מאקו (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאקו
Makó
HUN Makó Címer.svg
סמל מאקו
Flag of Makó.svg
דגל מאקו
Makó légifotó1.jpg
מבט אווירי על מאקו
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל דרום המישור הגדול
מחוז צ'ונגרד
נפה נפת מאקו
ראש העיר פטר בוּזאש
שטח 229.23 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 22,514 (נכון ל־1 בינואר 2018)
 ‑ צפיפות 107.83 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 46°13′01″N 20°28′59″E / 46.217°N 20.483°E / 46.217; 20.483
אזור זמן UTC +1
http://www.mako.hu

מאקוהונגרית: Makó, ברומנית: Macău, ביידיש: מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה. את העיר חוצה הדרך האירופאית E68, היוצאת מסגד ומגיעה לברשוב.

מאקו שוכנת על גדת נהר המורש, במחוז צ'ונגרד ואוכלוסייתה הונגרית ברובה. בעיר יש כמות קטנה של תושבים שאינם הונגרים, 0,8% צוענים, 0,3% גרמנים, 0,3% רומנים, 0,2% סלובקים ו-0,1% סרבים.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים החלו להתיישב במאקו במאה ה-18 וב-1740 הוקצה למגוריהם רובע מיוחד. בשנת 1900 היו במאקו 1,642 יהודים. בימי זוהרה נמנו בקהילה היהודית אלפים, אשר ניהלו בה חיים יהודיים תוססים. אף היו מי שכינוה אז "ירושלים של הונגריה"[1]. הרב הראשון של הקהילה היה הרב יהודה בן אברהם הלוי (שכיהן בשנות 1778-1824), ויורשו היה הרב שלמה זלמן אולמן (1826-1863). הרב אולמן חיבר את "יריעות שלמה" (וינה, 1854), שמכיל פירושים על חלקים מהיורה דעה. הרב אולמן נטמן בבית החיים במאקאווא.

מבין רבני הקהילה היה רבי אברהם יוסף גרינוואלד בנו של הערוגת הבושם אב"ד חוסט שכיהן במאקאווא עד פטירת אביו בשנת תר"ע ועבר לחוסט כדי למלא את מקום אביו.

רבי משה פארהאנד הגיע למאקאווא לכהן כאב"ד העיר בשנת תרע"ד. הרב פארהאנד הגיע מנייטרא שם כיהן כרב ור"מ. הוא חיבר את הספר "אוהל משה" על התורה ועל חושן משפט. הרב פארהאנד נפטר בבית החולים היהודי בפעסט שבוע לפני גירוש יהודי מאקאווא מהעיר, והוא הובא לאחר מאמצים רבים למאקאווא ונטמן בבית החיים האורתודוקסי בעיר.

יורשו היה נכדו רבי משה נתן נטע לעמבערגער שניהל את הקהילה בשנות השואה ולאחריה, ושהה עמם בגטו סגד, במחנה ברגן-בלזן ובמחנה טרזיינשטט, שם השתחרר. אחרי השואה הקים את הקהילה מחדש וייסד תלמוד התורה וישיבה, עד תחילת תקופת הקומוניזם אז עלו רוב חברי הקהילה לארץ ישראל או היגרו לארצות הברית.

הרב פארהאנד עלה ארצה, וייסד את ישיבת אוהל משה מאקאווא בכפר אתא, בה כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו. את מקומו בנו רבי שמעון לעמבעגער שליט"א, גאב"ד מאקאווא, הוא מחותנו היחיד של האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

לקהילה האורתודוקסית של מאקאווא יש כיום בתי מדרש בקריית אתא, בבני ברק, באשדוד, באלעד ובבורו פארק.

בקהילה הניאלוגית כיהן חנוך פישר (1864-1896). פישר שילב גרמנית ומאוחר יותר גם הונגרית בדרשותיו.

יהודי מאקו, בדומה לקהילות אחרות היו בעלי מגוון השקפות עולם. היו בהם דתיים רגילים, ניאלוגים, חסידים, משכילים, ציונים, קומוניסטים, הבונדיסטים ושאר זרמים. יהודי מאקו, המעטים ששרדו את השואה ושבו אל בתיהם, נפגעו בפרעות אנטישמיות בשנת 1946.

במאקו התקיים בית ספר יהודי (שבה כיהן כמורה מרקוס שטיינהארדט כ-40 שנה) שהוקם בשנת 1851, חברה קדישא שנוסדה בשנת 1747, ארגון נשים יהודיות, קרן מלגות המסייעת לסטודנטים יהודים, וכן בית חולים לנשים יהודיות.

היו בעיר שלושה בתי קברות יהודיים, ויש עדות לעוד בית קברות עתיק שמשמש כהיום כגן ציבורי. הראשון הוא ברחוב קאשיט, שם נמצא קבר הקדוש ממאקאוא רבי דוד שנהרג על קידוש השם בשנת תקל"א; השני ברחוב הארשפא שם נטמן אחד הרב ראבינשטיין זצ"ל מתלמידי החוזה מלובלין זי"ע, ורבני העיר; והשלישי הוא מחוץ לעיר, לשם הועבר בגלל שיטפון נהר מורש. הוא נחלק לשני חלקים, אורתודוקסי ונאולוגי. נמצא שם קבר של רב העיר היריעות שלמה והאוהל על ציון האוהל משה ובני משפחתו; רבי אברהם ברוך בעלז; מייסד הקהילה האורתודוקסי רבי יוסף וועבער ותלמידי חכמים נוספים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.