קלאודיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקלאודיים (לטינית: Claudii) הוא השם (נומן גנטיליקיום) של אחד מבתי האב ברומא העתיקה, שענפים שונים בו היו משפחות אצולה חשובות ומשפיעות בחברה הרומית.

לפי המסורת הרומאית הקלאודיים היו משפחה סאבינית מהעיר רגילום שהיגרה לרומא, על מועד הגירתם הדעות חלוקות: טיטוס ליוויוס קובע את מועד הגירתם לשנת 504 לפנה"ס כתוצאה מהשתייכות המשפחה לסיעה סאבינית שהתנגדה למלחמה כנגד רומא.[דרוש מקור] סווטוניוס לעומת זאת, מתארך את זמן הגירתם לעיר לזמן קצר לאחר ייסודה בעידן מלכותו של רומולוס וגורס שהם היגרו כתוצאה מהשפעתו של טיטוס טאטיוס ששימש כמלך-שותף לצדו של רומולוס[דרוש מקור].

מייסד בית האב ברומא היה אפיוס קלאודיוס, לאחר שהיגר לעיר הוא קיבל אזרחות, חלקת אדמה באזור שמעבר לאניו וחלקת קבורה לבני משפחתו למרגלות גבעת הקפיטולין. עד מהרה קלאודיוס נהפך לפטריקי והתקבל כחבר בסנאט שבו הפך להיות אחד מהחברים הנכבדים ביותר. במשך הזמן המשפחה התפצלה לכמה בתי אב, חלקם פטריקים, שנשאו את הקוגנומן נירון, קאודקס, פולכר וקנטו וחלקם פלבאים, שנשאו את הקוגנומן מרקלוס, אסלוס, קנינה, פלאמן וקנטומלוס.

הענף הפטריקי של המשפחה העמיד בזמן הרפובליקה 28 קונסולים, חמישה דיקטטורים, שבעה קנסורים, כמו כן הם חגגו טריומף שש פעמים. הענף הפטריקי נודע בשחצנותו וגאוותנותו ועד ימיו של הקיסר קלאודיוס נמנעו מלאמץ למשפחתם בני בתי אב אחרים[דרוש מקור].

המשפחה המפורסמת ביותר של הענף הפלבאי הייתה משפחת מרקלוס שבניה הגיעו למגיסטראטורות הבכירות ביותר. המפורסם שמבניה היה מרקוס קלאודיוס מרקלוס, שקנה את תהילתו בשירותו כמצביא בזמן המלחמה הפונית השנייה, ונבחר למשרת הקונסול חמש פעמים.

כינויה של שושלת הקיסרים הראשונה ששלטה ברומא עד שנת 69, "היוליים קלאודיים", בא לה משילוב שמות שני בתי אב: היוליים, שאליהם השתייך הקיסר אוגוסטוס, הקיסר הראשון של רומא, והקלאודיים, שאליהם השתייכו בני אשתו ליוויה, טיבריוס, הקיסר השני של רומא ואחיו דרוסוס. אף על פי שמה, הלגיטימיות של השושלת נבעה מהשתייכותה לבית האב של היוליים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]