ליווינגסטון (אי)
 | |
| נונאטאק ארבאנאזי, האי ליווינגסטון | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | האוקיינוס הדרומי |
| קואורדינטות | 62°36′0″S 60°30′0″W / 62.60000°S 60.50000°W |
| ארכיפלג | איי שטלנד הדרומיים |
| שטח | 798 קמ"ר |
| אורך | 73 ק"מ |
| רוחב | 36 ק"מ |
| גובה מרבי | 1,700 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| אוכלוסייה | 80 (בערך, בקיץ בלבד) |
| מגלה |
ויליאם סמית'  |
| תאריך גילוי | 1819 |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
 | |
  | |
ליווינגסטון (באנגלית: Livingston Island) הוא אי בקבוצת איי שטלנד הדרומיים לחופי אנטארקטיקה, השוכן בין האי גריניץ' לבין האי סנואו. האי ידוע לימאים מאז 1819, ושמו היה בשימוש כבר בשנות העשרים של המאה ה-19, אם כי לא ידוע מה מקורו.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי ליווינגסטון ממוקם באוקיינוס הדרומי 110 ק"מ מצפון-מערב לכף רוקמורל שעל היבשת. האי הוא חלק מקבוצת איי שטלנד הדרומיים שלחופי חצי האי האנטארקטי. אורכו של האי 73 ק"מ, ורחבו נע בין 5 ק"מ ל-34 ק"מ. שטחו 798 קמ"ר[1] והוא מוקף באיונים ובסלעים רבים. למרות שבעשורים האחרונים נסוגו צוקי הקרח וכתוצאה מכך נחשפו מפרצים וחופים חדשים, רובו של האי מכוסה בכיפת קרח מחורצת. מאפיין ייחודי לנוף הקרח של האי הם שכבות האפר הוולקני הבולטות לעין, שמקורן בפעילות געשית מהאי דספשן הסמוך. צורתו של האי בלתי סדירה לחלוטין, וחופיו מפורצים.
האקלים באי מתאפיין ברוחות, לחות ובעננות תמידית. הטמפרטורות יציבות יחסית ומגיעות ל-3 מעלות צלזיוס מעל האפס בקיץ ול-11 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בחורף. בזמנים שהרוח חזקה, הטמפרטורות צונחות ב-5 עד 10 מעלות נוספות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי ליווינגסטון היה אתר הנחיתה הראשון של ויליאם סמית', שהיה הראשון שהציג את כף רגלו על נקודה כל שהיא ביבשת אנטארקטיקה ב-1819. בשנים לאחר מכן שימש המקום כאתר לציד כלבי ים ועד היום ניתן לראות את שרידי הספינות והבקתות של הציידים.
בסיסי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום היישוב הראשון שבעידן של אחר ציד כלבי הים, היה תחנת מחקר בריטית שהוקמה במהלך קיץ 1957/1958. הבסיסים הקבועים באי הם בסיס חואן קרלוס הראשון של ספרד ובסיס קלימנט אוחרידסקי של בולגריה, שהוקמו ב-1988 ובסיס שירף המשותף לארצות הברית ולצ'ילה. בנוסף פועלים באי בסיסים ומחנות על בסיס עונתי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ivanov, L. General Geography and History of Livingston Island. In: Bulgarian Antarctic Research: A Synthesis. Eds. C. Pimpirev and N. Chipev. Sofia: St. Kliment Ohridski University Press, 2015. pp. 17-28. ISBN 978-954-07-3939-7
- Ivanov, L.L. Livingston Island: Tangra Mountains, Komini Peak, west slope new rock route; Lyaskovets Peak, first ascent; Zograf Peak, first ascent; Vidin Heights, Melnik Peak, Melnik Ridge, first ascent. The American Alpine Journal, 2005. pp. 312-315.
- Gildea, D. Mountaineering in Antarctica: complete guide: Travel guide. Primento and Editions Nevicata, 2015. ISBN 978-2-51103-136-0
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
