טאיקו
טאיקו או דאיקו (太鼓) היא מילה יפנית שמשמעותה המילולית: "תוף ענק". מחוץ ליפן משמש השם טאיקו כשם כללי לתוף יפני (אשר נקרא ביפנית ווא-דאיקו, 和太鼓, מילולית: "תוף יפני") וכן כשמה של צורת האמנות החדשה יחסית ליצירת מוזיקה בעזרת הרכב של תופים כאלה.
סוגי טאיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בּיוֹ דאיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחה של תופים אשר המשותף להם הוא עצם היותם תופים דמויי חבית אשר משני צידיה מתוח עור (לרוב של פרה) עליו מכים כדי להפיק את הצליל הדרוש. תופי הביו דאיקו נבנים בשלל גדלים החל מקוטר של חצי מטר וכלה בקוטר של מעל 2 מטר. באופן מסורתי גולף גוף התוף מגזע עץ יחיד, ללא תלות בגודלו, אולם כיום מרבים לייצר את התופים הללו בדרך דומה ליצור חבית וממספר רב של פיסות עץ נפרדות וזאת בשל הוזלת תהליך היצור בשיטה זו. לאחר המתיחה הראשונית של העור על פני גוף העץ וקיבועו, לא ניתן לכוון עוד את הצליל אותו ישמיע התוף. ככל הנראה תופים אלו התפתחו בסין וקוריאה טרם הגיעם לחופי יפן.
תת-סוגים:
נאגאדו דאיקו (טאיקו ארוך-גוף, 長胴太鼓): זהו התוף הנפוץ ביותר במשפחה זו אשר מיוצר בגדלים משתנים. ישנן צורות נגינה רבות לתיפוף על הנגאדו דאיקו, ביניהן השכבתו בצורה אופקית, העמדתו בצורה אנכית וכן נשיאתו על הכתף (בדגמים הקטנים) תוך שימוש ביד אחת לתיפוף וביד השנייה לייצוב התוף.
אוֹ דאיקו (טאיקו ענק, 大太鼓) זהו למעשה נאגאדו דאיקו אשר נבנה בממדי ענק. תוף זה משמש במקדשים בודהיסטים ובשל גודלו העצום לא משתתף לרוב בהופעות טאיקו מפאת הקושי להזיזו. נגן האו דאיקו עומד מולו כאשר התוף נמצא בגובה ראשו וחובט עליו במקלות (המכונים "באצ'י") אותם הוא אוחז בשתי ידיו.
הירַה דאיקו (טאיקו שטוח, 平太鼓) זהו תוף אשר נבנה בדומה לשאר בני המשפחה אך גופו קצר בהרבה, מה שמשווה לו מראה "שטוח". גם תוף זה יכול להבנות במגוון גדלים ולעיתים רבות נבנה בממדי ענק כתחליף זול לאו דאיקו.
צוּקֶה-שִימֶה דאיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוקה-שימה דאיקו הוא השם הכללי לתופים אשר ניתן לשנות את הצליל אותו הם מפיקים בעזרת הידוק יריעות העור על ידי חבל. השם צוקה-שימה (או בקיצור "שימה") נגזר מהמילה היפנית "שִימֶרוּ" שפירושה - "להדק". שלא כמו משפחת הביו דאיקו, נראה כי מקורם של תופי משפחת השימה הוא ביפן והם למעשה המצאה יפנית מקורית. יריעת העור בתופי השימה דאיקו קשורה לבסיס התוף על ידי מספר חבלים אשר ניתן למותחם כל אחד בנפרד או כולם יחד על ידי חבל אופקי מרכזי.
משפחת השימה כוללת שני סוגי תופים:
שימה דאיגו (締め) הוא לרוב תוף קטן אשר משמש לרוב בככלי ליווי בהופעות תיאטרון יפני קלאסי דוגמת תיאטרון הנו והקבוקי. את החבל שמסביב לתוף מותחים לפני כל הופעה כדי לכוון את הכלי לצליל הרצוי. ישנם תופי שימה אשר נועדו לנשיאה ביד, ואלו הם תופים קטנים וקלים אשר מפיקים צליל חלול משהו. תופי השימה הגדולים בנויים ממסגרת עץ מאסיבית עליה ניתן למתוח את יריעת העור בחוזקה דבר שמקנה להם יכולת להפיק צלילים גבוהים וזכים.
אוֹקֶדוֹ דאיגו (桶胴太鼓, תוף חבית) זהו תוף גדול לרוב אשר בניגוד לתופי משפחת הביו דאיקו בנוי מפיסות רבות של עץ היוצרות מעין גליל, שאת שני פתחיו חוסמות שתי יריעות עור גדולות המחוברות זו לזו בחבלים ברי מתיחה. תוף זה הוא הגדול מבין תופי הטאיקו, ולרוב נמצא במצב מאוזן כאשר מנגנים עליו. לתוף צליל עמוק ורועם אשר מופק לרוב על ידי מקלות במבוק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gould, Michael, Taiko Classification and Manufacturing, Percussive Notes 36(3), June 1998, pp. 12-20.
- טאיקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)