רחוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום לילי של רחוב חיפאי.

רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצדו ישנם בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב. בדרך כלל הרחוב סלול בחלק שנועד לכלי רכב (הוא מהווה כביש), ויש בו מדרכה מרוצפת להולכי רגל, אך לעיתים אלה הן דרכי עפר.

המילה רחוב נגזרת מהשורש ר.ח.ב., כלומר קשורה למרחב, מקום ציבורי המיועד למפגש בין הדיירים והולכי רגל. ברחבי העולם ישנם בין 23 ל-27 סוגים שונים של רחובות.

[1]

במקור משמעות המילה רחוב וכיכר היו הפוכות: רחוב = מקום רחב; כיכר = מקום מוארך וצר.

סגנון רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות בעלי "תיאור קבוע" שאינם נכללים בשם הרחוב עצמו אלא באים רק לתאר את הרחוב עצמו:

  • רחוב ראשי: של עיר או שכונה מסוימת. בשכונה זהו הרחוב המרכזי אשר בו התנועה רבה; בעיר יש בדרך כלל כמה רחובות ראשיים, ובהם גם חנויות לרוב.
  • רחוב דואר (להבדיל: כביש דואר): מסלול רחוב שהיה קיים בתקופת האימפריה הרוסית עבור כלי רכב להובלת דברי דואר.
  • רחוב היסטורי: רחוב, קטע רחוב, או מסלול רחוב, המיועד לשימור היסטורי.
  • כיכר לאומית בהם מופגנת לאומיות המדינה ובהן נערכות לעיתים "הפגנות גדולות" או נאומים של פוליטיקאים וראשי המדינה או אפילו משמשות בתור כרטיס הביקור של המדינה עבור המבקרים בה. ישנם מדינות בהם הכיכר משמשת בתור אזור בו מופגנת לאומיות המדינה שבו נערכות הפגנות גדולות או נאומים של פוליטיקאים וראשי המדינה או משמשות בתור כרטיס הביקור של המדינה עבור המבקרים בה.
  • מדרחוב: זהו רחוב אשר אין בו תנועת כלי רכב והוא מיועד להולכי רגל בלבד. בדרך כלל זהו רחוב אשר בו חנויות.
  • רחוב משולב ("רחוב הולנדי"): רחוב זה מתאפיין בבתים פרטיים (קוטג'ים), הרחוב שקט ואינו סלול באספלט אלא בדרך כלל במרצפות כמו של מדרכה. זהו רחוב אשר נמצא לרוב בשכונות ולא במרכז העיר. ברחוב זה מותרת תנועת כלי רכב והולכי רגל.
  • שדרה לאומית: זהו מונח המתאר רחוב ראשי (לעיתים אף עם פארק) הבא להפגין את לאומיות המדינה ולעיתים נערכות בו אף תהלוכות, מצעדים, או טקסים לאומיים ולעיתים מצויות ברחוב זה גם כמה מן המוסדות הכי חשובים במדינה.

סוגי רחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הרחובות הנושאים את התיאור של אותו הרחוב:

  • דרך (שם רחוב) - היא "שם רחוב" המתאר או מנציח דרך היסטורית כלשהי או הבא לתאר את מוצא הרחוב בו הוא מתחיל או מסתיים. לעיתים מדובר על רחוב שהיה בעל צפיפות נמוכה שהייתה בו נסיעה רציפה ללא צמתים או עצירות כלשהן וברבות השנים נעשה בעל אופי עירוני יותר ונוספו לו עצירות כלשהן. לעיתים השם בא לתאר גם דרך או רחוב שהפך ברבות השנים אל "כביש מהיר".
  • כיכר - היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות. הכיכר העירונית מהווה שטח פתוח המשמש למפגש, לבילוי, לפעולות ספורט ותרבות, ואף לפעילות פוליטית (כגון הפגנות). כיכר מרכזית בלב העיר משמשת לעיתים למפגשים של הקהילה.

במדינות דרום-אירופה המונח "כיכר" מתחלק לכמה סוגים:

  • פיאצה - הוא הכינוי לכיכר עירונית סגורה באיטליה ומלטה המשמשת להולכי רגל בלבד. לעיתים קרובות משמשת הפיאצה גם עבור חניון.
  • פלאזה - הוא המונח הספרדי לכיכר עירונית או רחבה המשמשת עבור התכנסויות או אירועים שונים.
  • פלאטיה - הוא המונח בתרבות היוונית לכיכר עירונית המציינת "נקודת ציון עירונית" או "רחבה עבור מפגשים וחגיגות ביישובים הכפריים.
  • מעגל (שם רחוב) - הוא "שם רחוב או כיכר" המצוי בעיקר במדינות אנגלו-סקסיות בצורת עיגול שיש בתוכו "מעגל תנועה".
  • שדרה (Boulevard) - היא דרך, לרוב רחוב, בעלת חשיבות טקסית או סמלית הבאה לידי ביטוי בעיצובה הנופי והעירוני. באופן מסורתי, ההתייחסות לשדרה היא רחוב או שביל ישר ובו שורת עצים המוביל אל מקום חשוב.
  • שדרת פארק (Avenue) - רחוב משולב עם פארק או גינה ציבורית גדולה. המילה הלועזית Avenue (בצרפתית ואנגלית, בשפות נוספות קיים שם דומה) היא מלשון המילה "venue" או בשורשה "venir" שמשמעותה "לבוא"; כלומר האטימולוגיה של המילה מרמזת על המעשה הטקסי של הליכה בשדרה.
  • סמטה - היא מעבר צר בין בניינים, המצוי בעיקר באזורים עירוניים, ומשמש הולכי רגל (אף כי יש מקרים של סמטאות שמשמשות נסיעת כלי רכב). מקור המילה בארמית: "סמטא".
  • פרוספקט - הוא מונח רוסי עבור "רחוב רב-נתיבים רחב וארוך" הכולל לעיתים גם אזור מיוחד עבור "תחבורה ציבורית" כגון: רכבת קלה או אוטובוס חשמלי בעיקר באזורים עירוניים המשמשים בתור דרך עורקית.

שילוט רחובות ומספור בתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם התמצאות נוחה ביישוב וברחובותיו, נהוג לתת שם לכל רחוב, ולמספר את הבתים שבו. במקומות שונים בעולם ישנן שיטות שונות לקביעת מספרי הבתים, כשברוב המקרים המספור הוא רציף ולעיתים שיטת המספור שונה ומושפעת מפריסת הרחובות ומהמרחקים בין הבתים. בישראל ממוספרים הבתים באופן רציף, ולמעט במקרים חריגים המספרים הזוגיים יהיו תמיד בצדו הימני של הרחוב והאי-זוגיים בצדו השמאלי (יחסית לכיוון התקדמות המספרים). שלטים על בתי הרחוב מציינים את שם הרחוב ומספר הבית, ולעיתים הם כוללים מידע על מקור השם.

בעבר בחלק מהישובים בישראל הייתה נהוגה שיטת מספור כללית, כלומר ביישוב שבו יש 2000 בניינים היו ממספרים מ1 ועד 2000 (לדוגמה: בית מספר 1202).

הסבה ושינוי של רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים רחוקות תכנון מחדש של רחובות דורש שינוי של מבנה או צורת הרחוב.

שמות רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים שמות הרחובות מעידים אל "מתחמים או מבנים חשובים" המצויים בו ולעיתים על הדרך שאליה הם מובילים. שמות הרחובות עוברים לפעמים שינוי או מעבר אל אזור אחר בגלל סיבות פוליטיות או שהם נמחקים לחלוטין. לעיתים ישנם גם: "רחובות בעלי מספרים ללא שם" או "רחובות בעלי שם ללא מספר". ישנם ישובים בהם המספרים של הרחובות נעשה על פי מספר הדירות או הבתים באותו היישוב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]