טורף מקוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טורפים מקוונים הם אנשים המבצעים התעללות מינית בילדים דרך רשת האינטרנט או לפחות מתחילים שם ולאחר מכן עוברים לפגוע בהם מחוץ לעולם המקוון.

הסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשעים המתרחשים באינטרנט נגד קטינים כרוכים בהונאה ומתחילים במבוגרים המתקשרים עם ילדים דרך האינטרנט במטרה לכפות עליהם פעילות מינית בלתי חוקית. לפעמים ההתעללות המינית מתרחשת פנים אל פנים.

לחדרי שיחה[1], אפליקציות מסרים מיידיים[2], פורומים מקוונים, רשתות חברתיות[3], טלפונים סלולריים, ואפילו משחקי רשת[4], לכולם יש בעיות עם טורפים מקוונים, כיוון שאזורים מקוונים אלה מושכים אליהם טורפים שיוצרים קשר עם קורבנות מבלי למשוך תשומת לב. בנוסף לכך, אין מספיק נתונים מהימנים בנוגע למספר הקטינים אשר חולקים מידע אישי באינטרנט עקב חוקי פרטיות הנוגעים לילדים. כמו כן, האנונימיות של שיחות מקוונות מובילה להפחתת העכבות של קטינים, מה שגורם להם להרגיש יותר בנוח לעסוק בהתנהגויות מסוכנות, מה שמאפשר לטורפים להשתמש במניפולציות שונות כדי להכניס את קורבנותיהם למצבים שבהם הם ייענו לדרישותיהם המיניות. מניפולציה ראשונית כרוכה לרוב בהכנסת הקטינים לפעילות מינית, הצגת פורנוגרפיה בפניהם, ובקשה מהם שיישלחו תמונות מיניות בוטות.

תפיסת הטורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת כתבות תחקיר, "ילדות בסכנה"[5] (גרסה ישראלית לתוכנית "To Catch a Predator" האמריקאית) אשר שודרה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10. מטרתן של הכתבות הייתה לחשוף ולעצור טורפים מקוונים מסוכנים לפני שיפגעו בילדים. החשיפה נעשתה באמצעות התחזות של תחקירני התוכנית לילדים ברשת האינטרנט, והזמנה של הטורפים למפגש איתם למטרות מיניות. הכתבות זכו לתהודה תקשורתית רחבה ולביקורת רבה[6][7].
  • מבצעים של ארגוני אכיפת החוק לתפיסת טורפים
  • אזרחים מין השורה אשר תופסים טורפים בעצמם ומסגירים אותם למשטרה.
  • קורבנות הטורפים שפונים למשטרה בעצמם, בליווי הוריהם או צוות סוציאלי.
  • בין השנים 2016–2019, אלעד בן נון, עבריין ופילנתרופ ישראלי, פעל בתפיסת טורפים מקוונים. אך כשהם נפגשו עמו החל לסחוט אותם במקום להסגירם למשטרה. בן נון גלגל לכיסו כ-800 אלף שקלים מפעילות זו ונשלח לעונש חסר תקדים, 11 שנות מאסר. מתוך קצת יותר מ-100 גברים שתפס, כ-34 מהם הם אישים בכירים מעולם הרפואה, העסקים, הפוליטיקה, החינוך, והביטחון. הגברים שנתפסו על ידו לא הועמדו לדין וצו איסור פרסום הוטל על זהותם למרות שהתוודו על מעשיהם בפני המשטרה ובית המשפט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]