חצי האי וארנה
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| קואורדינטות | 62°30′55″S 60°09′45″W / 62.5153°S 60.1625°W |
| אורך | 14 ק"מ |
| רוחב | 10 ק"מ |
| נתונים מדיניים | |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
  | |
חצי האי וארנה (באנגלית: Varna Peninsula; בבולגרית: полуостров Варна) הוא חצי אי מכוסה קרח המהווה את הקצה הצפון מזרחי של האי ליווינגסטון באיי שטלנד הדרומיים, שבאנטארקטיקה.
חצי האי מלבני בצורתו.
אורכו של חצי האי 14 קילומטרים (בכיוון דרום-מערב - צפון-מזרח), ורוחבו 10 קילומטרים.
חצי האי גובל במפרץ הירו שמצפון-מערב לחצי האי;
חצי האי גובל במפרץ מון שמדרום-מזרח לוחצי האי;
חצי האי גובל במצר מקפארליין שמצפון-מזרח לחצי האי.
במרכז חצי האי מצויה רמת וידין.
הקצה הצפון-מזרחי של חצי האי ורנה הוא נקודת ויליאמס.
הקצה הדרום-מזרחי של חצי האי ורנה הוא נקודת אינוט.
לחופי חצי האי מצויים מפרצים החודרים לשטח חצי האי:
- בצפון-מזרח חצי האי: מפרצון ליסטר, ומפרצון דראגון;
- בצפון-מערב חצי האי: מפרצון גריפין, מפרצון כריבדיס ומפרצון אליסיינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילוי ומיפוי הנקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איי שטלנד הדרומיים התגלו בשנת 1819 על ידי ויליאם סמית' (William Smith), רב החובל של הבריג ויליאמס (Williams), אשר ראה את נקודת ויליאמס ב-19 בפברואר באותה שנה.
מיפוי הנקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור מופה לראשונה על ידי סוקרים בריטיים בשנת 1822 וכן בשנת 1968, ולאחר מכן על ידי סוקרים צ'יליאניים בשנת 1971, על ידי סוקרים ארגנטינים בשנת 1980, על ידי סוקרים ספרדים בשנת 1991, ועל ידי סוקרים בולגריים במסגרת הסקר הטופוגרפי הבולגרי Tangra 2004/05 וכן מיפוי בשנת 2005 ובשנת 2009.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצי האי נקרא על שם העיר וארנה עיר גדולה לחוף הים השחור, בבולגריה.
שם זה ניתן על ידי סוקרים בולגריים במסגרת הסקר Tangra 2004/05, שבעקבותיו ניתנו שמות הקשורים לבולגריה לאתרים שהיו קודם לכן חסרי שם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגאזט האנטארקטי הבולגרי (בבולגרית)
