ^ הרב נתן צבי פרידמאן, הצופה, 3 במאי 1953
  3. ^ גבעת שמואל, הצופה, 30 בנובמבר 1948
  4. ^ עיר תורה ועבודה, הצופה, 12 בדצמבר 1952
  5. ^ חגיגה כפולה בשיכון ה' של הפוהמ"ז בבני ברק, הצופה, 5 במאי 1953
  6. ^ אוצר הרבנים, זכור
  7. ^ אתר היברובוקס
  8. ^ כך כתב בשו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ל: "ושוב שמעתי גם כן קול רעש גדול ונתפרסם במודעות בשם גדולי הדור שיצאו נגד ההיתר הזה. דתבר גזיזי. ואע"פ שלענ"ד הפריזו על המדה במה שיצאו במודעות ברחובות קריה בזה וכו', נראה דהעיקר לדינא שאין להקל בזה".