חניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חנייה)
Disambig RTL.svg המונח "חניה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר בכרתים, ראו חאניה.

חניה היא העמדת כלי רכב בעת שהוא אינו בשימוש. באופן טיפוסי, מכונית פרטית נמצאת רוב הזמן בחניה.[1] בערים, הצורך בשטחי חניה יוצר בעיה קשה, מכביד על התנועה ומצריך משאבי שטח יקרים. מקומות חניה בעיר מצויים בצדי הרחוב ובחניונים, שחלקם מגרשים פתוחים במפלס הרחוב וחלקם מבנים ייעודיים או חלק, לעיתים קרובות תת-קרקעי, מבניין שרובו משמש למטרות אחרות.

תשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניון בתשלום

במקומות בהם יש מחסור בחניה נוהגות רשויות מקומיות לגבות תשלום עבור חניה במרחב הציבורי, לאורך רחובות ובחניונים. בחניונים היה נהוג עד לשנים האחרונות לבצע גבייה ידנית של תשלום עבור חניה בכניסה או ביציאה מהחניון. בשנים האחרונות הותקנו בחניונים רבים אמצעים לגבייה אוטומטית של תשלום עבור חניה.

בחניה לאורך כבישים גבייה ידנית אינה מעשית ועל כן הומצאו אמצעים שונים לגביית התשלום. בשנת 1935 הוכנס לשימוש בארצות הברית המדחן שקיבל תשלום באופן אוטומטי. בהמשך הוכנסו לשימוש כרטיסי חניה, מדחני כרטיסים, תשלום סלולרי מהטלפון הסלולרי ומכשירי צג לתשלום עבור חניה.

מחסום חניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסום חניה בבניין דירות

שומר חניה או מחסום חניה הוא מוצר המותאם להתקנה בפתח החניה.

לשומר החניה תפקיד עיקרי והוא למנוע מכלי רכב זרים לחנות בשטח החניה כאשר היא ריקה.

הדרך שבה פועל שומר החניה היא בעצם על ידי חסימה של הכניסה לחניה כאשר שומר החניה עומד נעול בכניסה לחניה. כאשר נהג הרכב המורשה לחנות בחניה רוצה להחנות בה את רכבו, הוא יוצא מהרכב, משכיב את שומר החניה ומחנה.

קיימים מגוון דגמים של שומרי חניה – שומרי חניה בעלי רגל בודדת, שומרי חניה בעלי 3 רגליים עם צירים ורגל טלסקופית וגם שומרי חניה המופעלים חשמלית על ידי שלט רחוק.

שומר חניה אינו תחליף לאמצעי מיגון כנגד גנבת כלי רכב.

השלכות החניה בחינם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלן דונלד שופ, חוקר תכנון עירוני שעסק בשאלת החניה ותמחורה, טען כי מתן חניה בחינם גורם נזק חברתי, כלכלי וסביבתי ומוביל לבזבוז עצום של משאב ציבורי מוגבל - הקרקע. ניסיונות להגדיל את היצע החניה יובילו לעלייה בביקוש ובשימוש ברכב פרטי, ובמהרה יווצר שוב מחסור במקומות חניה. שופ הציע לתמחר באופן דינמי את החניה, כדי להגיע למצב שבו מצד אחד רוב גדול של החניות יהיה בשימוש, ומצד שני תהיה תחלופה גבוהה ונהג שמגיע יוכל למצוא חניה, בתשלום, במרחק סביר מיעדו תוך זמן קצר.[2] הרצון לחסוך בדמי החניה יעודד את התושבים להשתמש בחלופות לרכב הפרטי, או לשתף נסיעות.

עבירות חניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סעיף 72(א)[3] לתקנות התעבורה מותרת חניית כלי רכב בכל מקום למעט המקומות המצוינים בחוק, למשל לפי תמרור מתאים או על המדרכה. ישנם בעלי רכבים החונים במקומות אסורים לחניה ובעקבות זאת מקבלים דו"ח חניה או שרכבם נגרר על ידי הרשות המקומית. יש להבחין בין שני סוגי עבירות חניה, הראשונה היא חניה ללא תשלום והשנייה היא חניה באופן המפריע לתנועה. חניה המפריעה לתנועה תתבצע בדרך כלל ליד שפת מדרכה המסומנת באדום לבן על מנת לאפשר מעבר רכב יותר ברחובות צרים או ליד צמתים כדי לאפשר שדה ראייה מספיק ויכולת תמרון למשאיות ואוטובוסים. האכיפה של עבירות חניה תתבצע בצורה יזומה על ידי הרשות המקומית או על ידי פניה של אזרחים לרשות המקומית. עבירת חניה על המדרכה תסומן לפעמים על ידי אזרחים המרימים את מגב השמשה של הרכב כדי לסמן לו שהוא חנה באופן המפריע לאזרחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכונית פרטית בבריטניה נמצאת בחניה כ-96% מהזמן, בממוצע Spaced Out: Perspectives on parking policy, ג'ון בייטס ודייוויד ליבלינג, יולי 2012
  2. ^ ריכוז ביקורות על הספר
  3. ^ תקנות התעבורה, www.nevo.co.il