טארק עלי
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1943 (בן 82) לאהור, Punjab, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| מדינה |
פקיסטן, הממלכה המאוחדת, הראג' הבריטי |
| שפות היצירה |
אנגלית, אורדו |
| השכלה |
|
| מפלגה |
מפלגת הלייבור, International Marxist Group |
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| פרסים והוקרה |
פרס סן קלמנטה רוזליה-אבנקה לספרות זרה (1995) |
|
www | |
  | |
טארק עלי (Tariq Ali; נולד ב-21 באוקטובר 1943 בלאהור בפקיסטן) הוא סופר בריטי, יליד פנג'אב, בעל טור בעיתון "הגארדיאן", פעיל פוליטי, תסריטאי והיסטוריון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סבו, מצד אמו, היה מנהיג בליגה המוסלמית האוניוניסטית ובשנים 1937–1942 ראש ממשלת פנג'אב. שני הוריו ממשפחות אצולה[1], אך אביו היה קומוניסט ואתאיסט. בזמן לימודיו באוניברסיטת פנג'אב בעיר הולדתו לאהור ארגן הפגנות נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה בפקיסטן. כדי לברוח ממעצר, היגר לאוקספורד, שם למד מדעי המדינה ופילוסופיה. היה הפקיסטני הראשון שהתמנה ליושב ראש ארגון הסטודנטים של אוקספורד[1].
הפרופיל הציבורי שלו החל לבלוט במהלך מלחמת ווייטנאם, כאשר ארגן הפגנות מחוץ לשגרירות ארצות הברית בלונדון וניהל ויכוחים נגד המלחמה עם דמויות כמו הנרי קיסינג'ר ומייקל סטיוארט. ב-1967 העיד בפני ועדת ראסל על מעורבות ארצות הברית בווייטנאם[2]. במקביל באותה תקופה ארגן הפגנות גם מחוץ לשגרירות ברית המועצות, בעקבות פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה באוגוסט 1968[1]. עלי התנגד גם ליחסי ארצות הברית – פקיסטן, אשר נטו לתמוך בדיקטטורות הצבאיות שתפשו את השלטון פעמים רבות במשך השנים, על פני קידום הדמוקרטיה במדינה.
כפעיל בשמאל החדש של שנות ה-60, הוא כתב ב-New Left Review. והשתלב בפוליטיקה באמצעות מעורבותו כעורך כתב העת "The Black Dwarf" ("הגמד השחור")[3]. בשנת 1968 הוא הצטרף ל"קבוצה המרקסיסטית הבין-לאומית" (IMG), בעלת הנטייה הטרוצקיסטית ובהמשך הנהיג אותה. והפך לחבר בוועד הפועל הבין-לאומי של האינטרנציונל הרביעי[4]. הוא גם התיידד עם דמויות משפיעות כמו מלקולם אקס, סטוקלי קרמייקל, ג'ון לנון ויוקו אונו[5].
עלי התיידד עם פעילי "מצפן - הארגון הסוציאליסטי הישראלי" שעברו ללונדון, ג'ברא ניקולא, עקיבא אור ומשה מחובר, והם נהגו לפרסם מאמרים בכתב העת "The Black Dwarf" שערך[6].
בבחירות הכלליות בבריטניה בפברואר 1974 היה מועמד של IMG במחוז הבחירה שפילד אטרקליף ובמהלך תקופה זו היה שותף לכתיבת הספר "טרוצקי למתחילים", ספר מצויר. בשנת 1981, עלי פרש מה-IMG והצטרף למפלגת הלייבור כדי לתמוך בטוני בן, במאבקו להיות סגן מנהיג מפלגת הלייבור.
בשנת 1990, הוא פרסם את הסאטירה "גאולה", על חוסר היכולת של הטרוצקיסטים להתמודד עם נפילת הגוש המזרחי. הספר מכיל פרודיות על דמויות ידועות רבות בתנועה הטרוצקיסטית. בשנת 1999, עלי מתח ביקורת חריפה על התערבות נאט"ו בבוסניה והרצגובינה במאמר "אביב לנאט"ו", ובספר "אדוני היקום? מסע הצלב הבלקני של נאט"ו", בו הוא שלל את היקף ואופי הפשעים שבוצעו על ידי כוחות סרביים בבוסניה ובקוסובו.
ספרו, "התנגשות הפונדמנטליזם", שאף להציג את אירועי פיגועי 11 בספטמבר 2001 בפרספקטיבה היסטורית, ובו הוא טען, ששתי צורות של פונדמנטליזם עומדות זו מול זו: האסלאמי והאימפריאליסטי. הוא המשיך עם "בוש בבבל", שמתח ביקורת על פלישת הנשיא האמריקאי ג'ורג' וו. בוש לעיראק בשנת 2003. הספר משתמש בשירה ובמאמרים ביקורתיים כדי לתאר את המלחמה בעיראק ככישלון.
עלי הוא גם מבקר של הכלכלה הנאו-ליברלית המודרנית ונכח בכנס הפורום החברתי העולמיבשנת 2005 בפורטו אלגרה, ברזיל, שם היה אחד מ-19 שחתמו על מניפסט פורטו אלגרה.
הוא תואר כ"ההשראה לכאורה" לשיר "Street Fighting Man" של הרולינג סטונס, שהוקלט בשנת 1968. והשיר "Power to the People" של ג'ון לנון קיבל השראה מראיון שנתן לנון לעלי.
ביולי 2012 קרא עלי לתמוך בתוכניתו של קופי ענאן לשביתת נשק בסוריה.
במרץ 2014, לקראת משאל העם על עצמאות סקוטלנד, עלי הביע עמדה בעד עצמאותה ופירוק האיחוד בין סקוטלנד לממלכה המאוחדת[7].
ב-2015 פרסם את הספר "המרכז הקיצוני" (The Extreme Centre), עליו הסביר: "אנשים מדברים על השמאל הקיצוני והימין הקיצוני, אבל הסכנה האמיתית היום היא מהמרכז הקיצוני. תפיסת אמצע הדרך כעמדה שאינה מציעה אלטרנטיבה מהותית, אלא מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים ופותחת פתח לכוחות הרשע להסתנן פנימה. המרכז הקיצוני כל כך מרוכז בעצמו, שהוא שונא את מי שמערער עליו, מכל צד שלא יבוא"[8].
רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הרומן הראשון הוציא עלי בשנת 1991 ובו תיאור סאטירי של השמאל הרדיקלי באירופה. לאחר מכן הוציא את ה"קווינטט המוסלמי", חמישה רומנים, שעלילתם מתרחשת בימי הביניים. מתוך ה"קווינטט המוסלמי" תורגם לעברית:
- ספר צלאח א-דין. הוצאת אופוס. 2003[9]
תסריטים - רשימה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויטגנשטיין, על הפילוסוף הבריטי-אוסטרי לודוויג ויטגנשטיין
- "South of the Border" של אוליבר סטון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הבית שלו
אתר האינטרנט הרשמי של טארק עלי
טארק עלי, ברשת החברתית Goodreads- ראובן קמינר, טארק עלי על סכנת קולוניזיציה מחדש של סוריה, באתר "הגדה השמאלית", 26 ביולי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 חגי אשד, כך הגיבו הבריטים, דבר, 30 באוגוסט 1968
- ↑ טריק עלי, עדויות גושישת ומושיעות, למרחב, 19 במאי 1967
- ↑ רחל אורן, עתונות המחתרת בראש חוצות, דבר, 31 באוקטובר 1969
- ↑ י. פינקלסטון, בשם המהפיכה האדומה - בירה!, מעריב, 24 במרץ 1972
- ↑ סוכנויות הידיעות, פול מקרטני חיפושית פוליטית, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2008
- ↑ Tariq Ali, Street Fighting Years: An Autobiography of the Sixties, 1st Citadel
Underground edn (New York: Citadel Press, 1991), p. 43
Scoundrel times: Paris, Baghdad, Lahore...Interview with TARIQ ALI - NAKED PUNCH, NAKED PUNCH, 7 בפברואר 2024 - ↑ Tariq Ali, Scots, undo this union of rogues. Independence is the only way to fulfil your potential, The Guardian, 13 במרץ 2014
- ↑ ניסן שור, מיליונים נסחפו אחרי תנועת "המרכז הקיצוני", ומוקי הוא נביא החזון הכלומניקי, באתר הארץ, 23 בינואר 2022
- ↑ פרוזה - תרגום - ספר צלאח א-דין - טאריק עלי. מאנגלית: גיא רקוביצקי. ספר זיכרונותיו הבדיוני של צלאח א-דין, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2003
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |
|