ז'אן-מארי גוסטב לה קלזיו
 | |
| לידה |
13 באפריל 1940 (בן 84) ניס, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת, מאוריציוס |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בריסטול, אוניברסיטת פרובאנס, אוניברסיטת ניס סופיה אנטיפוליס, אוניברסיטת אקס-מרסיי, אוניברסיטת הריביירה הצרפתית |
| שפות היצירה |
אנגלית, איטלקית, ספרדית, צרפתית |
| סוגה |
רומן |
| זרם ספרותי |
Nouveau Roman |
| יצירות בולטות |
Le Procès-Verbal, Désert |
| תקופת הפעילות |
מ-1963 |
| בן או בת זוג |
Jémia Le Clézio |
| צאצאים |
Anna Jean |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
זַ'אן-מַארִי גוּסְטַב לֶה קְלֶזִיוֹ (בצרפתית: Jean-Marie Gustave Le Clézio; נולד ב-13 באפריל 1940) הוא סופר צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2008.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לה קלזיו נולד ב-1940 בניס בצרפת, אך להוריו היה קשר חזק עם המושבה הצרפתית לשעבר מאוריציוס, לשם היגרה משפחתו עוד במאה ה-18. המושבה נכבשה בידי הבריטים ב-1810, אך המתיישבים שמרו על זהותם הצרפתית. אמו של לה קלזיו הייתה חרשת אילמת ואביו היה רופא. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת אביו של לה קלזיו כרופא צבאי בצבא הבריטי, בעוד שלה קלזיו ומשפחתו שהו בניס.
בגיל שמונה יצאו לה קלזיו ומשפחתו לטיול בן חודש בניגריה, שם הוצב אביו כרופא במלחמת העולם השנייה. במהלך המסע הוא כתב שני ספרים – המסע הארוך ו-Oradi noir, שהכילו רשימה של ספרי המשך צפויים.
לאחר סיום בית הספר התיכון בניס הוא למד אנגלית באוניברסיטת בריסטול בין 1958 ל-1959, והשלים את התואר באוניברסיטת ניס ב-1963. הוא המשיך לתואר שני באוניברסיטת אקס-אן-פרובאנס ב-1964 וכתב דוקטורט על ההיסטוריה המוקדמת של מקסיקו באוניברסיטת פריפניאן ב-1983. הוא לימד באוניברסיטאות בנגקוק, אמקסיקו סיטי, בוסטון, אוסטין ואלבוקרקי ורבות אחרות.
לה קלזיו זכה לתשומת לב ברומן הראשון שכתב כבוגר Le procès-verbal משנת 1963. הספר היה מועמד לפרס גונקור, וזכה ב"פרס רנודו".
את כתיבתו של לה קלזיו ניתן לחלק לשתי תקופות. בין 1963 ל-1975 בה כתב כתיבה המוגדרת כ"נסיונית", וכתב על נושאים כאי שפיות, שפה, כתיבה, וזאת תוך ניסויים צורניים ברוחם של בני זמנו כז'ורז' פרק או מישל בוטור. בתקופה זו שמר על תדמית כחדשן ומורד, וזכה לשבחיהם של מישל פוקו וז'יל דלז.
מסוף שנות ה-70, עבר שינוי סגנוני חריף. הוא נטש את הנסיינות וכתב כתיבה מעונה פחות, על נושאים כילדות, התבגרות ומסעות, תוך שהוא פונה לקהל קוראים רחב יותר. בשנת 1980 היה הראשון לזכות בפרס פול מוראן, המוענק על ידי האקדמיה הצרפתית. סקר שנערך על ידי המגזין הספרותי הצרפתי "Lire" בשנת 1994 הראה כי לה קלזיו נחשב על ידי 13% מהקוראים לסופר הצרפתי הדגול ביותר החי בעת עריכת הסקר.
לה קלזיו פרסם כשלושים ספרים, לרבות סיפורים קצרים, נובלות, מסות, שני תרגומים מהמיתולוגיה האינדיאנית, וכן רשימות ומאמרי ביקורת רבים.
בשנת 2008 זכה בפרס נובל לספרות. בנימוקי ועדת הפרס נכתב על לה קלזיו "סופר העזיבות, ההרפתקאות הפואטיות והאקסטזה החושנית, חוקר האנושות מעבר ומתחת לציוויליזיציה השלטת".
ספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דג זהב תרגמה חגית בת עדה, ספרית פועלים, 1999.
- משחק המזל: אנגולי מאלה תרגמה אביבה ברק, ספרית פועלים, 2002
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן-מארי גוסטב לה קלזיו, ברשת החברתית Goodreads- ז'אן-מארי גוסטב לה קלזיו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- סוכנויות הידיעות, פרס נובל לספרות לצרפתי גוסטאב לה קלזיו, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
- מרב יודילוביץ', פרס נובל לספרות לז'אן-מארי גוסטב לה קלזיו, באתר ynet, 9 באוקטובר 2008
- סוכנויות הידיעות, ז'אן מארי גוסטב לה קלזיו הוא חתן פרס נובל לספרות, באתר nrg, 9 באוקטובר 2008
- רות אלמוג, "על המזחים של ננטקט, האזנתי להם וגם זכרתי כמו הייתי שם", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2008
- לנה שילוני, השפעת קרני אובמה על פרס נובל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
- ז'אן-מארי גוסטב לה קלזיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ז'ן מרי גוסטב לה קלזיו, דף שער בספרייה הלאומית
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) | |