לדלג לתוכן

טאוריסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה המציגה את העמים הברברים של פאנוניה לפני הכיבוש הרומי. הטאורסקי נמצאים משמאל

הטאוריסקילטינית: Taurisci) היו פדרציה של שבטים קלטיים ששכנו בקרינתיה ובצפון סלובניה של היום (קרניולה) לפני בוא הרומאים (בערך 200 לפנה"ס). לפי פליניוס הזקן, הם זהים לאנשים הידועים בשם נוריקי.[1] [2]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטימולוגיה של השם שנויה במחלוקת. טאוריסקי עשויה לנבוע משורש שמשמעותו 'הר' או 'סלע גבוה', אם כי הוכח שהוא אינו קשור להר טאוארן השכן. אטימולוגיה נוספת המוצעת היא השורש הקלטי tarwo 'שור' (כמו taruos הגאלית).[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמסונפים עם הטאוריני הקלטו-ליגורי, הטאוריסקי התיישבו על נהר הסאווה העליון לאחר תבוסתם בקרב טלאמון (אנ') בשנת 225 לפני הספירה. בעקבות הבואי הם נדדו לצפון איטליה ולחוף הים האדריאטי. הכרוניקן היווני פוליביוס (בערך 203-120 לפנה"ס) הזכיר את כריית הזהב הטאוריסקית באזור אקוויליה. יחד עם חיילי הרפובליקה הרומית, הם הובסו על ידי קימברים והטווטונים הגרמאניים פלישתם בקרב נורייה (אנ') בשנת 112 לפני הספירה.

זהותם של הטאוריסקי והנוריקי עדיין לא נקבעה סופית: לפי ההיסטוריון ההונגרי Géza Alföldy, הנוריקי היו שבט אחד של הפדרציה הרחבה יותר של הטאוריסקי, בעוד ה-Reallexikon der germanischen Altertumskunde מגדיר את הנוריקי כקלטים שהתיישבו ב-Regnum Noricum בקרינתיה של היום עם הטאוריסקי כשכניהם בדרום-מזרח. עמים נוספים שהתיישבו באזור היו הפאנונים בדרום מזרח קרניולה, הלאפידס, שבט אילירי, בדרום מערב, והקרני, שבט ונטים אדריאטים.

Teurisci, שעליו העיד תלמי בדאקיה, היו במקור קבוצה של הטאוריסקי הקלטים מהאלפים האוסטריים שהתיישבו בצפון-מערב דאקיה בסוף תקופת הברזל.[4]

הכיבוש הדאקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המשתרעת על פני 50–60 לפני הספירה, המלך האדיר בורביסטה מדאקיה יזם מסע בלתי פוסק, ופתח בפלישה תוקפנית נגד הטאוריקי. זה הביא לתבוסה המכריעה של הטאוריקים, שהובילה לסיפוח שטחם על ידי הדאקים. סטראבון מתאר בצורה חיה את התוצאה, וקובע שבורביסטה לא רק כבש את הטֵאוריסקי, אלא הכחיד אותם לחלוטין מקיומם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pliny the Elder, Naturalis Historia.
  2. ^ James Cowles Prichard (1841). Researches Into the Physical History of Mankind. Houlston & Stoneman. p. 92.
  3. ^ Sergent, Bernard (1991). "Ethnozoonymes indo-européens". Dialogues d'histoire ancienne. 17 (2): 12. doi:10.3406/dha.1991.1932.
  4. ^ Parvan V, Vulpe R, Vulpe A (2002) Dacia Publisher: Editura 100+1 Gramar, page 165 established