לדלג לתוכן

חלב (מחוז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלב (מחוז)
مُحافظة حَلَب
מדינה סוריהסוריה סוריה
נפות במחוז 10
בירת המחוז חלב
שטח 18,482 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 4,868,000 (31 בדצמבר 2011)
 ‑ צפיפות 256.7 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 36°14′N 37°36′E / 36.24°N 37.6°E / 36.24; 37.6 
אזור זמן UTC +2
http://www.aleppo.gov.sy

לחצו כדי להקטין חזרה

קוניטרהדרעאא-סווידאדמשקריף דמשקטרטוסלטקיהאל-חסכהאידלבחמהא-רקהחלבדיר א-זורחומסלבנוןירדןערב הסעודיתטורקיהעיראקישראלהרשות הפלסטינית

נפות חלב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחוז חלבערבית: مُحافظة حَلَب, בתעתיק מדויק: מֻחַאפַטַ'ת חַלַבּ) הוא אחד מ-14 מחוזותיה של סוריה והוא משתרע בצפון-מערבה של המדינה. שטחו של המחוז הוא 18,482 קמ"ר[1] (כ-10% משטח סוריה) ואוכלוסייתו הוערכה בשנת 2011 בכ-4,868,000 תושבים, רובם ערבים וכורדים. המחוז מחולק לעשר נפות ובירתו היא העיר חלב.

היסטוריה עתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור היה מיושב במשך אלפי שנים, ובתקופה ההלניסטית היה לאזור הפורה והמאוכלס ביותר בסוריה.

בשנת 193 לספירה, תחת השלטון הרומאי הוגדר האזור כחלק ממחוז קוילה-סוריה שנשלט מהעיר אנטיוכיה. במאה הרביעית לספירה הוקם מחוז אופרטנסיס במזרח האזור, שמרכזו היה העיר מנביג'.

בתקופה המוסלמית הקדומה, תחת השושלות ראשידון ואומיה, האזור היה חלק מתת-הפרובינציה ג'ונד קינאסרין. בתקופה העבאסית האזור נשלט עצמאית בידי שושלת חמדאניד השיעית. הממלוכים שלטו באזור גם הם.

היסטוריה מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה העות'מאנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העות'מאנים שלטו באזור עד שנת 1918, והאזור היה חלק מהוילאייט של חאלב. בתקופת הטנזימט קבעו השלטונות את חוק הרפורמה בקרקעות משנת 1858, במקביל לתכניות להבאת מתיישבים בדואים לצפון סוריה. תוכניות אלו הובילו לשילוב חזק יותר של אלו גם בכלכלה העות'מאנית המרכזית באנטוליה. הדבר גם גרם לבעלי הון אירופיים לניצול המשאבים החקלאיים באזור, והביא לכך שחלק גדול מתוצרת האזור הועבר לידי סוחרים אירופיים[2].

המנדט הצרפתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הצרפתי בסוריה ולבנון, בראשית המאה ה-20, האזור נכלל תחילה במדינת חלב, ובהמשך עם שורת הישויות המדיניות הבאות ששלטו בסוריה בתקופת המנדט הצרפתי.

בתקופה זו מחוז חלב כלל גם את מחוז אידליב, עד שפוצלו בסביבות שנת 1960.

מלחמת האזרחים בסוריה (2011 - הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחימה במחוז חלב הייתה אחת מזירות הלחימה הקשות ביותר במלחמת האזרחים הסורית. ביוני 2017, כמעט שש שנים מפרוץ המלחמה ולאחר לחימה עזה, חולק המחוז כמעט שווה בשווה בין כוחות ממשלת סוריה, כוחות האופוזיציה הסורית, הצבא הטורקי והכוחות הדמוקרטיים של רוג'אבה.

קודם לכן, בדצמבר 2016, הצבא הערבי הסורי בסיוע אווירי רוסי הצליח להשתלט על בירת המחוז חלב.

אותה שנה, באוגוסט 2016, פתח הצבא הטורקי, בגיבוי הצבא הסורי החופשי, את מבצע "מגן פרת" במטרה לגרש את המדינה האסלאמית, בעיקר מעיירות הגבול ג'ראבלוס, עזאז ואל-באב. המבצע הצליח והחל ממאי 2017, האזור נמצא תחת כיבוש טורקי.

המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט חוסלה ברובה באזור, לאחר שהצבא הערבי הסורי לחם נגדה במתקפת חאלב המזרחית, במתקפת 'מישורי מסכנה' ובמתקפה הדרומית של א-רקה.

בינואר 2018 פתח צבא טורקיה בגיבויו של הצבא הערבי הסורי את מבצע "ענף זית" נגד יחידות ההגנה העממיות הכורדיות (YPG), שהביא לכיבוש העיר עפרין ונפת עפרין כולה.

מחוז חלב גובל מצפון לאורך כ-221 ק"מ עם המחוזות הטורקיים קיליס, גזיאנטפ ושאנליורפה, ממזרח עם מחוז א-רקה, מדרום במחוז חמה, ובמערב במחוז אידליב ומחוז האטאי הטורקי.

כ-34% משטחי המחוז כוללים אזורים מיושבים, רמות גבוהות, ביצות, יערות ואדמות מרעה, ו-66% הנותרים הם שטחים מעובדים. האגם הגדול ביותר במחוז הוא אגם המלח אל-ג'בול, שמרוחק כארבעים ק"מ דרומית-מזרחית מהעיר חלב. אגם אסד, שהוא הגדול בסוריה, מפריד בין המחוז למחוז א-רקה. במחוז גם קיימים מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו מסכרים, כמו אגם ה-17 באפריל על נהר עפרין ואגם שבאה על נהר קוויק.

רוב המחוז שוכן על רמה גדולה שנקראת רמת חלב, כשגבולות המחוז המזרחיים והצפוניים חופפים כמעט לקצוות אלו של הרמה. דרום-מזרח המחוז מתחבר לערבה הצחיחה של צפון המדבר הסורי. מדרום, המחוז גובל במישורים המזרחיים של מחוז חמה, ומדרום-מערב במישורים של צפון אידליב.

גובה השטח הממוצע הוא כ-379 מטרים מעל פני הים. פני השטח משתפלים בהדרגה בכיוונים כלליים של צפון-דרום ומערב-מזרח. השפלה מכוסה במשקעים פליאוזואיקונים ומזוזואיקונים שעוביים הממוצע הוא כארבעה עד חמישה קילומטרים על פני כלל השטח.

מעמק נהר הפרת במזרח מתגבהים פני השטח בהדרגה ויוצרים את מישור מנג'יב, ויורדים שוב בעמק נהר דאהב שבמזרח, שמנקז את הרמות שמצפון לעיראל-באב וזורם לאורך כ-50 ק"מ ממצפון לדרום, עד שנשפך לאגם ג'בול.

ממערב לעמק הדאהב חוזר ומתנשא השטח, ויוצר את הר עקל ממערב לאל-באב, ואת הר תימר ממערב לאגם ג'בול. לאחר מכן השטח יורד בחזרה לעמק נהר קוויק, שביצת מאח' שבקצה הנהר היא הנקודה הנמוכה ביותר במחוז חלב, בגובה כ-249 מטר.

ממערב לעמק קוויק מתנשא הר שמעון, כשלדרומו משתרעים מישורי אידליב וממערבו זורם נהר עפרין. מערבית לנהר עפרין שב ומתרומם השטח באזור הר הכורדים, שנמצא בחלקו בשטח טורקיה. בצפון אזור זה עומד הר 'בולבול' בגובה של 1,269 מטרים, שהוא הנקודה הגבוהה ביותר במחוז חלב. נהר עפרין זורם מצפון לדרום, בין הר שמעון להר הכורדים, כשאחריהם הוא פונה מערבה לעמק אורונטוס, ובכך מפריד את הר כורדי מהר ההר שבדרום.

כ-66% משטח המחוז הם אדמות שניתנות לעיבוד. הגידולים העיקריים הם זיתים, תאנים, שזיפים, רימונים, ירקות, דגנים, אורז ופיסטוקים.

החקלאות באזור נשענה באופן מסורתי על הנהרות באזור, שהעיקריים שבהם הם הפרת, קוויק, עפרין, סאג'ור, אסוואד ודאהב. עם זאת, מאחר שכל הנהרות האלו יוצאים מטורקיה ובשל פרויקטי השקייה בצד הטורקי, זרימת הנהרות, מלבד הפרת, נחלשה מאד עד שכבר לא יכלה לתמוך בחקלאות. נהר הקוויק באזור, למשל, התייבש לחלוטין בשנות ה-50.

העלמות הנהרות אילצה את החקלאים להיתלות במידה רבה במי גשמים ובמים שהוסטו מהפרת. תחנת השאיבה במסקנה מספקת מי שתייה למחוז מנהר הפרת. לאחרונה אף הופנו מים מהפרת כדי להחיות את נהר הקוויק, ובכך לחדש את החקלאות במישורים שמדרום לחלב.

ארכיאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחוז חלב יש שפע של אתרים ארכיאולוגיים, בפרט בהר שמעון שבמערב המחוז ובמישורים שממערבו המשתרעים לכיוון אנטיוכיה ואידליב. באזור זה, המכונה "מסיף אבן הגיר", נמצא הריכוז הגדול ביותר בעולם של כנסיות מהעת העתיקה, שבנויות בסגנון אדריכלי סורי ייחודי. באזור זה גם נמצאות "הערים המתות" הידועות של סוריה, שהן מקבץ גדול של כ-700 יישובים עתיקים ונטושים מהאלף הראשון לספירה.

לפי מפקד האוכלוסין הרשמי של 2004 נמנו במחוז 4,045,200 תושבים, אם כי אומדן של UNOCHA בשנת 2011 העריך כי אוכלוסיית המחוז עומדת על 4,867,900 תושבים. ככל הנראה מספר זה השתנה בעקבות מלחמת האזרחים.

חלוקה מנהלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז מחולק לעשר נפות:

  • נפת עין אל-ערב
  • נפת ג'ראבלס
  • נפת מנבג'
  • נפת אל-באב
  • נפת דיר חאפר
  • נפת א-ספירה
  • נפת ג'בל סמעאן
  • נפת אל-אתארב
  • נפת אעזאז
  • נפת עפרין

ערים מרכזיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה הבאה כוללת ערים המהוות את המרכזים האדמיניסטרטיביים של נפות המחוז:

עיר אוכלוסייה שנה
חלב 2,098,210 2021
מנביג' 99,497 2004
א-סאפירה 106,382 2007
אל-באב 63,069 2004
עין אל-ערב 44,821 2004
עפרין 70,000 2020
עזאז 31,623 2004
דיר חפיר 18,948 2004
ג'ראבולוס 11,570 2004
עת'ריב 10,657 2004

עיקר התפוקה החקלאית במחוז חלב מגיעה מייצור דגנים וכותנה. עם, זאת, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, חלק רב מהמסחר עבר אל מעבר לגבול, לטורקיה ובעיקר לאזור גזיאנטפ. התנאים הכלכליים התדרדרו באזור חלב וגרמו לעלייה משמעותית במחירי הסחורות.

המלחמה באוקראינה והירידה העקבית במפלסי המים של נהר הפרת, עלולים לגרום להשפעה גדולה לרעה על הגישה למים ולחשמל ועל ביטחון המזון באזור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]