יום האינטרנט הבטוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יום האינטרנט הבטוח
לוגו יום האינטרנט הבטוח הבינל 2011.jpg
לוגו "יום האינטרנט הבטוח" הבינ"ל 2011
יום לאומי לאינטרנט בטוח.jpg
לוגו "היום הלאומי לאינטרנט בטוח" בישראל
מייסדים האיחוד האירופי, ארגון Insafe ו־Liberty Global

"היום הלאומי לאינטרנט בטוח" (ישראל)
אתר Insafe העוסק בבטיחות באינטרנט (אנגלית)
"יום האינטרנט הבטוח" (בינ"ל)
"יום האינטרנט הבטוח" (ישראל)

"יום האינטרנט הבטוח" באתר מיקרוסופט

יום האינטרנט הבטוחאנגלית: Safer Internet Day) מופעל על ידי האיחוד האירופי, ארגון Insafe ו־Liberty Global. ביום זה, המתקיים בתחילת חודש פברואר, מתנהלות הרצאות על סכנות האינטרנט. יום זה עוסק בעיקר בסכנות שבצ'אטים למיניהם, אך גם בוירוסים, אתרי פורנוגרפיה, פריצה למחשבים, פרטיות באינטרנט, פרצות אבטחה ועוד.

הסכנות בצ'אטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי האינטרנט, כאשר כולם אנונימיים אחד בפני השני (למרות זאת, מידע אודות הגולשים עדיין קיים אצל ספקים וחברות שמנהלות את התשתיות הדיגיטליות), אפשר להגיע לרמה אינטימית בין 2 אנשים או קבוצה של אנשים בצ'אט, שיכולה להיות מנוצלת כדרך להשיג מידע על אותו אדם. פדופילים אשר מנצלים את הרשת, מסוגלים להשיג מידע על אותו אדם, להגיע איתו לרמת אינטימיות גבוהה ולהגיע לידי מצב שבו השניים מחליטים להיפגש.

אחד האירועים הטראגיים שקרו בישראל בעקבות האינטרנט, הוא המוות של אופיר רחום, נער בן 16 (2001) מאשקלון, אשר נרצח קרוב לרמאללה בעקבות מפגש עם אמנה מונא, מחבלת פלסטינית שהתכתבה עמו באינטרנט, שהזדהתה בתור "סאלי". הוא התבקש על ידה להגיע לירושלים, ומשם הובל לרמאללה – שם הוא נרצח. אמנה מונא שוחררה מהכלא הישראלי בשלהי שנת 2011 במסגרת העסקה לשחרור גלעד שליט.

דרכי ההתמודדות באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהדרכים בהן הורים יכולים למנוע מילדיהם את סכנות האינטרנט היא באמצעות תוכנת סינון אתרים (Web Filter), אשר מונעת גישה לאתרים מסוגים שונים, כמו: אתרי הסתה וגזענות, אתרים הידועים כאתרים המכילים וירוסים ותוכנות ריגול, רשתות חברתיות, פורנוגרפיה, פרוקסי (בדרך כלל מאפשר עקיפה של מסנני אתרים), פישינג, אתרי היכרויות, רשתות שיתוף קבצים, שיתוף תמונות ותכני מדיה, האקינג, הימורים, וכו'. תוכנה כזאת מותקנת בכל מוסד חינוכי. חלק מהתוכנות מאפשרות גם תיעוד מפורט של האתרים בהם גלשו (Log).

דרך נוספת היא התקנת תוכנת ריגול על המחשב שתאפשר להורים לראות מה נעשה במחשב.

בדרך כלל מוצע שהמחשב ימוקם במקום גלוי בבית, כך שלא תהיה אפשרות להסתיר את הנעשה בו.

למידת הזהירות מאנשים חשודים ברחבי האינטרנט (בעיקר בצ'אטים) היא הדרך היעילה ביותר. גם כן, הימנעות מגלישה באתרים שכאלה. נוסף על כך, המשטרה בדרך כלל משתילה באתרי צ'אטים אנשים סמויים שמטרתם לאתר פדופילים ולעצור אותם. לקראת "יום האינטרנט הבטוח" ניתן לראות שהם גם בוחנים משתמשים אקראיים על זהירותם באינטרנט.

נוסף על כך, למשטרה קיימת האפשרות לגלות מידע על גלישות לאתרים מסוג מסוים על ידי גישה לתיעוד המידע אצל ספקי האינטרנט.

אחד מהקמפיינים שנועדו להראות את סכנות האינטרנט היה למעשה קידום לתוכנית טלוויזיה העוסקת בעולם המחשבים, "דאוס", בו נאסף מידע על המשתמשים כחלק מתחרות, בהמשך לאחר שהקמפיין נעלם, הוצגה פרסומת שהציגה בפניהם את הפרטים האישיים שלהם. המשתמשים שנתקלו בזה חשדו שמדובר בהאקר, ושמועות על כך הופצו בפורומים.

התמודדות חברות מפני פרצות אבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום האינטרנט הבטוח בשנת 2016 הציעה חברת גוגל למשתמשיה לבצע בדיקת אבטחה[1] להגדרות חשבונם הכוללת וידוא מספר הטלפון וכתובת המייל המוגדרים לשחזור ססמת החשבון, אשרור ההתקנים והיישומים בעלי הרשאת גישה לחשבון. בתמורה הציעה החברה תוספת נפח של 2GB לאחסון בענן[2].

יום האינטרנט הבטוח בישראל – היום הלאומי לאינטרנט בטוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"היום הלאומי לאינטרנט בטוח" הוא יום המתקיים בישראל מאז 2004 מדי שנה בתחילת האביב (לרוב בסוף מרץ או בתחילת אפריל) על ידי חברת מיקרוסופט ומוסדות החינוך בשונה משאר המדינות המשתתפות בפעילות זו. במהלכו נערכות פעילויות להגברת המודעות לסכנות השימוש באינטרנט ולהדרכה על גלישה בטוחה (בדרכים בה נמנעים באופן מיטבי מסכנות אלה).

יום זה, המסוקר באופן נרחב באמצעי התקשורת נערך בשיתוף פעולה של משרד החינוך, משטרת ישראל, איגוד האינטרנט הישראלי, חיל התקשוב, החברה למתנ"סים, וחברות מחשוב ותוכנה מסחריות. הדרכות מועברות בבתי הספר ובמתנ"סים על ידי מורים, שוטרים, חיילים ומומחים שונים. יום זה מלווה גם בפעילות יחצ"נית ענפה הכוללת משדרי פרסומת, כתבות בעיתונות ובטלוויזיה והפעלת אתר אינטרנט מיוחד.

סביב הפעילויות ביום זה מתקיים ויכוח כי יש הטוענים שהוא מביא לפרסום סמוי של חברות המחשוב והתוכנה, הנכנס אל תוך מערכי השיעורים בבתי הספר ביום זה, וטענה נוספת כי יום זה חוטא למטרתו ובמקום לעודד לגלישה בטוחה הוא מעודד רתיעה מהאינטרנט וטכנופוביה.

בשבוע בו חל יום האינטרנט הבטוח בשנת 2016 קידמה ועדת החינוך לבטיחות באינטרנט של משרד החינוך בקרב בתי הספר בישראל ובמרכזי להב"ה את "השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת תשע"ו"[3], שהתמקד במסר "30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה" - קידום נורמות התנהגות ראויות ברשת, מניעת פגיעה בזולת ומסרים נוספים. במסגרתו נערכו סדנאות, מעגלי רב-שיח, מערכי שיעורים ופעילויות נוספות.

במסגרת שיתוף פעולה עם חברת סרטוני האנימציה Brain Pop ישראל ומשרד החינוך הוקם אתר אינטרנט[4] המוקדש לנושא גלישה בטוחה באינטרנט ובו סרטונים הניתנים לצפייה ללא תשלום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]