קלטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל המציג לוחם קלטי
Disambig RTL.svg המונח "קלטי" מפנה לכאן. לערך העוסק בספורטאית, ראו אגנס קלטי.

קלטים (Κελτοί (יוונית) Celtae (לטינית)), הוא שם קיבוצי למספר עמים שישבו במערב אירופה מתקופת הברזל ועד תקופת האימפריה הרומית ולאחריה[1]. עמים אלה חלקו שפות, תרבויות ודתות דומות. מוצאם האתני או התקופה שבה הופיעו עמים אלה לראשונה אינם ידועים בוודאות, וישנם היסטוריונים הטוענים כי הם היו קיימים עוד בתקופה הפרהיסטורית[2]. ישנן עדויות לקיומם החל מהמאה ה-12 לפנה"ס. השימוש בשם "קלטים" בהתייחסות לאותם עמים מופיעה במקורות היסטוריים לראשונה במאה השישית לפנה"ס במפה גאוגרפית שצייר ההיסטוריון היווני הקטאיוס ממילטוס. שם זה שימש את היוונים ולאחר מכן הרומאים ככינוי לשכניהם מצפון[3], אך לא ידוע אם הקלטיים כקבוצה קראו לעצמם בשם זה[4].

מבנה חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה בין העמים הקלטיים לא הייתה קיימת הגדרה פוליטית משותפת אחת, והתפקוד הפוליטי של העמים השונים היה עצמאי כמעט לגמרי. הקלטים חיו לרוב בקבוצות שבטיות ששימשו כיחידות פוליטיות בלתי תלויות, שאוכלוסייתן נעה בין מאות - למאות אלפי נפשות[5]. החברה הקלטית הייתה חברה היררכית מעמדית שנשלטה על ידי מלכים. המלך היה בעל המעמד הרם ביותר, אחריו בהיררכיה היה "המעמד השליט" המורכב מכוהני הדת - דרואידים, נביאים, רופאים, בעלי מלאכה ועוד ובתחתית היה מעמד היו העבדים – המעמד הנחות ביותר. בין שתי מעמדות אלה – השליט והעבדים נמצא החלק העיקרי של כלל האוכלוסייה – פשוטי העם. מעמד מיוחד נוסף היה מעמד המשוררים[6].

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מחלוקת לגבי עובדת מוצאם המשותף של העמים הקלטים השונים, וישנם חוקרים הטענים כי המשותף בין העמים הקלטים הוא המקורות הלשוניים בלבד[7][8]. העמים הקלטים דיברו דיאלקטים שונים של שפות קלטיות שמקור כולן בשפת אב קדומה אחת[9].

דת דרואדיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדת הקלטית הינה דת פגאנית פולותאיסטית שדגלה באמונה כי לכל חלקת טבע או פיסת אדמה בעולם אלוהות משלה. על כן, מערכות הדת בעמים הקלטיים היו מגוונת והשתנו מעט בין אזור לאזור. מנגד לשוני שהתקיים בין אזור לאזור, למערכות הדת הקלטיות השונות היו גם קווים משותפים. לדוגמה, התפיסה כי "העל טבעי" הינו חלק נוכח, ובלתי נפרד מהמציאות, אשר ביכולתו להשפיע על עולם הטבע שבו חיו הייתה משותפת לכל העמים הקלטיים באשר הם. עיקר מטרתה של מערכת הדת היה להשפיע על "אלוהיות" אלו שיגרמו טוב לבני האדם על ידי טקסי פולחן שונים, הקרבת קורבנות, שימוש בקסמים ואמצעי פיוס נוספים. את טקסי הדת והפולחן הובילה שכבת הכוהנים שנקראו דרואידים[10].

משאבים ותעשייה בחברות הקלטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה השמינית לפני הספירה (לערך) החלו הקלטים להשתמש בברזל כחומר העיקרי לבניית כלי עבודה ונשק. הברזל היה קיים באזורים שהיו מיושבים על ידי הקלטיים בשפע ובתקופה זו הם החלו לפתח שיטות פשוטות לכרייתו[11]. למרות העלייה בשימוש בברזל, השימוש בנחושת המשיך במקביל לייצור תכשיטים, אומנות ועוד. התעשייה הקלטית הייתה מפותחת למדיי והתחלקה לארבעה ענפים עיקריים: כלי עבודה, כלי נשק, כלי אחסון וחפצי נוי ואומנות[12].

סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטים נתקלו לראשונה במטבעות בעת שירותם בצבאות מזרח תיכוניים יווניים ומקדונים אשר שילמו להם עבור שירותם במטבעות. ישנן עדויות למטבעות שיוצרו באזורים קלטיים החל מסוף המאה הרביעית לפנה"ס והלאה[13]. ממצאים ארכיאולוגים של מטבעות שיוצרו באזורים מסוימים באזורים אחרים רחוקים מהם, מעידים כי המטבעות מילאו תפקיד מרכזי במסחר הקלטי. הקלטים ניהלו מערכות סחר חליפין מפותחות הן של סחר פנימי בין העמים הקלטים השונים, והן של סחר חיצוני בין האזורים הקלטיים לתרבויות שכנות. בין הסיבות להתפתחות מערכת סחר מורכבת שכזו ניתן להצביע על הצורך בהשגת חומרים גולמיים שלא היו בנמצא והרצון להשיג חפצים נדירים ואקזוטיים ששימשו סמל לסטטוס ומעמד. מערכות סחר מפותחות התקיימו בין האזורים הקלטיים לאזור הבלטי ולאזורים שכנים נוספים במזרח התיכון[14].

שקיעתה של התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלישה הרומית שהחלה בחצי השני של המאה השנייה לפני הספירה הסתיימה בשנת 51 לפני הספירה עם כיבושו של גאיוס גוליוס קיסר את המבצר שבו התכנסה ההתקוממות השבטית האחרונה[15]. פלישה זו היא שהובילה בסופו של דבר לשקיעתה של התרבות הקלטית. השפעתה של התרבות הרומית על זו הקלטית הייתה גדולה ביותר עד כי התרבות הקלטית התמזגה בה כמעט כליל[16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Daniel Wilson, Inquiry into the Physical Characteristics of the Ancient and Modern Celt of Gaul and Britain (Royal Anthropological Institute of Great Britain and Ireland) p.54.
  2. ^ Henri Hubert, M.R. Dobie, The Rise of the Celts (Paris: Ecole de haute etude en sciences sociales Paris, 1934), p.2.
  3. ^ Bernhard Maier, The Celts history from earliest time to the present, (Indiana: nort dame university of nort dame press, 2003), p.2.
  4. ^ Henri Hubert, The Rise of the Celts (Paris: ecole de haute etude en sciences sociales, 1934), p.21.
  5. ^ Miranda J. Green, the Celtic world (London: Routledge, 1995), p.3.
  6. ^ Timothy Chamion, "power politics and status" in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995) P.89-93.
  7. ^ Henry W. Haynes, "The Question of the Celts" American Association for the Advancement of Science. 06-12-2015 17:40 UTC
  8. ^ D .Ellis Evans "The Early Celts – Evidence of Language" in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), P.10.
  9. ^ D. Eliss Evans, "The Early Celts – The Evidence of Language" in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), P.11.
  10. ^ Miranda J. Green "The God and the Supernatural" The Celtic World (London: Routledge, 1995 p.465.
  11. ^ Peter S. Wells "Resources and Industry" in Miranda J. Green et al. (eds.), the Celtic World (London: Routledge, 1995), p.215-219.
  12. ^ Peter S. Wells "Resources and Industry" in Miranda J. Green et al. (eds.), the Celtic World (London: Routledge, 1995), p.215-219.
  13. ^ Philip De Jersey, Celtic Coinage in Britain (Britain: British Library Shire Archaeology press, 2001), p.6-8.
  14. ^ Peter S. Wells "Trade and Exchange" in Miranda J. Green et al. (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), p.230.
  15. ^ Bernhard Maier, The Celts 'a history from earliest time to the present' (Indiana: nort dame university of nort dame press, 2003), p.68.
  16. ^ Martyn Jope, "The Social Implications of Celtic Art- Romanization of the Celtic World" in Miranda J. Green et al (eds.), The Celtic World (London: Routledge, 1995), p.395.