חנוך פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנוך פישר
Fischer Enoch
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1826
איז'אק, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 1896 (בגיל 70 בערך)
מאקו, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מאקו עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנוך (אנטל) פישרהונגרית: Fischer Enoch; איז'אק, 1826מאקו, 9 באפריל 1896)[1] היה הרב של דונפלדוואר, ולאחר מכן הרב הראשי של העיר מאקו בהונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חנוך פישר למד בישיבות בניטרה, אחרי זה בברטיסלאבה ובפראג למד פילוסופיה באוניברסיטה. משנת 1852 עד 1864 פעל בדונפלדוואר ואחר כך ועד סוף חייו הוא היה הרב הראשי של העיר מאקו. הוא היה דרשן מצוין הן בהונגרית הן בגרמנית. אחת הדרשות שלו על הרב לאופולד לעף הספד ללווייתו הופיע גם בעבודתו "כבוד אחרון ללאופולד לעף".

בשנת 1886 הופקד בידיו ניהול מרשם האוכלוסין היהודי (לידות, מיתות נישואים) במחוז הרישום היהודי מאקו.[2] הוא היה חבר גם בוועדת הבחינות לרבנות.[3]

הרב פישר מת ב-9 באפריל 1896, בשנה ה-70 לחייו, עקב שטף דם במוח כנראה. הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי במאקו.[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו של הרב פישר הייתה אנה (נינה) הרמן שהלכה לעולמה ב-1873. מאז הרב פישר גידל לבד את ששת ילדיו, ארבעה בנות ושני בנים : אמיל, יעקב, הרמינה, רוזליה, רגינה וריזה. הוא היה אביו כאמור של המשורר והמחזאי אמיל מקאי וסבו של עורך הדין אדן מקאי. בנו הבכור, יעקב פישר, היה הרופא הראשי והפסיכיאטר של בית החולים בברטיסלאבה. בנו השני, אמיל מקאי, למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובהמשך הפך לעיתונאי ולאחר מכן למשורר. בתו הבכורה הייתה הרמינה פישר, שאחד מבניה היה אדן מקאי, גיסו והאפוטרופוס של המשורר הגדול אטילה יוז'ף.[5] אחד מנכדיו הוא הרופא הריאומטולוג אנטל פישר (1979-1901).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Halálesete bejegyezve a makói állami halotti akv. 275/1896. folyószáma alatt.
  2. ^ "Törvényhatóságok Csanádmagye". Magyar Közigazgatás. 4 (7): 8. 1886-02-18.
  3. ^ "Temetés". Fővárosi Lapok (103): 6. 1896-04-14.
  4. ^ "Halálozás". Fővárosi Lapok (101): 8. 1896-04-12.
  5. ^ Bächer Iván (2001-04-14). "Polgárház". Népszabadság. 59 (88): 31.