חריגה תקציבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חריגה תקציבית היא חריגה בתקציב הכוללת עלויות בלתי צפויות שנגרמו. כאשר הוצאות אלה עולות על הסכומים המתוכננים בגין שיערוך נמוך מדי של העלות האמיתית במהלך התקציב, הן מכונות בשמות אלו.

חריגות תקציביות נפוצות בפרויקטים של תשתיות, בנייה וטכנולוגיה. לגבי פרויקטים בתחום ה-IT, מחקר של קבוצת סטנדיש משנת 2004 מצא שיש חריגה תקציבית ממוצעת של 43 אחוז, 71 אחוז מהפרויקטים עברו את התקציב, חרגו מהזמנים שהוערכו, והעריכו טווח צר מדי להיקף הפרויקט. והבזבוז הכולל הוערך ב-55 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית בלבד.[1]

פרויקטי בנייה גדולים רבים נגרמו חריגות בעלויות, הערכות עלויות המשמשות כדי להחליט אם יש לבנות תשתית תחבורה חשובה עלולות להטעות בצורה גסה ושיטתית.[2]

חריגה בעלויות נבדלת מהסלמת עלויות, שהיא גידול צפוי בעלות מתוקצבת עקב גורמים כמו אינפלציה וניתן לתאר במספר אופנים, בין אם כאחוז מסך ההוצאה, כאחוז כולל ומעל התקציב המקורי, או כאחוז מהעלות החורגת מהתקציב המקורי. נניח למשל גשר שתקציב בנייתו הוערך ב-100 מיליון דולר, אך בפועל עלותו הסתכמה ב-150 מיליון דולר. במקרה זה, ניתן לייצג בכנות את תוצאת החריגה כך: חריגות העלויות עמדו על 33% מסך ההוצאה, התקציב לבניית הגשר גדל ל-150%, והחריגות מהתקציב המקורי עמדו על 50%. הדוגמה האחרונה היא השימושית ביותר מכיוון שהיא מציינת במפורש את חריגת העלויות, לעומת השתיים הראשונות שמתארות את החריגה כחלק מסך ההוצאה. לכן, חשוב להיות מדויק בהגדרת האחוז הנבחר כדי להימנע מבלבול ואי-בהירות.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים של אחיאגה-דגבוי וסמית' מציעות חלופה למה שנתפס באופן מסורתי כחריגה תקציבית בתחום הבנייה.[3] הם מנסים ליצור הבחנה בין הסיבות הלעיתים נפוצות של שגיאות בהערכת עלויות בנייה ובין חריגות תקציביות שנוצרות בסופו של דבר. נקודה קריטית בטיעונם היא נקודת ההתייחסות למדידת חריגות תקציביות. בעוד שחלק מודדים את גודל החריגה כהפרש בין העלות בעת ההחלטה לבנות ובין עלות ההשלמה הסופית, אחרים מודדים את גודל החריגה כהפרש בין העלות בעת הענקת החוזה ובין עלות ההשלמה הסופית. דבר זה מוביל לטווח רחב בגודל החריגות המדווחות במחקרים שונים.

קיימים ארבעה סוגים של הסבר לחריגת עלויות: טכני, פסיכולוגי, פוליטי - כלכלי, הנדסת ערך. הסברים טכניים מסבירים את חריגת העלות במונחים של טכניקות חיזוי לא מושלמות, נתונים לא מספקים וכו'. הסברים פסיכולוגיים מסבירים חריגה במונחים של הטיית אופטימיות עם חזאים. זחילת היקף, כאשר הדרישות או היעדים עולות במהלך הפרויקט, היא נפוצה. לבסוף, הסברים פוליטיים-כלכליים רואים בהפרעה תוצאה של מצג שווא אסטרטגי של היקף או תקציבים. היסטורית, ההסברים הפוליטיים לחריגת עלויות נתפסו כדומיננטיים ביותר.[4] בארצות הברית, משרד האדריכלים Home Architects ייחס זאת לתכונה אנושית שהם מכנים "פסיכולוגיה של הכחשת עלויות בנייה", בנוגע לאינפלציית העלות של בתים מותאמים אישית. [5]

סיבה פחות נחקרת לחריגות תקציביות בפרויקטי בנייה היא אפקט ההוצאה האבודה.

התיאוריה הזו, המבוססת על פסיכולוגיה חברתית והתנהגות ארגונית, מציעה את הנטייה של אנשים וארגונים להינעל ולהיקלע למסלול פעולה מסוים ולכן "להשליך כסף טוב אחרי רע" כדי להצליח במיזם. זה סותר את הרציונליות המקובלת מאחורי תאוריית התועלת הצפויה הסובייקטיבית. אחיאגה-דגבוי וסמית' חוקרים את השפעות ההסלמה של התחייבות על מסירת פרויקט בבנייה באמצעות מקרה הפרלמנט הסקוטי.[6] כמו כן, מחקר אחרון הציע שניתן להשתמש בעקרונות תאוריית הכאוס כדי להבין איך חריגות תקציביות מתפתחות במגה-פרויקטים. המאמר הזה מנסה לסווג מחדש מגה-פרויקטים[7] כמערכות כאוטיות שהן לא ליניאריות ולכן קשות לחיזוי. באמצעות מקרי חריגת עלויות במגה-פרויקטים בתחום הנפט והגז, המחקר הזה מציג טיעון חזק שתאוריית הכאוס אכן יכולה להוות פתרון קסם לבעיה החוזרת של חריגות תקציביות במגה-פרויקטים.

סיבה אפשרית שהתגלתה לאחרונה לחריגות עלויות היא הנדסת ערך, וגישה לתיקון חריגות עלויות הנדסיות ערך המכונה עיצוב מונחה ערך.

מניעה והפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לבעיה של חריגות עלויות בפרויקטים גדולים, ממשלת בריטניה הקימה רשות לפרויקטים גדולים כדי לספק הבטחת פרויקטים למשרד האוצר של HM ולמחלקות ממשלתיות אחרות המבצעות פרויקטים גדולים. [8] סקירה בלתי תלויה של האפקטיביות הפיננסית של הבטחת פרויקטים בהפחתת חריגות עלויות מצאה שתהליך הבטחת הפרויקט יעיל בהפחתת חריגות עלויות והמליצה להרחיב את התהליך כך שיכסה את רוב תיק הפרויקטים של הממשלה. [9] אבטחת פרויקטים נמצאת כעת בשימוש גם על ידי חברות במגזר הפרטי המבצעות פרויקטים גדולים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Standish Group (2004). CHAOS Report (Report). West Yarmouth, Massachusetts: Standish Group.
  2. ^ Flyvbjerg, Bent; Holm, Mette K. Skamris; Buhl, Søren L. (2002). "Underestimating Costs in Public Works Projects: Error or Lie?". Journal of the American Planning Association. 68: 279–295. arXiv:1303.6604. Bibcode:2013arXiv1303.6604F. doi:10.1080/01944360208976273. SSRN 2278415.
  3. ^ Ahiaga-Dagbui, Dominic D.; Smith, Simon D. (2014). "Dealing with construction cost overruns using data mining". Construction Management and Economics. 32 (7–8): 682. doi:10.1080/01446193.2014.933854. hdl:10059/1307. S2CID 58922802.
  4. ^ Cantarelli, Chantal C.; Flybjerg, Bent; Molin, Eric J. E.; van Wee, Bert (2010). "Cost Overruns in Large-Scale Transportation Infrastructure Projects: Explanations and Their Theoretical Embeddedness". European Journal of Transport and Infrastructure Research. 10 (1): 5–18. arXiv:1307.2176. Bibcode:2013arXiv1307.2176C. SSRN 2237990.
  5. ^ "Psychology of Construction Cost Denial - Mountain Home Architects, Timber Frame Architect, Custom Homes".
  6. ^ Ahiaga-Dagbui, Dominic; Smith, Simon (2014). "Exploring escalation of commitment in construction project management: Case study of the Scottish parliament project". Proceedings 30th Annual ARCOM Conference (באנגלית). Association of Researchers in Construction Management: 753–762. ISBN 9780955239083.
  7. ^ Olaniran, O.J.; Love, P.E.D.; Edwards, D.J.; Olatunji, O. (2017). "Chaos Theory: Implications for Cost Overrun Research in Hydrocarbon Megaprojects" (PDF). Journal of Construction Engineering and Management. 143 (2). doi:10.1061/(ASCE)CO.1943-7862.0001227. נבדק ב-29 באוגוסט 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Major Projects Authority - GOV.UK".
  9. ^ "Assurance for major projects - National Audit Office (NAO)". 2 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)