טוני גאטליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טוני גאטליף
Tony Gatlif
Tony Gatlif.jpg
לידה 10 בספטמבר 1948 (בן 70)
אלג'יר, אלג'יריה הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע במאי קולנוע, מפיק קולנוע, תסריטאי, שחקן, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, מלחין של מוזיקה לסרטים, מפיק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • שבלייה בלגיון הכבוד
  • פרס סזאר למוזיקה הטובה ביותר שנכתבה לסרט
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טוני גאטליףצרפתית: Tony Gatlif; נולד בשם מישל דהמני ב-10 בספטמבר 1948 באלג'יר) הוא במאי צרפתי ממוצא צועני, אשר מוכר גם כתסריטאי, מלחין, שחקן, ומפיק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאטליף נולד באלג'יריה בתקופת השלטון הצרפתי, והוא ממוצא פייה-נואר[1]. בשנת 1960, בגיל 12, גאטליף עבר מאלג'יריה לצרפת בעקבות אירועי מלחמת העצמאות של אלג'יריה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאטליף נאבק במשך שנים על מנת לחדור לתעשיית הקולנוע הצרפתית. הוא גם לקח חלק בין היתר במספר הפקות תיאטרליות עד לשנת 1975, כאשר הוא הפיק את סרטו הראשון, La Tête en ruine. במהלך שנת 1978, גאטליף הפיק את סרטו השני, La Terre au ventre, אשר התבסס על אירועי מלחמת העצמאות של אלג'יריה.

החל משנת 1981, ומסרטו Corre, gitano, גאטליף התמקד בעבודתו בהיסטוריה של הצוענים באירופה, וזאת בעקבות מוצאו הצועני למחצה.

לאחר הפקת הסרט Gaspard et Robinson ב-1990, גאטליף העביר את השנים 1992 ו-1993 בצילום הסרט Latcho Drom, אשר זכה בפרסים רבים. סרט מוזיקלי באורח מלא זה, אשר לעיתים מקוטלג בטעות כסרט תיעודי, עוסק בתיעוד התרבות הצוענית ברחבי העולם, תוך התמקדות במוזיקה ובריקוד הצועני. שנה מאוחר יותר, גאטליף הפיק את הסרט Mondo, על בסיס יצירתו של הסופר הצרפתי ז'אן-מארי גוסטב לה קלזיו.

סרטו של גאטליף משנת 2004Exils, זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר במסגרת פסטיבל קאן באותה שנה[2]. סרטו משנת 2006טרנסילבניה, הוצג לראשונה בפסטיבל קאן שהתקיים בחודש מאי באותה השנה[3][4].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Rage au poing ‏(1975)

במאי ותסריטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Tête en ruine ‏(1975)
  • La Terre au ventre ‏(1978)
  • Corre gitano ‏(1981)
  • Canta gitano ‏(1981)
  • Les Princes ‏(1982)
  • Rue du départ ‏(1985)
  • Pleure pas my love ‏(1989)
  • Gaspard et Robinson ‏(1990)
  • Latcho Drom ‏(1993)
  • Mondo ‏(1995)
  • Gadjo dilo ‏(1997)
  • Je suis né d'une cigogne ‏(1998)
  • Vengo ‏(2000)
  • Swing ‏(2001)
  • Exils ‏(2004)
  • Transylvania ‏(2006)
  • Korkoro ‏(2009)
  • Indignados ‏(2012)
  • Geronimo ‏(2014)
  • Djam ‏(2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוני גאטליף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]