לדלג לתוכן

בית דגן

בית דגן
מתנ"ס בבית דגן
מתנ"ס בבית דגן
מתנ"ס בבית דגן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אלי דדון[1]
גובה ממוצע[2] ‎34 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 7,846 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[3] 200
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.5% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[4] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 5,565 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[3] 28
תחום שיפוט[5] 1,410 דונם
    - דירוג ארצי[3] 244
32°00′02″N 34°49′48″E / 32.000608964026°N 34.8301327281588°E / 32.000608964026; 34.8301327281588
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[6]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[3] 78
מדד ג'יני
לשנת 2019[5]
0.4206
    - דירוג ארצי[3] 92
לאום ודת[5]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[5]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.6%
גילאי 5 - 9 7.3%
גילאי 10 - 14 8.0%
גילאי 15 - 19 8.0%
גילאי 20 - 29 14.1%
גילאי 30 - 44 17.6%
גילאי 45 - 59 19.7%
גילאי 60 - 64 5.0%
גילאי 65 ומעלה 12.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[5]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 2
תלמידים 536
 –  יסודי 536
מספר כיתות 21
ממוצע תלמידים לכיתה 26.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל בית דגן נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
https://www.beitdagan.muni.il

בֵּית דָּגָן היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל הסמוכה מצפון לראשון לציון, וקרויה על שם עיר מקראית ותלמודית בשם זה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953.

בבית דגן יש כמה גני שעשועים גדולים, מתנ"ס פעיל, בריכת שחייה הפעילה בחודשי הקיץ, מגרשי ספורט, ספרייה, שני בתי ספר (דתי וחילוני) בית ספר שדות, ובית ספר רמב"ם. ושתי תנועות נוער פעילות (תנועת הצופים ובני עקיבא).

בראש מועצת בית-דגן עמד מאז 1984 ועד 2012 אלי דדון. עם פרישתו מהמועצה, מילא את מקומו עו"ד זוהר מדר ומאז הבחירות המוניציפליות שהתקיימו בסוף שנת 2013 עומד בראשה רו"ח רחמים תנעמי. בבחירות המוניציפליות שהתקיימו באוקטובר 2018, נבחר אלי דדון לראשות המועצה פעם נוספת, לאחר 6 שנים שלא היה בתפקיד.

בית דגן נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר יהושע בתיאור ערי השפלה, בגרסה "בית דגון", כשמו של האל הפלשתי דגון: בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה”[7].

במנסרת סנחריב, המתארת את מסע סנחריב בלבנט, מוזכרת בית דגן (bīt-dagana) יחד עם בני ברק, יפו ואזור כאחת מערי צדקא מלך אשקלון שכבש סנחריב.[8][9]

בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד התקיימה בית דגן כיישוב יהודי. בתוספתא נזכרת הקפדה יתרה על דיני טומאה וטהרה מצד תושבי המקום: מעשה בבית דגן ביהודה באחד שמת ערב פסח והלכו לקברו”[10]. בית דגן נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס ובמפת מידבא כעיירה השוכנת בין יפו ולוד.

בעת המודרנית שכן במקום הכפר הערבי בית דג'אן, שתושביו נטשוהו במלחמת העצמאות. על אדמותיו הוקם היישוב היהודי בית דגן, שבמשך שנים רבות היה מוכר כבית דגון. המתיישבים הראשונים הגיעו כבר בחודש מאי 1948 מבולגריה, רומניה, מצרים, טורקיה ופולין. חלקם הגיעו היישר מן האונייה ואחרים הגיעו במהלך אותה שנה ממעברות פרדס חנה ובאר יעקב. במהלך שנת 1949 הגיעו לבית דגן מתיישבים ממוצא תימני, חלקם עולים חדשים וחלקם תושבים מאזור ירושלים שביקשו למצוא אזור שקט יותר מאזורי החיכוך עם הירדנים. החל בשנת 1956 החלו להגיע לבית דגן עולים ממרוקו. רוב האדמות שהיו שייכות לכפר הערבי נלקחו משטח השיפוט של בית דגן וניתנו ליישובים השכנים, דבר שהקשה על התפתחותו התקינה של היישוב. בשנים הראשונות נעשה ניסיון שהמתיישבים יקימו משקי עזר חקלאיים, ניסיון שלא צלח. במשך שנים רבות הוזנח היישוב על ידי הרשויות, עד אשר בשנת 1979 הוכנה תוכנית מתאר אשר קבעה את מגמות הפיתוח של היישוב. מאז ועד היום נבנו שכונות חדשות, הוקמו מבני ציבור חדשים, ושודרגו הישנים. את תוכנית המתאר ואת מבני הציבור תכנן האדריכל אלי שפיר. היישוב בית דגן הפך ליישוב פורח, אטרקטיבי במרכז הארץ, ובו אוכלוסייה מגוונת.

ביישוב המשרד הראשי של חברת אגד הנקרא "בית אגד".[11] בנוסף לכך, התקיימה ביישוב מצודת טיגארט שכיום משמשת את מטה אגף התנועה הארצי של משטרת ישראל.

ביישוב ישנו גם בית עלמין בשם "בית עלמין בית דגן".

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בבית דגן 7,846 תושבים (מקום 200 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 87.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,799 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[12]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לשכת ראש המועצה, באתר מועצה מקומית בית דגן
  2. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  4. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף יולי 2024 (אומדן).
  5. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  6. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  7. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"א.
  8. ^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 95, 114, 131, 175, 192, 210 ו־222) וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 48
  9. ^ ”בהמשך מסעי, צרתי על בית דגון, יפו, בני ברק, אזור, ערי צדקא, שלא מיהר לכרוע לרגלי, כבשתיהם ונשאתי את שללן.” ("מנסרת שיקגו", טור ב', שורות 68ב–72).
  10. ^ תוספתא, אהלות, ג, ד.
  11. ^ טלפונים וכתובות - אגד, באתר www.egged.co.il
  12. ^ פרופיל בית דגן באתר הלמ"ס