טיבריוס קלאודיוס נירון
טיבריוס קלאודיוס נירון (85 לפנה"ס – 33 לפנה"ס) היה פוליטיקאי רומאי שפעל בשלהי הרפובליקה הרומית.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נירון נולד סביבות שנת 85 לפנה"ס והיה בן לאחד המשפחות הבולטות ביותר ברומא העתיקה, משפחת הקלאודיים. נירון נשא לאישה את קרובת משפחתו ליוויה.
נירון שירת בצבאו של יוליוס קיסר כקוואיסטור בשנת 48 לפנה"ס במהלך מלחמתו של קיסר במצרים כנגד המלך תלמי השלושה עשר, הוא פיקד על הצי הרומאי בקרב שהתרחש ליד העיירה קנופוס ששכנה על גדות הנילוס והצליח להביס את הצי המצרי שעמד מולו. לאחר הניצחון קיסר מינה את נירון לפונטיפקס ושלח אותו לגאליה שם הוא ייסד מספר קולוניות.
למרות שהיה חלק מפמלייתו של קיסר, לאחר רציחתו של הדיקטטור באידו של מרס 44 לפנה"ס הוא החליף צדדים והצטרף לסיעה הרפובליקנית ונלחם לצדם בקרב פיליפי. לאחר התבוסה בקרב הוא נכנע ועבר לסיעתו של מרקוס אנטוניוס, עם חזרתו לרומא הוא שירת כפראיטור וכשלוקיוס אנטוניוס ופולביה אנטוניה, אחיו ואשתו של אנטוניוס הניפו את נס המרד הוא הצטרף אליהם ונלחם יחד עם לוקיוס בפרוסיה (כיום פרוג'ה שבאיטליה).
לאחר תבוסתם על ידי כוחותיו של אוקטביוס נירון נמלט יחד עם אשתו ובנו הבכור טיבריוס לסיקיליה שהייתה בסיסו של סקסטוס פומפיוס, אולם הוא הצליח להסתכסך עם פומפיוס ועזב להצטרף לכוחותיו של מרקוס אנטוניוס במזרח, כשבשנת 40 לפנה"ס אנטוניוס ואוקטביוס התפייסו הוא ומשפחתו חזרו לרומא כתוצאה מחנינה כללית שהוכרזה.
לאחר שהמשפחה חזרה לרומא ליוויה הצליחה לתפוס את עינו של אוקטביוס ולנירון לא נותרה ברירה אלא "לגלות הבנה" לרגשותיו של אוקטביוס ולמרות שליוויה הייתה הרה עם בנו השני דרוסוס הוא התגרש ממנה כדי שתוכל להינשא לאוקטביוס. נירון היה נוכח בטקס הנישואים ואף שימש כאבי הכלה ומסר את ליוויה לאוקטביוס.
שנותיו האחרונות של נירון עברו עליו בשלווה והוא מת בשנת 33 לפנה"ס, בגיל 52.
